נמרוד רביד | Credit: Evgenia Eliseeva
ריאיון
"הקמפוס פה רועד, צריך להיות עיוור כדי לא לראות את בעיית האנטישמיות בהרווארד"
ברקע ההפגנות האנטי ישראליות בקמפוסים בארה"ב, הקים נמרוד רביד, סטודנט בהרווארד, את יוזמת survived.to.tell באינסטגרם - שכוללת קטעי וידאו של שורדי הטבח ומשפחות החטופים. בראיון לכלכליסט הוא אומר: "יש פה גרעין שכבר שנים שונא את ישראל ופועל לבטל אותנו"
נמרוד רביד, סטודנט ישראלי לכלכלה ומחשבים באוניברסיטת העלית הרווארד, הקים את יוזמת survived.to.tell שמעלה לאינסטגרם קטעי וידאו עם סיפורים אנושיים של שורדי ה"נובה" ומשפחות החטופים, כדי לתת ביטוי לצד שלא נשמע בקמפוסים בארה"ב - שחווה בעיקר הפגנות אנטי ישראליות. "המלחמה על התודעה מתרחשת באינסטגרם וגייסתי עצמי למילואים", הוא אומר ומספר על החברות בוועדה למניעת אנטישמיות בקמפוס שהוקמה כעת ונועדה למנוע גילויי אנטישמיות בקמפוסים בארה"ב שלטענתו התאפשרה במשך שנים וב-7.10 התפוצצה.
נמרוד רביד (27) מסביון, בן לאיש הייטק ולפרופסורית למשפטים, אחיו קצין ב-8200 ואחותו בקורס קצינים בחיל החינוך, הוא כיום סטודנט שנה ג' בהרווארד לכלכלה ומדעי המחשב המתגורר במעונות האוניברסיטה בקיימברידג' מסצ'וסטס. "שמחתי לתפוס קצת מרחק מהפרק הקודם שלי בחיים, אני סטודנט, עובד בקרן הון סיכון בתחום הבריאות הדיגיטלית, אבל כשהגיע ה-7.10 גייסתי עצמי למילואים מרחוק, אני בקושי לומד כי אני נלחם. זה המינימום שאני יכול לעשות כדי לשנות את הדרך שבה האוניברסיטה הזאת מתנהלת", הוא אומר ל"כלכליסט".
איך survived.to.tell התחיל? "ביום הראשון של המלחמה התעוררתי בבוסטון, הבנו באותו רגע לאיזה אסון נכנסנו. התקשרתי למירב בראל, קולגה לשעבר בדובר צה"ל ואמרתי לה, 'זה מטורף, הפיד שלי בארץ מלא סיפורי זוועות על נובה וכו' ופה אין כלום, הכל כרגיל'. יותר מזה, בקרב סטודנטים באוניברסיטה אתה נתקל בגילויי תמיכה ב-7.10. לא היה שום דבר לשתף באנגלית. תסכול. ביום ראשון החלטנו להרים את העמוד, אני ומירב שעובדת בעמותת ישראליז. ביום הראשון עוד לא היו לנו סיפורים/עדויות, הרגשתי שאם אביא את ה-3 הראשונים, אנשים יבינו את הקונספט וזה יתחיל לרוץ".
מה אנחנו בישראל לא מבינים על המנטליות האמריקאית? "כשאמריקאים רואים דם ויריות או פוטג' אגרסיבי - הם פשוט מעבירים ולא מסתכלים על זה. ברגע שאתה בא לסטודנטים אמריקאים עם אג'נדה מראש - הם מפסיקים להקשיב. הם אוהבים את כוח הסיפור האישי והאותנטי, זו הזווית היחידה שמעבירה להם את הקושי שחווים פה. הבנו שיש פה טבח, וצריך לעשות לו מסגור של שורדים, כמו בשואה. פניתי לשורדים מהנובה, דגתי עוד שמות של ניצולים שראיתי בכלי תקשורת באנגלית, והתחלנו להעלות את העדויות לעמוד שלנו. אח"כ עברנו להתמקד במשפחות החטופים ובסיפורים האנושיים שלהם. זה התחיל בסרטונים באנגלית שבורה, נעזרנו בצוות עורכים כדי להעלות אותם".
