הדד-ליין מתקרב, סמוטריץ' אופטימי - אבל תקציב 2025 עדיין לוט בערפל

1. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג היום בפני העיתונות הכלכלית את עיקרי תקציב המדינה ל־2025 ובמרכזו אבני היסוד שלו: תקרת גירעון של 4% תוצר וחבילה פיסקאלית (גזירות הכוללות קיצוצים, הקפאות, התאמות והעלאות מס) בהיקף של 2% תוצר (כדי לעמוד ביעד הגירעון האמור) השוות ערך של 40 מיליארד שקל. חשוב להבהיר: מדובר בחבילת הגזירות הקשה ביותר שממשלה כלשהי בישראל ניסתה להעביר אי פעם. עד כה סירבה הממשלה לקחת אחריות על עלויות המלחמה ובעיקר דחתה כל פעולת מימון הקשורה אליה. לפתע, היא התעוררה.

כפי שנכתב כאן לא פעם, ההתעוררות נעשתה באיחור וכעת נותרו פחות מ-72 שעות להכין את הקרקע כדי להעביר את "כל הטוב הזה" בממשלה – שהיא אחת הפופוליסטיות ביותר שראתה מדינת ישראל. ממשלה שלפי כל הסקרים איבדה כ־20% מכוחה, ולפי כוונת הבוחר לא היתה יכולה להתקיים במתכונתה הנוכחית אחרי 7 באוקטובר. כלומר, התמונה נראית מאתגרת מאוד, וסמוטריץ' הדגיש זאת בדבריו שוב ושוב.

2. כאשר נכנסים לעובי הקורה מתחילים להבין כי הצעת תקציב 2025 על הנייר לא ממש מתיישבת בשטח עם ההישגים וההתקדמות של המו"מ בין משרד האוצר לבין כל הסקטורים השונים הקשורים לאותו תקציב ולאותן גזירות. דוגמה בולטת היא סביב תקציב הביטחון, שהוא הסעיף התקציבי הגדול ביותר בספר התקציב לדורותיו. אין הסכמה בין האוצר לבין צה"ל ומשרד הביטחון לגבי המסגרת התקציבית לכוחות הביטחון לשנה הבאה.

היום היתה אמורה להתקיים ישיבה בנושא – אחרי פרסום מסקנות הביניים של ועדת נגל – אבל ספק גדול אם יושגו הסכמות גורפות ואם מספר הזהב נקבע. האם מדובר בפער של 1 מיליארד שקל, של 5 מיליארד שקל או של 15 מיליארד שקל? משיחות ראשוניות, המספר הדו־ספרתי הוא הזוכה, אולם עד היום אחרי הצהריים אף אחד לא ידע לומר.

ומה קרה עם החיסכון הכרוך בסגירת 5 משרדי ממשלה מיותרים? עד עכשיו לא יודעים על אילו משרדים מדובר ונראה שלא יסגרו כלום ושום דבר.

הנה עוד דוגמה: אחד הצעדים המרכזיים בצד ההכנסות הוא חקיקת חוק הרווחים הכלואים שהאוצר מבקש לקדם. לפי הצעת האוצר, המהלך אמור להכניס בין 5 ל־10 מיליארד שקל לקופת המדינה. בהתאחדות התעשיינים טוענים כי המהלך יניב 3 מיליארד שקל לכל היותר, אך יש השגות הן של ההתאחדות והמגזר העסקי והן של ההסתדרות לגבי המהלך. לכן, אם הוא יאושר הוא יתוקן והתרומה של הצעד תהיה פחותה יותר. אפרופו ההסתדרות, סמוטריץ' הסביר כי התרומה של ארגון העובדים – שמוכן ונכון לתת כתף כמו תרומה של ימי הבראה ודחיית הפעימות של העלאות השכר שנקבעו בהסכם הקיבוצי – תעמוד על כ־8.5 מיליארד שקל. עם זאת, לא ברור האם ההסתדרות תוותר על תוספת לשכר מינימום. גם בנקודה הקריטית הזאת התוצאה הסופית לוטה בערפל והיום התקיימו דיונים ללא תוצאות.

3. מהלך מרכזי נוסף שאמור לתרום למשימת הקטנת הגירעון קשור לקיצוץ הרוחבי המתוכנן במשרדי הממשלה בהיקף של 5–6 מיליארד שקל. מבדיקה די שטחית שביצענו מול פקידי האוצר מתברר כי השיח מול המשרדים הממשלתיים, שלוקח כחודש ימים (לכל הפחות) בימים כתיקונם, עוד לא החל. יתרה מזו, בשיחה שקיים מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על רקע הרפורמות המבניות המתוכננות בתקציב לשנת 2025, הוא הבהיר כי הוא מתנגד לקיצוץ שהושת על משרד הבריאות וכי הוא מקיים שיח פורה עם האוצר כדי לבטל את רוע הגזירה. "נרים קול צעקה אם לא נצליח לשכנע", אמר בר סימן טוב. האינדיקציות הן שהמצב הזה קיים בכל המשרדים ולא רק במשרד הבריאות.

