האם דירה שפועלים גרו בה 10 חודשים יכולה להיחשב חדשה?

כשבני הזוג עדו ודקלה (השמות שמורים במערכת) רכשו דירה בפרויקט מחיר למשתכן במודיעין של קבוצת נתיב פיתוח, הם היו משוכנעים שייכנסו לדירה חדשה, אך אז המציאות טפחה על פניהם, והשניים גילו כי במשך תקופה של קרוב לשנה התגוררו בדירה שלהם, שהיתה בבנייה, עשרה פועלים סינים שעבדו בבניין.

את הדירה של 5 חדרים רכשו בני הזוג לפני שנים ואז קיבלו הודעה כי זכו בהגרלה לדירה בשכונת מורשת במודיעין שבה היזם שזכה בפרויקט הוא קבוצת נתיב פיתוח וקבלן הביצוע הוא חברת האחים עייש. ב־2021 חתמו בני הזוג על חוזה מכר והדירה נמסרה לידיהם לאחרונה.

הפרויקט כולל חמישה בניינים וכ־90 דירות, שחלקן נמכרו בשוק החופשי. תחילה כוח העבודה העיקרי היה פועלים פלסטינים, אך לאחר 7 באוקטובר, ולאחר פשיטה שאיתרה שוהים בלתי חוקיים, האתר נסגר לשבוע ו"אז גם החלו העיכובים", מספר עדו. "אחרי שהשב"חים עזבו את הפרויקט הקבלן החל להעסיק סינים. באחד הערבים כשעברתי בסמוך לאתר הבנייה, ראיתי אור בדירה שלי ובעוד כמה דירות. נכנסתי לבניין וראיתי כחמש דירות ששוכנו בהן פועלים סינים - בדירה שלנו התגוררו כעשרה, הם בישלו, גרו בחדרי השינה, התרחצו במקלחות, השתמשו בשירותים שלנו, פשוט חיו שם".

לדברי עדו, לדירה נגרם נזק מהאכלוס שנמשך תקופה ארוכה: "היו הרבה סימנים של מגורים - מטבח שרוט ומטונף, סיגריות בביוב, שמן בישול שלכלך את הקירות ודלתות שנהרסו. מכונת הכביסה שפעלה שם היתה תקולה, הציפה את כל חדר השירות וגרמה לנזק. הדירה שלנו כבר לא חדשה, גרו בה". עדו פנה אל היזם אך לטענתו, זה דחה אותו ואף טען כי הסיג גבול בכך שנכנס לאתר הבנייה.

מבדיקת כלכליסט עולה כי החוק הנוגע למגורי עובדים אינו מתייחס באופן ברור להלנת עובדים בדירות שהן חלק מאתר הבנייה. על פי התקנות, חובה על המעסיק לשכן את העובדים בתנאים הוגנים ובמגורים הולמים, והאחראים לאכיפת החוק הם מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. עם זאת, לפי גורמים בענף, עקב מצוקת העובדים בענף אין אכיפה בנושא. "לדעתי, מעולם לא בדקו את החוקיות של הדבר הזה, אך באופן עקרוני, כל עוד לא ניתן טופס 4 - הדירה לא אמורה להיות ראויה למגורים", אמר גורם העוסק בתחום.

גורם שעובד עם תאגידי העובדים הזרים אומר כי אחת הסיבות לכך שרואים יותר מקרים של פועלים שמשוכנים בדירות באתרי בנייה, במקום לשכור עבורם דירות מגורים רגילות, נובעת מהאישורים הגורפים של רשות האוכלוסין וההגירה לתאגידי העובדים זרים. "אל התאגידים הקיימים והוותיקים הצטרפו ב־2023 עשרות תאגידים חדשים שלא נבדקו כראוי ורואים שהם מנסים לחסוך כסף במקום למצוא לעובדים פתרונות דיור ראויים".

לגבי החוקיות שבהלנת עובדים בדירות שטרם אוכלסו אמר: "בבניין שטרם קיבל טופס אכלוס אסור להלין אף אחד כי מבחינת החוק הוא לא ראוי למגורים. בבניין שבנייתו הסתיימה והוא קיבל טופס אכלוס, אין בעיה לאכלס עובדים זרים כל עוד זה עונה על הקריטריונים שהוגדרו על ידי רשות ההגירה של מספר עובדים בחדר, תשתיות חשמל ומים תקינות וכו'".

גם בקו לעובד, ארגון המסייע לעובדים מול מעסיקיהם, נמסר כי באופן פורמלי אין מניעה לשכן עובדים בדירות שטרם אוכלסו, אך הנושא מעולם לא הוסדר בחקיקה. עם זאת, מאחר שהדירות בבנייה, יש סבירות גבוהה שהמגורים בהן אינם בטיחותיים ולכן נראה לא סביר שעובדים יגורו בהן.

ממשרד האוכלוסין וההגירה נמסר: "מקרים שבהם מוגשת תלונה בגין תנאי מגורים של עובדים זרים שאינם הולמים, נבחנים לגופו של עניין על ידי מינהל אכיפה וזרים. כך גם אם יש חשד להפרת כללים או חוקים. אם אין טופס אכלוס, לא ניתן לאכלס את המקום ולא משנה מי מאכלס". מקבוצת נתיב פיתוח לא התקבלה תגובה.