"ענף עריכת הדין הוא בבואה של המצב בכל המשק"

אחד מאירועי השיא של ענף המשפט בישראל נערך השבוע בתל אביב בהשתתפות עורכי הדין בכירים ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל. במהלך פורום בכירי ענף המשפט נחשף דירוג Duns 100 של 25 משרדי עורכי הדין המובילים את ענף עריכת הדין בשנת 2024. מדובר על הליך דירוג ממושך הנפרס על פני מספר חודשים כאשר הדירוג נקבע רבות לפי גודל המשרד, מצוינות הישגית, דומיננטיות והובלה של הענף.

דירוג Duns 100 לשנת 2024 כלל שמות חדשים ושינויי מקומות בהשוואה לדירוג שפורסם בשנת 2023. משרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן שומר על המקום הראשון בדירוג, משרד 'מיתר עורכי דין' ממוקם במקום השני. משרד הרצוג פוקס נאמן נמצא במקום השלישי, ארנון תדמור-לוי במקום הרביעי, ובמקום החמישי נמצא משרד פישר (.FBC & Co). משרד גורניצקי ושות' עוקף את משרדי עורכי הדין פירון, ושבלת ושות' ומתמקם במקום ה-6. כניסה חדשה ומרשימה הגיעה מהכיוון של משרד עורכי הדין מרקמן טומשין ושות' שנכנס לראשונה לדירוג ישירות למקום ה-18.

מלבד חשיפת הדירוג היוקרתי נערך גם דיון בו עלו נושאי שיחה אקטואליים בהשתתפות מיטב המוחות בענף. הבכירים דנו בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי ובראשם במלחמת חרבות ברזל, השפעת המלחמה על הענף, הדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג, המגמות העיקריות בענף המשפט בשנה החולפת, החלטת חברת הדירוג מודי'ס להוריד את דירוג האשראי של ישראל ועוד. "מערכת המשפט עברה טלטלה בשנת 2023, ועל אף כל הקשיים, שבראשם ההודעה של שר המשפטים, יריב לוין, על הרפורמה המשפטית ומלחמת "חרבות ברזל", המשרדים בדירוג דיווחו על שנת עסקים מוצלחת.

דווקא בשנה כה מורכבת, עוצמתם של המשרדים ניכרת במיוחד. למשרדים גדולים העוסקים במגוון תחומי פעילות יש פיזור רחב של הסיכונים", אמרה שילה זברו וייס, מנהלת מחלקתDuns 100 בדן אנד ברדסטריט, "עם תחילת המלחמה, התקיימו בבתי המשפט דיונים דחופים בלבד. השבת מערכת המשפט לפעילות מלאה הייתה הכרחית להנעת המשק הישראלי. הייתה הבנה ששמירה על משק כלכלי פעיל, חשובה עבור החוסן הכלכלי של מדינת ישראל. המשרדים נשארו, כמו גם שאר במשק, מחויבים להמשיך לפעול ולקיים שגרה בצל הלחימה. ענף עריכת הדין הוא בבואה של המצב בכל המשק. על כן ככל ותהיה התאוששות בענף ההייטק, אולי במחצית השנייה של שנת 2024, נראה גם פריחה של הענף בתוך משרדי עורכי הדין. בתחילת ינואר כבר הודיעו כמה משרדים גדולים על מהלכי התרחבות. חיזוק של תחומי פעילות שלהערכתם ייווצר בהם ביקוש לאחר המלחמה, כמו לדוגמא חדלות פירעון ותשתיות. בנוסף משרדים הקימו/מקימים בימים אלה תחומי פעילות חדשים, בהם בולט בעיקר תחום ה-AI המתפתח. המשרדים כן נקטו ונוקטים בגישה שמרנית אבל עדיין דואגים לא לעמוד על הגדר וכן לפתח תחומי פעילות חדשים".