איך הופכים את זה לאופרציה? ולאיזו חשיפה הגעתם? "גייסנו צוות של 60 מתנדבים שגייסתי מכל האוניברסיטאות בארה"ב, מתוכם צוות עם 15-20 עורכים, היה צוות של reach out שיודע איך להגיע למפורסמים ולהעביר את החומרים שלנו (הם הביאו לזה ששיתפו אותנו בר רפאלי והסיינפלדים למשל). היה צוות שהתעסק בגרפיקה, עשינו שיתוף בניהול העמוד עם עמותת ישראליז, אחרי שבועיים כבר היו לנו יותר עוקבים מלעמוד שאיתו שיתפנו פעולה. הגענו ל-115 אלף עוקבים עם 20 מיליון צפיות כבר בשבועיים הראשונים ואז צירפנו גם צוות שפתח עמודים בשפות שונות. רוב הצופים שלנו סטודנטים, רואים באוניברסיטאות כמו ייל ו-UCLA(אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס) המוני עוקבים אחרי העמוד, המון שיתופים, ככה הגענו לצמיחה הזאת. עיתונאים מהעולם פנו אלינו לעשות פולואפ לסיפורים, חיברנו שורדים לעיתונאים, זה התחיל להיות עיסוק מרכזי".
הרווארד, מסמלי אוניברסיטאות היוקרה, עלתה לכותרות כשנמנעה מגינוי חריף לעצומה שפרסמו יותר מ-30 אגודות סטודנטים פרו פלסטיניות בעיקר הפועלות בה, שהטילה אחריות מלאה על טבח ה-7.10 על ישראל בטענה ש'הוא לא קרה בחלל ריק ושמשטר האפרטהייד הוא האשם הבלעדי'. תגובת נשיאת הרווארד, קלודין גיי, שנועדה לרצות את כל הצדדים עוררה סערה. נשיא הרווארד ושר האוצר לשעבר, הכלכלן בעל השם, פרופ' לארי סאמרס אף כתב על התגובה: "השתיקה של הנהגת הרווארד נוכח הצהרת קבוצות סטודנטים קולנית המאשימה את ישראל בלבד גרמה לה להיראות במקרה הטוב ניטרלית כלפי פעולות הטרור נגד מדינת ישראל היהודית".
כדור השלג התעצם כשתורמים לאוניברסיטה הקפיאו תרומות למוסד, כל עוד הוא לא פועל נגד גילויי אנטישמיות בקמפוס. מאז האוניברסיטה הקימה ועדה למניעת אנטישמיות בקמפוס, שרביד מונה להיות נציג הסטודנטים בה ואחד משמונת חבריה. רביד מדווח שהאוניברסיטה מילאה את הקמפוס בכוחות שיטור, ושנשיאת הרווארד יצאה בנחרצות נגד הפגנות בקמפוס הנושאות את הסיסמה "מהנהר עד לים, פלסטין תשוחרר" בטענה שמשמעותה היא שלילת קיומה של ישראל. היום (ב') סגנה, דיקאן הרווארד, ראקש קוראנה, צפוי להשתתף בהקרנת סרט הזוועות מה-7.10 בקמפוס המרכזי של הרווארד, זה די ביג דיל שהוא מגיע, זה מראה שהאוניברסיטה מכירה באופן רשמי באירוע".
מחר יש שימוע בקונגרס לראשי אוניברסיטאות היוקרה שיצטרכו לפרט כיצד הם פועלים נגד גילויי אנטישמיות בקמפוס. יש כאלו אצלכם?
"יש פה גרעין ששנים שונא אותנו ופועל לבטל אותנו, זו תוצאה של מדיניות העלמת עין שנמשכה פה שנים. ביום שהגעתי להרווארד והתמקמתי בדירה שלי במעונות, בנו 'חומת אפרטהייד' מתחת לחלון של החדר שלי במסגרת 'שבוע האפרטהייד' של ארגוני סטודנטים פה. לפני שנתיים הדביקו על החומוס בקפיטריה מדבקות: 'אזהרה: חברת סברה (השייכת לשטראוס, ד"ב) מממנת את האפרטהייד הישראלי ורצח פלסטינים'. בקפיטריה נכנסו סטודנטים להפגין נגד פרויקט ביקור סטודנטים לא יהודים שאנחנו מקיימים כל שנה בישראל ובשטחים בשם 'ישראל טרארק'. היום נכנסו לכיתה שלי עם מגפון וביקשו לצאת לאות הזדהות עם הג'נוסייד. בשוטף אתה נתקל בהמון הפגנות שנאה אבל ביום יום זה לא דבר שאתה מרגיש יותר מדי.