ומה קרה עם החיסכון הכרוך בסגירת 5 משרדי ממשלה מיותרים? עד עכשיו לא יודעים על אילו משרדים מדובר, ונראה שלא יסגרו כלום ושום דבר

וישנה עוד נקודה קריטית וחיונית – לא בגלל החשיבות התקציבית אלא בגלל החשיבות הסימבולית כלפי סוכנויות הדירוג, המשקיעים ובעיקר עבור הציבור הישראלי עצמו שיצטרך לשאת את הנטל – והיא קשורה לכספים הקואליציוניים. מה יהיה היקף הכספים האלה בשנת 2025, שנה של גזירות קשות חסרות תקדים? ובכן, לפי המסורת של סמוטריץ', קיבלנו הרבה הסברים פילוסופיים על מהותם, טבעם ומקורם של כספים קואליציוניים אבל לא קיבלנו תשובה מספרית או כלכלית. ההנחה היא שכספים קואליציוניים יהיו גם השנה והם לא יהיו קטנים. אבל מטבע הדברים, סמוטריץ' שומר על הקלפים החשובים קרוב לחזה. אז בסופו של דבר, על כמה כסף "בטוח" מדובר? סמוטריץ' לא חילק חוברות ולא הציג מצגות. כל המספרים עפו בחדר והיה קצת קשה למצוא את הידיים ואת הרגליים. התקבלו יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה.

לכן השאלה הכי מתבקשת כעת היא פשוטה: האם יהיה תקציב שבאמת כולל את הגזירות הנדרשות כדי לתקן את המצב הפיסקאלי הרעוע שבו נמצאת הממשלה הזו? כאן המקום להשתמש במונח "הסמוטריצ'י" היסודי והמוכר: בעזרת השם.

4. גם הפעם לא ויתר שר האוצר על נזיפה וסדנת חינוך לעיתונות הכלכלית הישראלית לגבי ציונות מה היא. אגב, זה כלל הפעם גם את הממונה על התקציבים שהואשם בכך שהוא לא מספיק "מגן" על כלכלת ישראל ולא מספיק מציג את התוצאות "המדהימות" של שר האוצר. בעיני סמוטריץ', הכלכלה הישראלית היא "נס" מפני שהיא לא קרסה בזמן מלחמה.

זאת ועוד: סמוטריץ' שיתף את הנוכחים בכך שהוא מקיים אינספור שיחות עם משקיעים מקומיים (את חברות הדירוג הוא הדגיש, לציטוט, שהוא לא סופר) ושהם מביעים אופטימיות אדירה לגבי עתידה כלכלת ישראל, שהוא הדגיש שוב ושוב שהיא חזקה ואיתנה – דבר שהוא בהחלט נכון, למרות הממשלה ולאו דווקא בגללה. כדאי להזכיר לסמוטריץ' שהחוסן הכלכלי שעליו הוא מדבר נבנה במשך 40 שנה ("תוכנית הייצוב") על ידי אנשי עסקים נועזים, מדענים, עובדים מסורים, ופקידים אחראיים.

ומה חושבים כלכלני האוצר לגבי ההערכות והאומדנים הכלכליים של שר האוצר? את התשובה קיבלנו דווקא שעה לפני התדרוך של סמוטריץ'. אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר עדכן בחדות – כלפי מטה כמובן – את תחזית הצמיחה ל־0.4% בלבד בשנת 2024, מהנמוכות מבין כלל הגופים הכלכליים (בארץ ובחו"ל). רק סוכנות הדירוג S&P הנפיקה תחזית נמוכה יותר מהאוצר (0%). מדובר בהורדה חדה של 0.7% מהתחזית הקודמת (1.1%) וב־1.5% לעומת התחזית בחודש יוני. כלומר, גם באוצר השתכנעו כי הצמיחה תהיה כמעט אפסית והתוצר לנפש יקטן.

הבעיה אינה רק הירידה בצמיחה אלא בהרכב הצמיחה. צלילה אל תוך הנתונים (באוצר מפרטים את תחזית לפי מרכיבי הביקוש) מראה כי רוב הצמיחה ב־2024 מגיעה מהצריכה הממשלתית. כלומר, מכסף שהממשלה חילקה אף שאין לה ושגרם להזנקת הגירעון לרמות של 8.5% תמ"ג. אם בתחזיות קודמות (בינואר ובמאי) האוצר סבר כי הצריכה הממשלתית תגדל ב־4.3% עד 4.5%, כבר באוקטובר שיעור הגידול קפץ ל־13%, פי שלושה.

ומה צנח? כל מנועי הצמיחה המרכזיים. האוצר עדכן בחדות כלפי מטה את תחזית ההשקעות במשק: 0% גידול בינואר, ירידה של 3% במאי ובתחזית הנוכחית צניחה חדה של כמעט 13%. כך גם לגבי מנוע צמיחה נוסף קריטי למשק: היצוא. בינואר האוצר חזה גידול ביצוא של כ־1%, במאי של 3% ובאוקטובר ירידה חדה של 7%. גם לגבי היבוא (מקורות שעומדים בפני המשק) מתואר תהליך דומה: גידול מתון בינואר (1%), גידול יותר רציני בתחזית מאי (2.4%) וירידה חדה בתחזית אוקטובר (6%־). כלומר, הרכב צמיחה רעוע ביותר.

ומה לגבי 2025? כאן יש אופטימיות (צמיחה של 4.3%) אך באוצר בנו גם תרחיש "אלטרנטיבי" לפיו הירידה בגיוס המילואים היא הדרגתית מאוד ואז הצמיחה תהיה 0.2% בלבד ב־2024 ו־3.4% ב־2025.

ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר הדגיש כי "אי שיקוף מדיניות פיסקלית בת קיימא עשוי לפגוע באמון המשקיעים". זו האמירה היחידה שהעז לומר, אך יו''ר התאחדות התעשיינים רון תומר השלים את התמונה: "זהו תקציב גסיסה ולא צמיחה. במקום לקצץ בתקציבים שתרומתם למשק מועטה, אם בכלל, בחרו לקצץ דווקא בתקציבים שמניבים תשואה חיובית לקופת המדינה. התקציב שהוצג מדכא צמיחה ומדכא השקעה בישראל דווקא בשעה בה אנו זקוקים לכספי ההשקעות יותר מכל".