לדברי שילה זברו וייס, על אף ההצלחה היחסית של המשרדים הגדולים, פעילות המשרדים הושפעה בצורה ניכרת מהמצב הכללי, "מדי שנה מציגים 25 המשרדים המובילים גידול בכוח האדם לעומת השנה הקודמת. בשנת 2024, לראשונה, אחוז השינוי הממוצע של מספר עורכי הדין הכולל במשרד, בקרב 25 משרדי עורכי הדין המובילים, הוא שלילי. לנתון זה קיים סייג - יש למתן את הירידה לאור העובדה שמדי שנה נספרים גם מתמחים שעוברים את הבחינה בדצמבר ונשארים במשרד כעורכי דין. השנה, לאור המלחמה, מועד הבחינה נדחה מחודש דצמבר לחודש פברואר. על כן, לא נספרו מתמחים שטרם עברו את הבחינה. עם זאת, גם אם היו נספרים המתמחים כבכל שנה, הרי שעדיין היינו רואים סטגנציה במספר עורכי הדין במשרדים (בממוצע) לעומת רצף של שנים בהן היה גידול.

מבחינת מיזוגים בין משרדי עורכי דין, בשנת 2023 ראינו מעט מיזוגים באופן יחסי לשנים האחרונות. שנת 2024 כן נפתחה בכמה הודעות מיזוגים ומעברים בין משרדים ואנו צופים כי מגמת המיזוגים תתרחב ונשוב לשמוע על מהלכים בחודשים הקרובים". לדברי זברו וייס, "ככל שהמערכת המשפטית הישראלית עצמאית ובעלת סמכות לביקורת על הממשלה, קטן הסיכוי שמדינות זרות או מוסדות שיפוט בינלאומיים יתיימרו לחקור חשדות להפרת הדין הבינלאומי על ידי חיילי צה"ל. פסק הדין של בית המשפט העליון בנוגע לביטול עילת הסבירות תומך בעצמאות מערכת המשפט וביכולתה לבקר את מדיניות הממשלה, ובמובן זה מסייע לישראל להימנע מתביעות עתידיות".

בפורום השתתפו: עו"ד אברהם אברמן - שותף מנהל, ראש מחלקת נדל"ן ש. פרידמן אברמזון ושות', עו"ד אייל בר אליעזר - שותף מנהל בלטר גוט אלוני ושות', עו"ד אילן שרקון - שותף מייסד שרקון, בן עמי, אשר ושות', עו"ד אלון פומרנץ - שותף מנהל וראש מחלקת ליטיגציה ליפא מאיר ושות', עו"ד אמיר עמר - יו"ר הפירמה, שותף מייסד AYR עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', עו"ד בני ברץ - שותף שם וראש מחלקות ליטיגציה מסחרית ונדל"ן פרל כהן צדק לצר ברץ, עו"ד גיורא ארדינסט - שותף מייסד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון, עו"ד גיל וייט - שותף מנהל הרצוג פוקס נאמן, עו"ד דן שמגר – שותף מיתר I עורכי דין, עו"ד יהודה רוה - שותף מייסד יהודה רוה ושות’ - משרד עורכי דין, עו"ד יונתן אלטמן - יו"ר הפירמה עמית פולק מטלון ושות', עו"ד ליאור אבירם - שותף מנהל שבלת ושות', עו"ד ליאור טומשין – בעלים מרקמן טומשין ושות', עו"ד ליאור פורת - שותף מנהל גורניצקי GNY, עו"ד מיקי ברנע - שותף מנהל ברנע ג'פה לנדה, עו"ד נועם בר דוד - שותף וחבר הנהלה סלומון ליפשיץ ושות׳ עו״ד, עו"ד נמרוד רוזנבלום - שותף מנהל אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM), עו"ד נעה מי-דן - שותפה מובילה, מימון פרויקטים Arnon, Tadmor – Levy, עו"ד עמיר צפריר - יו"ר גולדפרב גרוס זליגמן ושות', עו"ד עמית שטיינמן - שותף מנהל ש. הורוביץ ושות', עו"ד איל מאמו - שותף וראש מחלקת תכנון ובניה אגמון עם טולצ'ינסקי, עו"ד רונן קנטור - שותף מייסד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות', עו"ד שרון אמיר - שותף בכיר, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות נשיץ ברנדס אמיר, עו"ד שרון גזית - שותפה במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון פישר (.FBC & Co) ועו"ד תמי פירון - שותפה מנהלת משרד עורכי דין פירון.

חשיפת דירוג Duns 100 של 25 משרדי עורכי הדין המובילים בישראל 2024 | צילום: יח"צ

האם הרפורמה המשפטית תעשה 'קאמבק' לאחר המלחמה?

