פירמת PWC מתנערת מאחריות כלפי הנאמנים של סטארווד ווסט

פירמת רואי החשבון PWC מתנערת מאחריות לקריסת חברת הנדל"ן האמריקאית סטארווד ווסט, שהנפיקה אגרות חוב בבורסת תל אביב ב-900 מיליון שקל. מדובר בחלק מקבוצת סטארווד הבינלאומית.

סטארווד ווסט קרסה ב-2020 בעקבות הקורונה והגיעה להסדר חוב שבסיומו פנו נאמני החברה לבית המשפט והגישו תביעה של 350 מיליון שקל.

התביעה הוגשה נגד בעלי השליטה ומנהלים בקבוצה וכן נגד פירמת רואי החשבון ששימשה בתפקידה בחברה כרואה חשבון מבקר לצורך סקירת וביקורת הדוחות הכספיים ב-2017.

סטארווד הנפיקה במחצית הראשונה של שנת 2018 אגרות חוב בבורסה בישראל, ובאמצעות תמורת ההנפקה רכשה מבעלת השליטה בה את הזכויות בשבעה מרכזי קניות במיקומים שונים בארה"ב. הערת עסק חי, שמשקפת חשש של עורכי הדוחות להמשך קיומה של החברה, פורסמה בדוחות 2019 שלה וביולי 2020 החלו מחזיקי האג"ח שלה בארץ בהליכי חדלות פרעון מולה.

בתביעה נטען כי סטארווד ווסט נותרה עם חוב של 840 מיליון שקל לנושיה. הטענה העיקרית המופנית כלפי PWC ישראל היא שכביכול לא כללה הערת עסק חי בדוחות הכספיים של החברה במועד מוקדם יותר.

בכתב ההגנה שהגישה פירמת רואי החשבון באמצעות עו"ד עופר צור, עופר פליישר ומאיה בן מאיר ממשרד גורניצקי, טוענת PWC כי מדובר "בניסיון חסר אחריות לגרור לתביעה מי שאינו שייך אליה רק מחמת שהנאמנים סבורים שהם כיס עמוק.

"כתב התביעה דל בצורה קיצונית ביחס לטענות כלפי ISRAEL PWC – הוא לא נוקב ולו בתקן אחד שהופר כביכול על ידי רואי החשבון; הוא לא טוען שרואי החשבון נקטו או הכשירו פעולות עסקיות כלשהן שלא כדין; הוא לא מסביר מדוע הנתבעת אחראית להחלטות עסקיות שהתקבלו ע"י הנהלת החברה; הוא מתעלם לחלוטין מכך שלחברה לא נגרם כל נזק כתוצאה מעבודת רואי החשבון וכמובן גם לא נוקב בנזק ספציפי כזה" נטען בכתב ההגנה שהוגש השבוע לבית המשט המחוזי בתל אביב.

בכתב ההגנה נטען עוד כי "כתב התביעה כולל ספקולציות פרועות, ללא ראיות לתמוך בהן. למשל, נטען כי "בהחלט סביר להניח כי התנהגות רואי החשבון יצרה שאננות בקרב הדירקטורים של החברה".

בפירמה כתבו ש"בהחלט סביר להניח" אינה טענה שיכולה להיות בסיס לתביעה נגדה, וכי סוגיית הכללת הערת העסק החי נדונה ולובנה עם רשות ניירות ערך בזמן אמת – וזו לא מצאה פגם בטיפול החשבונאי שנעשה. הפירמה מציעה לנאמנים לחזור בהם מהטענות נגדה.