"המשחק יהיה כמו לצפות בסדרה שאין לה סוף": כך משנה ה-AI את הגיימינג

בינה מלאכותית מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך פיתוח המשחקים כבר עשרות שנים. היא שימשה בעיקר להפעלת דמויות שלא נשלטות על ידי השחקן (NPC) או בריאת עולמות משחק בצורה אלגוריתמית, בניגוד ליצירתם באופן ידני.

אולם, בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) עשויה להיות כלי חדש בארגז הכלים של תעשיית המשחקים. בחודשים האחרונים נסקה הפופולריות של בינה מלאכותית כזו, הודות למודלים חדשניים כמו ChatGPT, מידג'רני (Midjourney) ו־Dall–E. התוכנות הללו אמנם מייצרות טקסט או תמונה, אך השפעתן על תהליך פיתוח המשחקים, לצד מודלים חדשים שממשיכים לצוץ – צפויה להיות ניכרת. הבאזז סביב בינה מלאכותית גנרטיבית הוליד שטף של השקעות הון־סיכון, חרף עליית הריבית והמשבר הפוקד את הכלכלה העולמית. על פי "האקונומיסט", חברות בינה מלאכותית גנרטיבית גייסו עד כה 11 מיליארד דולר, וזאת מבלי להוסיף את מיקרוסופט, שהשקיעה עשרה מיליארד דולר ב־OpenAI.

איזי וידרה, מייסד ושותף בקרן Remagine ונצ'רס, מספר כי הקרן החלה להשקיע בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית בתחום הגיימינג כבר ב־2019. "אנחנו מאמינים שזה שינוי שאיננו זמני. זה הולך לשנות את האופן שבו אנחנו פועלים. בגיימינג, Generative AI יעזור לפשט את התהליך היצירתי ויאפשר להוציא לפועל רעיונות ראשוניים. בעתיד יהיה אפשר לכתוב טקסט שיהפוך לדמויות ועצמים תלת־ממדיים (Game Assets) במשחק עצמו". לדבריו, "אנחנו כל הזמן מחפשים קיצורי דרך שמאפשרים לנו להיות יותר יצרניים תוך שימוש בפחות משאבים".

אתה חושב שבינה מלאכותית גנרטיבית תוטמע במנועי משחק כמו אנריל (Unreal) ויוניטי (Unity)?

"ייתכן שמנועי משחק יאמצו את הטכנולוגיה הזו בעצמם, או שכלי בינה מלאכותית עצמאיים יאפשרו להטמיע את התוצרים שלהם במנועי משחק. אבל בכל מקרה, זה יהיה חלק מתהליך הפיתוח. הבינה המלאכותית תגדיל את מספר המשתתפים בתהליך היצירה. לצורך העניין, הציירים בתקופת הרנסאנס למדו במשך שנים כיצד ללכוד אור וצל. כאשר הופיעה טכנולוגיית הצילום, היא לא הרגה את אמנות הציור, אלא נוצרה אמנות חדשה, צילום. גם הסמארטפון לא הרג את אמנות הצילום, אלא מאפשר ליותר אנשים להשתמש במצלמה ככלי. לכן, הבינה המלאכותית היא כלי נוסף שנותן לאנשים להתנסות ביצירה. אני חושב שזה יכול ממש לזרז את מהירות ייצור התוכן ולהוזיל את העלות".

וידרה חוזה כי בעתיד, יקומו חברות גיימינג שמבוססות אך ורק על בינה מלאכותית גנרטיבית. "השלב לאחר מכן כבר יהיה מטורף לחלוטין". עם זאת, הוא מודה כי לא ברור כיצד תיפתר בעיית זכויות היוצרים על נכסי המשחק שעליהם יהיו מבוססים המודלים של הבינה המלאכותית. "זו שאלה משפטית. זה תלוי באילו מודלים אתה משתמש, והאם הם מבוססים על הדאטה שלך. סביר להניח שהרבה מהתוכן של הבינות המלאכותיות מבוסס על שכבה של דאטא סינתטי. חוץ מזה, אני חושב שיש הרבה נכסי משחק שאפשר להשתמש בהם ללא זכויות יוצרים".

איתן רייסל, מייסד ומנהל קרן ההון־סיכון VGames, מוסיף: "אנחנו לא מצפים שבינה מלאכותית תבנה משחקים מא' ועד ת'. אבל אחד האתגרים הגדולים כיום הוא ייצור תוכן למשתמשים לאורך זמן, וזה בדיוק מה שבינה מלאכותית באה לפתור. אני מאמין שבהמשך הבינה המלאכותית גם תעזור ליצור את הנרטיב של המשחק. זה יהיה כמו לצפות בסדרה בנטפליקס שאין לה סוף". עם זאת, רייסל מסייג: "זה לא תחליף למגע של אדם, לפחות לא בשלב הרעיון. אבל בינה מלאכותית תעזור להפיח רוח חיים ברעיונות ולהפוך אותם ליותר מיוחדים. היא תוכל לבצע משימות רפטטיביות בצורה יעילה ומהירה יותר. בינה מלאכותית גנרטיבית נראית סקסית, אבל בסוף האתגר הוא לבנות את המשחק".