אחד מהנושאים המרכזיים שליוו את הדיון היה נושא הרפורמה המשפטית. עבור רבים מעורכי הדין, הרפורמה, או 'המהפכה המשפטית' כפי שרבים קוראים לה, נמצאת בתהליך השהייה שישוב לשולחן מייד לאחר הלחימה, "המלחמה האחרונה רק הוכיחה כי מערכת משפט עצמאית חזקה ומקצועית היא כיפת ברזל ללוחמינו ומפקדינו שנלחמים. אם רוטמן ולוין היו מצליחים במזימתם, מאות אלפי חיילי צה"ל שנלחמו למעננו היו מוצאים עצמם כעת חשופים בצריח מול העולם. אבל למרות זאת, ועד כמה שזה הזוי, המהפכה המשפטית לא נעלמה, היא רק בהקפאה, מחכה בצללים לשעת כושר",

אמר עו"ד אייל בר אליעזר, שותף מנהל וראש מחלקת הליטיגציה בבלטר-גוט-אלוני ושות', "המחשבה שיום לאחר המלחמה אותם פוליטיקאים שהביאו אותנו לפילוג, קרע ושיסוי חסר תקדים, יודו בטעותם ויזנחו את המהלך המטורף הזה היא נאיבית לחלוטין. במקום שלוין ורוטמן יתפטרו מייד, הם רק ידאגו בהמשך לסמן את "האשמים", וביניהם בגץ. אסור שזה יצליח. אנחנו חייבים לדאוג שביום הזה, תהיה לנו ממשלה חדשה, שעסוקה סוף סוף בשיקום המדינה, ולא בנושא ההזוי של חיסול מערכת המשפט".

עו"ד גיורא ארדינסט, שותף מייסד, ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' חושב גם הוא שהרפורמה המשפטית בהפוגה בלבד, והרעיון עוד לא הוסר מסדר היום, "אירועי ה7/10 לא הביאו את אדריכלי ההפיכה המשטרית לשנות מדרכם הרעה. מלחמתם של מי שבקשו לעצמם פטור מן החובה לפעול בסבירות ובהגינות נמשכת. האלימות המשטרתית נעשתה קשה יותר, חופש ההפגנה מסוכל כעניין שבשגרה, לא מתמנה נשיא קבוע לבית המשפט העליון ומכונת הרעל מגבירה קצב ואינה בוחלת גם בהסתה כנגד משפחות חטופים. אסור לציבור עורכי הדין לעמוד מנגד".

עו"ד אילן שרקון, שותף מייסד, CBA- שרקון, בן עמי, אשר ושות' הסביר מה לדעתו צריכה הרפורמה לתקן, "השיח על רפורמה במערכת המשפט נמצא בעיצומו ונכון להיום מימושה אינו נראה באופק. אין חולק שיש הכרח חיוני בתיקון פגמים וליקויים במערכת בעיקר בכל הנוגע לממשק שבין האזרח למערכת המשפט הן בהיבט הפלילי והן בהיבט האזרחי. עומס על המערכת בצד העדר תקני שיפוט מחייב טיפול מיידי בעיקר מחשבה על מתווה שיאפשר ניהול הליכים אזרחים בדרכים חלופיות באמצעות בוררות או שיטות משפטיות אלטרנטיביות".

עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל, ברנע ג'פה לנדה הסביר כי הנזק לדמוקרטיה מתרחש כעת גם ללא מימוש הרפורמה המשפטית שמלכתחילה קודמה, “לצד כישלון ההפיכה המשפטית, הקואליציה הצליחה לכרסם ביסודות הדמוקרטיה הישראלית על ידי שחיקה של שומרי הסף והחדרת נורמות פסולות. במסגרת זו, אין להקל ראש בהשפעתו של השר לביטחון פנים על המשטרה, ובאמצעותה על ההתנהלות הדמוקרטית בישראל – בדגש על חופש הביטוי וחופש ההפגנה".

ד"ר אייל מאמו, שותף וראש מחלקת תכנון ובנייה, אגמון עם טולצ'נסקי, הסביר כי הרפורמה עוד חיה ובועטת, על אף שלכאורה היא ממוקמת נמוך מאוד בשיח הציבורי, "על אף העצירה המתודית בשל המלחמה, ההפיכה המשפטית לא נעצרה. כל עוד הממשלה לא מכירה במגבלות כוחה ולא מקבלת את הנחיות הייעוץ המשפטי, שהוא הסמכות לפרשנות החוק, הבעיה נמשכת. כל נבחר ציבור צריך להבין שחובה עליו לעמוד בהוראות הדין ולהיות ישר".