"ב-7.10 אתה עומד בפה פעור ושואל את עצמך איך הרווארד הפך מקום שצועקים בו סיסמאות ריקות בלי שום שיח? לאנשים שמשחקים אותה הכי אמפתיים לאחר – אין שום עניין בחיי אדם כשזה בצד השני".
אתה מרגיש בטוח בהרווארד היום?
"שאלה מורכבת. בבניין מגורי הסטודנטים גרים אנשים שב-7 באוקטובר חגגו ופרסמו גם ברשתות החברתיות גילויי תמיכה. הקמפוס רועד. המציאות כאן שוברת חברויות ומפרידה בני זוג. יש לי זוג ידידים, הוא יהודי, רבע ישראלי, ובן זוג של מישהי פרו פלסטינית שנפרדו, לי זה רק מבהיר למה אקים משפחה ישראלית. בזמנים כ"כ קשים של מצוקה וכאב אתה רוצה להיות מוקף באנשים שמבינים אותך".
תורמים משכו את התרומה שלהם, לסטודנטים יש פה תחושה קשה - משהו מזה מצליח להזיז קצת את המחט?
"הנשיאה גיי החליטה לפתוח לפני כמה שבועות ועדה למלחמה באנטישמיות באוניברסיטה, וב-9.11 הוציאה גינוי חריף לאמירה 'מהנהר לים פלסטין תהיה חופשית'. היא הנשיאה הראשונה שאמרה את זה בצורה כ"כ חזקה בין אוניברסיטאות העלית. אני חושב שהלחץ עבד והרווארד הבינה שיש לה בעיית אנטישמיות חמורה. כשאתה מסתובב פה בקמפוס - אתה צריך להיות עיוור כדי לא לראות את זה. סטודנטים מפחדים להביע פה תמיכה בישראל, זה מצב לא סביר במוסד שאמור לקדש שיח".
יותר מ-30 אגודות סטודנטים פרו פלסטיניות בהרווארד חתמו על עצומה משותפת שפורסמה מיד לאחר הטבח ב-7.10 שמאשימה את ישראל בטבח.
"אותי כישראלי זה זעזע והחריד. אמרתי לחברים שלי זה לא הזמן להתעצבן, זה הזמן לעשות להם שיחה ולשנות את דעתם. אישית דיברתי עם 5 קבוצות ששינו את דעתן ונסוגו מהעצומה, למשל אגודת הסטודנטים הנפאליים. דיברתי עם הנשיא שלהם, הראתי לו תמונות וסרטונים מהטבח, הוא גילה בשיחנו שגם עובדים זרים מנפאל נחטפו בדרום. הוא הבין את האבסורד, התנצל, חיבק אותי, וכתב לי מכתב סליחה מאוד מכבד".
ניסית להתעמת ישירות עם הקבוצות האיסלמיסטיות שהן הרוח החיה מאחורי העצומה?
"ראשי האגודות האיסלמיסטיות כמובן מתעלמים ממני. הם יודעים שברגע שידברו איתי או עם חברים שלי ויראו שאנחנו חבר'ה הגיוניים ורציונליים - הם לא יוכלו להמשיך בקו הקיצוני - אז הם בוחרים בהתעלמות. אבל אנחנו לא פראיירים ומדברים עם סטודנטים אחרים שמקושרים לאגודות המוסלמיות. אני מקווה שהאוניברסיטה תגנה את אלה שמסרבים לדבר ועושים חרמות. אני אומר לחברים הישראלים לא להיבהל ממי שמדברים בבורות, לדבר איתם. וזה חלק מהעניין של Survive to tell, הקרב על התודעה קורה באינסטגרם".
מה האסטרטגיה ההסברתית עכשיו?