ניתן לטעון כי משחקים הם צורת הבידור המורכבת ביותר, בשל השימוש במגוון רחב של צורות אמנות: עיצוב דו־ממדי, עיצוב תלת־ממדי, מוזיקה, אפקטים קוליים, כתיבת תסריט ודיאלוגים, בין היתר. המורכבות הזו גם יוצרת חסמי כניסה גבוהים למפתחי משחקים עצמאיים, ובפרט עלות כוח אדם, ידע וזמן פיתוח – בייחוד לנוכח קנה המידה הבלתי־נתפש של חלק מהמשחקים שפותחו בשנים האחרונות. כך למשל, בניית העולם הפתוח במשחק "Red Dead Redemption 2" ארכה שמונה שנים ועל פי הערכות עלתה יותר מ־500 מיליון דולר. המשחק כולל מפה בשטח 80 קמ"ר, 1,000 דמויות שונות ו־60 שעות מוזיקה שהוקלטה על ידי 100 מוזיקאים. גם סימולטור הטיסה של מיקרוסופט הוא משחק עצום בגודלו. המשחק מאפשר לטוס מעל כל שטח כדור הארץ – כלומר, זוהי מפת משחק בשטח 510 מיליון קמ"ר. ללא בינה מלאכותית, יצירת המשחק הייתה פשוט בלתי אפשרית. מיקרוסופט נעזרה בחברת blackshark.ai כדי לאמן בינה מלאכותית שהמירה תצלומי לווין למפה תלת־ממדית של כדור הארץ.

כיום קיימים כבר מספר סטארט־אפים שמפתחים בינה מלאכותית המאפשרת ליצור עיצובים תלת־מימדיים למשחקים: Mirage ,Kaedim ו־Hypothtic. גם יצרנית השבבים הגרפיים אנבידיה פיתחה מודל משלה. בינתיים הבינות המלאכותיות הללו לא מייצרות מודלים מפורטים או מרשימים במיוחד ביחס למשחקים חדשים, אבל הן מאפשרות למפתחי משחקים ליצור תוך דקות ספורות טיוטה ראשונה ולקצר את זמן העבודה שלהם. למרות שהטכנולוגיה בחיתוליה, כבר החלו לצוץ משחקים המבוססים במידה כזו או אחרת על בינה מלאכותית גנרטיבית. מעריצי משחק התפקידים "Mount & Blade II" יצרו גרסה משלהם, בה דמויות המשנה פועלות בעזרת ChatGPT ויכולות לנהל דיאלוגים מורכבים עם השחקן. קבוצת מפתחים נוספת יצרה הדמיה קצרה בשם "Origins", שמאפשרת לשחקנים לשוחח בטבעיות עם דמויות ממוחשבות, המפיקות את תשובותיהן בעזרת בינה מלאכותית במקום תסריט כתוב מראש. עוד אין תאריך ההשקה, אך ההדמיה כבר החלה לעורר הדים ברשת.

השינויים הטקטוניים הצפויים בתעשיית המשחקים לא פסחו על בתי הספר לפיתוח משחקים. אופיר כץ, ראש המסלול לפיתוח משחקים במכללת תילתן לעיצוב ותקשורת חזותית, מבהיר כי שימוש בבינה מלאכותית ישולב בתוכנית הלימודים כבר בשנה הבאה. הוא משער כי בעוד חמש עד שבע שנים כבר יהיו בינות מלאכותיות שמסוגלות ליצור משחקים פשוטים יש מאין. "אלה משחקונים שמלכתחילה לא דורשים איזשהו 'פיצוח' של חווית משחק חדשנית – שזה בדיוק מה שאולפני פיתוח מנסים לעשות", אומר כץ ומוסיף כי "אני לא חובב את ההיקסמות של תעשיית הגיימינג עם טכנולוגיה. אתה רואה את כל הכסף של המשקיעים שהלך פעם לבלוקצ'יין ו־NFT, הולך עכשיו לבינה מלאכותית. מרבית המשקיעים לא מסוגלים להעריך הצלחה של תוכן. למשקיעים קל יותר להעריך הצלחה של טכנולוגיה, וכשפורצת טכנולוגיה חדשה, הם גם עלולים להרגיש FOMO. אין לי בעיה עם הטכנולוגיה, אלא עם ההיסחפות".