עו"ד עמיר צפריר, יו"ר גולדפרב גרוס זליגמן, דיבר על חשיבות האחדות ועל אתגרי השעה, "אנחנו עדיין באמצע מלחמה, ואם צריך להפריד בין הרצוי למצוי אז רצוי שבשעת מלחמה נהיה יותר מאוחדים ונביע דעות שיותר מבטאות את הקונצנזוס. אבל המציאות אחרת והיא שמחייבת אותנו להגיב לשם הגנת הדמוקרטיה. אני חושב שלא ניתן להפריד בין הנושא הכלכלי למהפכה המשפטית - הכל מאוחד. מעבר לפתח עומדת גם איזושהי התדרדרות כלכלית, לא ניתן להמעיט בחשיבות הורדת דירוג האשראי, היא משפיעה ולא בטוח שהיא האחרונה. הדירוג משווה בין מדינות וכלכלות, קיבלנו ציון, בלתי נמנע, שהוא עובדה קיימת והכלכלה הישראלית פחות אטרקטיבית היום, דבר שיאפיין את העתיד הכלכלי של ישראל ואת מעמדה של ישראל בכלכלה העולמית. אני חושב שהמלחמה היא אחד הגורמים המרכזיים להורדת הדירוג אבל זה לא אומר שכשתסתיים המלחמה יהיה קסם והדירוג יעלה. אני מאמין שהכלכלה הישראלית חזקה מיסודה ובטווח הארוך נוכל להשתקם אבל אנחנו עומדים בפני תקופה מאתגרת ברמה הכלכלית".

עו"ד נועם בר דוד, שותף וחבר הנהלה, סלומון, ליפשיץ ושות' דיבר על הטלטלה שחוותה המדינה ומערכת המשפט בשנה האחרונה, "אין ספק כי מדינת ישראל בכלל, ומערכת המשפט הישראלית בפרט, עברו שנה קשה ומטלטלת ודרך ארוכה של שיקום עוד לפנינו. קיימת חשיבות של ממש לשמירה על עצמאותה, מקצועיותה וחוסנה של מערכת המשפט בישראל. עצמאות מערכת המשפט וניתוק הזיקה בינה לבין הרשות המבצעת תגן על הערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל ותביא להליכים שינוהלו בצורה מקצועית יותר ע"י שופטים מקצועיים יותר. בכדי להחזיר את אמון הציבור במערכת המשפט, יש להשקיע משאבים רבים בייעול המערכת המשפטית. ככל שמערכת המשפט תייעל את עצמה על ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים דוגמת היוועדות חזותית, מינוי שופטים מקצועיים ויעילים, פסיקת הוצאות ריאליות לבעל דין שזכה בתביעתו ועוד, כך יגדל הסיכוי של מערכת המשפט גם לזכות באמון הציבור וגם להפוך לגוף מקצועי יותר".

עו"ד אמיר עמר, שותף מייסד - AYR – עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ ושות׳ דיבר על הצורך בשיפור הליקויים במערכת המשפט ועל חשיבות קיום שיח מאחד ומשתף, וגם על ההשלכות הנרחבות של המערכה הצבאית המדינית והמשפטית בה אנו מצויים כעת, "הייתה פה תבוסה מוחלטת של מהלך כושל לא לתקן את מערכת המשפט, כי אם להחליש אותה – וטוב שכך. אז ניצחנו. השאלה היא תמיד מה עושים אחרי ניצחון? אני חושב שצריך בהחלט לתקן ולשפר את מערכת המשפט בהרבה מאוד מובנים, וביותר ממובן אחד של כמות השופטים המכהנים. דומה שכולם מסכימים לכך. המהלך של השר לוין היה לא ממוקד, ובהחלט היה מהלך פוליטי. זה לא אומר שלא צריך לתקן. אנו צריכים לחשוב היטב מי האויבים שלנו. האויב הוא בחוץ ולא בבית. בבית צריך לנהל שיח של פיוס והסכמה. מכל מקום, סוגיית הרפורמה הפכה היום למשנית לעומת האתגרים הניצבים בפנינו בזירה הבינלאומית, שבה ניתן להעריך שאנו עומדים בפני שנים של בידוד וניכור, ותהא לכך, מן הסתם, השפעה מאוד גדולה גם על המגזר העסקי ועל תחומי והיקפי העבודה שלנו כפירמות עורכי דין. אנו נידרש להיערך לטווח ארוך ולבצע התאמות מבחינת סוג השירות המשפטי שנידרש ותחומי המשפט בהן צפויה להתמקד העבודה, ויפה שעה אחת קודם".