"להתמקד בקהילה היהודית. קיבלנו חיבוק עצום מהקהילה היהודית, מצד שני רואים שיהודים בקמפוסים מרגישים אי נעימות עצומה על המלחמה. 'יהודים לטובת פלסטין' השתלטו באחד הימים על המשרדים בדרישה להפסקת אש. הם לא מרגישים שהאינטרס הישראלי הוא גם האינטרס שלהם. צעירים יהודיים בקמפוסים לא מרגישים את הכאב הישראלי, וצריך לעשות הרבה כדי לחבר אותם כי האינטרס הישראלי הוא גם האינטרס שלהם. גם עבורם אנחנו מעבירים את הסיפור האנושי באנגלית על מגש של כסף, בלי אג'נדות, בגישה של 'לספר מה קרה' - לא דרך סיפורי יריות ודם אלא דרך סיפורי השורדים, הניצולים, הזוועות. בשני בערב נקרין בקמפוס את סרט הזוועות, הזמנתי פרופסורים, אנשים שאני אוהב, וגם אנשים שלא מסכימים עם דעתי. אני מניח שהפלסטינים יעמדו בחוץ ויעשו הפגנה".
זה יכול להישמע כמו לומר באופן גורף: מי שהוא פרו פלסטיני בקמפוס הוא אנטישמי
"יש לי חברים פרו פלסטינים שהם לא אנטישמיים בכלל, אבל זה לא המקרה לגבי סטודנטים שמצדיקים את הטרור הנורא הזה. מצד שני יש פה סטודנטים שאומרים: "זו התנגדות עממית ואזרחית, מה רציתם שיבואו עם פרחים?". יש סטודנט פלסטיני שאמנם סיים את הלימודים שלו פה בשנה שעברה אבל עדיין בקהילת הסטודנטים וב-7.10 העלה לרשתות תמונה עם כפייה ממועדון וכתב: "its game time", אנשים פאקינג חגגו ב-7.10. אנשים פה כתבו 'התנגדות זו התשובה היחידה'. היהודים בארה"ב לא רוצים שלכל תקרית יקראו אנטישמיות אבל מה שברור הוא שמי שבעד ה-7.10 הוא אנטישמי ויש לו בעיה מוסרית קשה".
מרוב פרוגרסיביות באקדמיה לא יודעים להבין בין טוב לרע, וגילויי תמיכה ב-7.10 עוברים בקלות?
"זה מקום שיש בו גאונים מהמוכשרים שפגשתי אי פעם, אבל הם גדלו בסביבה שאין בה קושי או סכסוך ולא מבינים שבסביבה שלנו יש חוקים אחרים. הם חושבים על הכל במונחים של קולוניאליזם, או אפרטהייד, או טיהור אתני – שום דבר מזה לא מתאר מדינה דמוקרטית שמתמודדת ארגוני טרור שמעונינים להרוג את האזרחים בה. אתה מנהל עם מישהו ויכוח, תוך שנייה זה נהיה ויכוח פילוסופי שבו מעלים כל מיני זרמים וגישות תיאורטיות, בלי שום חיבור למציאות. הניתוק מזין פרוגרסיביות. נולדה פה קבוצה שמתייצבת אוטומטית עם מי שבעיניה הוא החלש, ומתוך אמפתיה לחלש, הם מגיעה למצב של תמיכה בארגון טרור. אי אפשר להסתכל על ה-7.10 באוקטובר כ'אירוע מורכב', זה לגיטימציה לטרור, אם לא נבין את זה – לא נמצא דרך להתקדם מהסכסוך הארור הזה".
אם זו האווירה במגדלור המוסדות האקדמיים בארה"ב – יש מקום לאופטימיות?
"הרווארד עדיין מגדלור. היא משפיעה על מה שקורה באוניברסיטאות אחרות. אחרי שבהרווארד פתחו לפני שבועות אחדים ועדה למניעת אנטישמיות בקמפוס, אוניברסיטת קולומביה עשתה זאת. כל מה שקורה כאן - אוניברסיטאות אחרות מסתכלות ומאמצות. אז חשוב שיהיו פה שינויים מבניים וארגונים שיאפשרו לסטודנטים יהודיים להגיע לפה ולהיות גאים בזהותם ולהפסיק לפחד להתבטא כאן. תורמים משכו מפה כסף אבל אני אומר הפוך"- קשה אבל כל כך חשוב שאנחנו פה, ככל שיהיו פה יותר אנשים שאכפת להם - המצב שלנו בקמפוס יהיה יותר טוב".