עו"ד תמי פירון סמורדינסקי, שותפה מנהלת, משרד עורכי דין פירון התייחסה לתקופה המאתגרת אותה חווים משרדי עריכת הדין בשנה האחרונה, "החל מתחילת ההפיכה המשטרית, דרך המלחמה, עברנו שינויים והתמודדויות אותן לא צפינו. אחת התובנות המהותיות שעלו מהתקופות הללו היא ההבנה שאנחנו, משרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים במשק, נושאים באחריות לשמש חלק משמעותי משומרי הסף של ישראל אל מול כל פגיעה בדמוקרטיה, בחופש הביטוי, בחופש ההפגנה ובתקינות הליכים - כמו העברת תקציב ואופן קבלת החלטות הממשלה (גם אם הועברו בתקציב כספים למקומות הנכונים, או התקבלו החלטות שאני מסכימה להן). לצערי גילינו בתקופה הזו מתקפות רבות ומגוונות על הדמוקרטיה וההליכים הדמוקרטיים, אבל יחד איתם, או אפילו בגללם, גילינו גם את הכוח שלנו כקבוצה מאוחדת, כסקטור, כחומה משפטית איתנה. עולם המשפט ועריכת הדין הוא לא רק להיות משרד מסחרי מצליח מאוד עם כמות עורכי ועורכות הדין הגדולה ביותר, ולשרת את הלקוחות המובילים במשק, יש עלינו אחריות גדולה יותר בימים האלו, לשמור על הדמוקרטיה במדינה הזו, לא פחות מהשלטון שאמור להגן עליה ולפעול לאורה. אז מעבר להצלחות עסקיות שאין לי ספק שכל המשרדים שיושבים פה בפורום, זכו להן השנה, חשוב שנמשיך להוביל יחד תהליכים משמעותיים, כפי שעשינו באירועי ההפיכה המשטרית, חוק הסבירות וביצירת הסברה בינלאומית ככוח עסקי מקומי ובינלאומי".

עו"ד אברהם אברמן, שותף מנהל, ראש מחלקת נדל"ן במשרד ש. פרידמן אברמזון ושות׳ דיבר גם הוא על הצורך להגיע להסכמה בכל קונסטלציה עתידית של קידום רפורמה משפטית, "להערכתי כל עיסוק עתידי ברפורמה משפטית, ככל שיהיה, מחייב צריך, שייעשה בהסכמה ובהקשבה הדדית. בימים אלה משרדנו קולט בחזרה את עובדינו ששירתו במילואים ולחמו בעזה במשך חודשים ארוכים. הם מביאים איתם רוח של אחדות ושל אופטימיות מידבקת. הקיצוניים מכל הצדדים קיבלו מכה אנושה בשבעה באוקטובר, כאשר מצד אחד המאבק לחקיקה חד צדדית כשל, ומהצד האחר גם האיום בסרבנות פינה מקומו לפטריוטיות אמיתית. אני מאמין שניתן להגיע להסכמות ומקווה שמהאובדן הגדול תצמח תקומה מחודשת. רק ביחד נוכל להבטיח שגם הכלכלה הישראלית תתאושש, כפי שקרה פעמים רבות אחרי משברים".

"בהסתכלות משקית עתידית – אני אופטימי"

מעבר לאתגרים המשמעותיים איתם מתמודדת החברה הישראלית, לא מעט מעורכי הדין גילו אופטימיות כשהם מסתכלים לעבר העתיד של מדינת ישראל, "השנה גילינו את האחריות שתמיד חיפשנו. הבנו את האחריות שיש לנו על החברה הישראלית. לגבי האתגרים הצפויים לנו, אני אופטימי. יש לנו יותר ממלחמה אחת לנצח ועל אף שזה נשמע מורכב, אני חושב שנוכל לנצח בשתי המלחמות", אמר עו"ד ליאור אבירם, שותף מנהל שבלת ושות', "החוסן, שמאפיין וחשוב כל כך לחברה הישראלית יכול להתקיים רק בשיטה דמוקרטית ועל כן המלחמה על דמותה של ישראל היא המלחמה החשובה ביותר. ככל שתשקע המלחמה, אנו נראה פעולות מחאה משמעותיות יותר. בתכלול כל המשתנים, בטווח הקצר, אנחנו נצטרך להמשיך לעמוד על המשמר ולוודא שישראל נשארת דמוקרטית. זה אתגר מורכב ורגיש כאשר מתחוללת מלחמה ויש אזרחים חטופים, אך אנחנו אמורים לדעת לתפקד במצבים מסובכים".

עו"ד גיל וייט, שותף מנהל, משרד עו"ד הרצוג פוקס נאמן הביע אופטימיות כשדיבר על עתיד המדינה, "חשוב לי מאוד להודות ללמעלה מ-100 שותפים, עורכי דין, מתמחים ועובדי מנהלה מהמשרד שגויסו למילואים. אנו גאים בהם ורואים בפעולה זו ערך עליון. הם ומשפחותיהם זכו ויזכו למלוא התמיכה והסיוע מאיתנו בכל דבר לו הזדקקו ויזדקקו. אני מאוד מקווה שכך גם נוהגים כלל הגופים העסקיים במשק. בהסתכלות משקית עתידית, אני אופטימי. העובדה שהיקף ההשקעות מחו"ל בינואר 2024 גבוה מהיקף ההשקעות בינואר 2023 מעודדת מאוד ומצביעה על יציבותו וחוזקו של המשק הישראלי. אני מאמין שמערכת היחסים עם מדינות המפרץ צפויה להתפתח לאחר שתסתיים המלחמה, דבר שעשוי לשנות את המפה הכלכלית באזור כולו".

עו"ד בנימין ברץ, שותף בכיר ויו"ר קבוצת הליטיגציה המסחרית וקבוצת הנדל"ן במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ התייחס לשאלת הצורך ברפורמה משפטית לאור כשלון המהפכה המשטרית. לדבריו, "יוזמת הקואליציה בשנת 2023 לערוך רפורמה משפטית, נענתה במחאה חברתית. האם ההתנגדות התייחסה לעצם הצורך ברפורמה או למטרות ולדרך? מאז הקמת המדינה צפים נושאים שמפלגים את העם, חלקם נשארים בכנסת וחלקם מגיעים לבג"צ. נושאים אלו, כמו למשל הצורך בחוקה, חוק יסוד חקיקה, שינוי שיטת הבחירות, הפרדת הדת והמדינה ועוד, טעונים הכרעה בדרך שהדבר נעשה בדמוקרטיה. על הכנסת להכריע בהם לאחר קיום בחינה בעזרת מומחים ודיון מעמיק. חייבים רפורמה בנושאים אלו ואחרים, אך לא על דרך של מחטף. להזכירכם – חוק הפיקדון לבקבוקים נחקק כחמש שנים לאחר שיזמו אותו. עניינים חוקתיים טעונים זמן דומה לפחות".

עו"ד דן שמגר, שותף, מיתר I עורכי דין התייחס להשפעות השימוש בבינה מלאכותית על ענף עריכת הדין, "השימוש בבינה מלאכותית יגרום בהדרגה לשינויים מהותיים באופן שבו משימות שונות של עורכי דין יטופלו. כלים של בינה מלאכותית צפויים, לאורך זמן, לאפשר כתיבה וניתוח של מסמכים באופן אוטומטי ואיסוף וניתוח מתקדם של חומר משפטי, ולכן הם יאפשרו להעניק שירות יעיל ואיכותי ללקוחות. אבל בכלים אלו טמונות גם סכנות גדולות של טעויות ופגיעה בסודיות ועל מנת להפיק מהם את התועלת המקווה יהיה הכרח בבקרה אנושית מתקדמת, הן בכל הנוגע לברירת החומר והמידע אשר באמצעותו מופעלים הכלים והן בבחינת התוצרים. אנו משקיעים מאמץ גדול בבחינה של טכנולוגיות והטמעה שלהן, אולם הכרחי לגלות זהירות, יסודיות ואחריות בכדי להימנע מן הסכנות."

עו"ד ליאור פורת, שותף מנהל, גורניצקי GNY דיבר על היתרונות בפירמות גדולות וציין כי "המלחמה היא "ברבור שחור" למדינה, לכלכלה ומשכך גם לסקטור המשפטי. למדנו שברבורים שחורים הם זן מתרבה ולא נכחד ולכן עלינו להיערך לקראתם. מקובל לחשוב שככל שפירמה גדולה יותר היא פחות זריזה ואג'ילית ותתקשה להתמודד עם שינויים מהירים. בפועל, דווקא פירמות גדולות שבנויות נכון, המקפידות כמונו להקנות ראייה רחבה לעורכי-הדין שלהן, ומסוגלות בתקופות משבר להסיט עורכי-דין ומשאבים מתחום לתחום במהירות, יצלחו בצורה טובה יותר משברים ויצליחו לתת מענה מקיף ללקוחות בסוגיות משפטיות "חדשניות" שמתעוררות, תוך תמיכה בסקטורים שנפגעו מהמצב."

עו"ד עמית שטיינמן, שותף מנהל ש. הורוביץ ושות' הסביר כי, "כלכלת ישראל ידעה עליות וירידות רבות לאורך השנים, ויודעת להתמודד עם מצבי משבר מסוג זה. בעוד שחברות דירוג האשראי מסתכלות על הטווח הקצר (ומשקפות את המצב הקיים בנקודת זמן ספציפית), חובתנו לבחון את הדברים עם הסתכלות לטווח הרחוק. הכלכלה שלנו כוללת מגוון רחב של פרויקטים בינלאומיים, טכנולוגיות חדשות, תשתיות מתפתחות וציפייה לגלי עלייה, ונוכח זאת אנו צופים כי הדירוג ישתנה לטובה. אמנם, אנחנו בתקופה מאתרת של חוסר וודאות בטחוני, עסקי וכלכלי, אבל במקביל התעשייה עובדת ומתפתחת ולכן ב- long run לדעתנו המגמה תשתנה. עם זאת, לדעתנו ראוי כי המדינה תגלה אחריות כלל-משקית ותיקח בכובד ראש את תמרורי האזהרה שהציבו חברות האשראי, ותפעל כמיטב יכולתה על מנת לטפל בבעיות, תקציביות ואחרות, שהוצגו ברקע ההחלטה האמורה. אנחנו פועלים יחד עם לקוחותינו הפיננסיים והעסקיים על מנת לבחון את ההשלכות האפשריות על פעילותם ולהכין דרכי פעולה אפשריות להתמודדות עימן".

עו"ד ליאור טומשין, בעלים, מרקמן טומשין ושות' שעבור משרדו מדובר בפעם הראשונה שבה הם נכנסים לדירוג היוקרתי אמר כי, ״השנה נכנס לרשימת הגדולים, אולי לראשונה, משרד שעוסק בייצוג תובעים, ייצוג אנשים פרטיים על הנזקים שלהם. קצת שונה מהנוף הרגיל".

עו"ד נמרוד רוזנבלום שותף מנהל במשרד אפשטיין, רוזנבלום, מעוז (ERM) התייחס להתנהלות של המשקיעים הזרים ביחס לישראל בתקופה זו. לדבריו, "כמשרד הבנוי על עבודה בינלאומית, הרגשנו את הטלטלה שעברה על המשק הישראלי ב-2023. יש לכך מספר סיבות המוכרות לכולנו. יחד עם זאת, חשוב לציין שאנו מתחילים לראות חזרה של משקיעים, רוכשים, מלווים וכיו״ב. תחילה היו אלה שמכירים את ישראל ולאט לאט אנו רואים גם מתעניינים חדשים המבינים שדווקא בתקופה כזאת צצות הזדמנויות. אני מאמין שבתקופה הקרובה יצטרפו אליהם נוספים. בניגוד לממשלה, המשק דינמי ומלא בהזדמנויות בתחומי ההייטק, התעשייה והשירותים, המערכת המשפטית חזקה ומספקת הגנות נאותות למשקיעים, והרוח היזמית והאיתנות הישראלית המפורסמות ידועות לכל".

לדירוג משרדי עורכי הדין המובילים בישראל לשנת 2024

d&b – לדעת להחליט