טראמפ רוצה לתקן את הכלכלה עם מכסי יבוא, האריס מתכננת להוזיל מזון, דיור ותרופות

בישורת האחרונה המועמדים עסוקים בעיקר בכלכלה, ומסיבה טובה. מאז מגפת הקורונה כלכלת ארצות הברית נמצאת על מסלול התאוששות ממושך ולא מאוזן באופן קיצוני. בעוד האמריקאי הממוצע חווה בקדנציית ביידן את האינפלציה הגבוהה בחייו, הוא ראה מיליארדרים ממריאים לטיסות ראווה בחלל. בעוד חשבון הסופרמרקט שלו זינק, שוק המניות שבר שיאים, ובזמן שהוא התקשה לרכוש מכונית משומשת, תאגידים התנפחו לשווי של טריליוני דולרים. מטבע הדברים, טראמפ והאריס מציעים חזון שונה לתיקון המצב. טראמפ מתמקד בקיצוצי מסים לתאגידים ובהטלת מכסי יבוא, בעוד האריס מתמקדת בהטבות מס למעמד הביניים והנמוך, לצד מיסוי העשירים. בדבר אחד אין הבדל: התוכניות של שניהם צפויות להגדיל את הגירעון. לפי בית הספר למינהל עסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, עלות התוכנית של טראמפ תסתכם ב־ 5.8 טריליון דולר במשך עשור לעומת 1.2 טריליון דולר להאריס. לפי הוועדה לתקציב פדרלי אחראי (ארגון ללא מטרות רווח), תוכנית טראמפ תוסיף 7 טריליון דולר לגירעון במשך עשור, וזו של האריס 1.7 טריליון דולר.

מילת המפתח: "נמוך"

טראמפ הבטיח להוריד מסים, אינפלציה וריביות

המועמד הרפובליקני רוצה לתמרץ את תעשיית הנפט והגז ולפתות חברות אמריקאיות להמשיך ולייצר בארה"ב

מיומו הראשון בפוליטיקה מיתג עצמו טראמפ כפוליטיקאי שאינו פוליטיקאי: איש עסקים, שינהיג את המדינה ברוח וול סטריט. באופן לא מפתיע הוא לא פירט את האג'נדה הכלכלית שלו באופן מסודר, ועל כוונותיו אפשר ללמוד רק מנאומיו ומסדרת סרטונים שפרסם באתר הקמפיין תחת הכותרת "אג'נדה 47" (על שם הנשיאות הקרובה, ה־47 במספר). זו כוללת מגוון נושאים, מ"הגנה על סטודנטים מפני השמאל הרדיקלי ומרקסיסטים משוגעים", ועד ל"החזרת אמריקה לעצמאות אנרגטית" ו"מניעת בעלות סינית בארצות הברית".

עידוד ייצור מקומי

ב־2017 העביר טראמפ את חוק הפחתת המס ועבודות 2017 (TCJA), שבמסגרתו הופחת מס החברות מ־35% ל־21%, ירידה שצפויה להסתיים ב־2025. כעת הוא מציע להאריכה ואף להעמיקה ל־15% עבור חברות המייצרות בארצות הברית. לטענתו, הדבר יפתה חברות זרות להעביר את עסקיהן למדינה. "לא רק נמנע מהעסקים שלנו לעזוב, אלא תחת הנהגתי ניקח משרות של מדינות אחרות", אמר, בהגדירו את החזון "רנסנס הייצור".

גם פרטים ייזכו להנחות מס. מדובר ברשימה מתארכת והולכת, הכוללת ביטול מס פדרלי על טיפים, שעות נוספות וקצבאות ביטוח לאומי והפחתת מס הכנסה על עיזבונות. "אנחנו נספק מסים נמוכים, רגולציות נמוכות, עלויות אנרגיה נמוכות, ריביות נמוכות ואינפלציה נמוכה", הבטיח טראמפ. "כדי שכולם יוכלו להרשות לעצמם מצרכים, רכב ובית יפה".

קיצוץ בהוצאות הממשלה

במשך שנים טראמפ מבטיח לקצץ בעלויות הממשלה, ככלי למלחמה בגירעון התופח. עם קריאותיו "לייבש את הביצה" הוא לא התקדם באופן מהותי בקדנציה הראשונה, אך הבטיח להמשיך לנסות בקדנציה השנייה, אם ייזכה. את המשימה הוא ייעד לאיש העסקים אלון מאסק, שלו הוא הציע לכהן כ"צאר יעילות".

הכרסום בכוחו של הממשל צפוי להתרחש תוך חיזוק כוחו של טראמפ. כפי שהסביר, הוא יבטל חלקים מהחקיקה הקיימת מאז 1947, שמגבילה את סמכות הנשיא להוציא כספים ללא אישור הקונגרס. ביומו הראשון בתפקיד בכוונתו לנתק מימון לתוכניות ולחתוך "נתחים גדולים" מסוכנויות בצו נשיאותי, במסגרת מה שהגדיר "דיקטטור ליום אחד".

הגברת ייצור נפט וגז

טראמפ טוען כי הדרך לבלום את האינפלציה (אף שכבר נבלמה) כרוכה בהגברת ייצור האנרגיה. "אנחנו נקדח, מותק, נקדח", אמר בוועידת המפלגה ביולי. לטענתו, ייצור מקומי מוגבר של נפט וגז יוביל לירידה חדה במחירים. "נעשה זאת ברמות שאיש לא ראה מעולם", הכריז. הצהרות אלו מגיעות על רקע הקדנציה של ביידן, שבה ארצות הברית ייצרה וייצאה את כמות הנפט הגולמי הגדולה בעולם — 12.9 מיליון חביות ליום ב־2023 — היקף ששבר את השיא הקודם של 12.3 מיליון חביות, שנקבע ב־2019.

לפי טראמפ, הסתמכות גבוהה על דלקים תוריד משמעותית את עלויות האנרגיה ותייצר יתרון שימשוך עוד חברות. הוא גם הבטיח להביא לקיצוצים משמעותיים ביוזמות אנרגיה ירוקה ואיכות סביבה.

מימון הטבות מס עם מכסים

טראמפ מציע לממן את הטבות המס באמצעות מכסים. בין היתר, מס של עד 20% על יבוא, להוציא יבוא מסין שעליו יושתו 60%. עוד מציע טראמפ 100% מס על יבוא ממדינות שפועלות להתנתק מהדולר ועל מכוניות המיוצרות במקסיקו. "האמריקאים יוכלו לייצר כל מה שאנחנו צריכים. את המשאבים יש לנו כאן. האדמה הנדירה, הנפט, הגז. יש לנו הכל. הדבר היחיד שאין לנו זה אנשים חכמים שמובילים את המדינה".

התחייבה לסייע למעמד הביניים

האריס תגדיל זיכויי מס ותעניש תאגידי מזון חמדניים

המועמדת הדמוקרטית תתמקד ב"כלכלת הזדמנויות" שמהדהדת את רוח ממשל ביידן, ופועלת להוזיל דיור, מזון, תרופות ומסים

המועמדת הדמוקרטית קמלה האריס פרסמה את התוכנית הכלכלית שלה רק ימים ספורים לפני העימות המשודר עם דונלד טראמפ שהתקיים בספטמבר. יריבה הרפובליקני מיהר לתייג את האג'נדה הכלכלית שלה כשיקוף של הנשיא ג'ו ביידן. "היא ביידן", חרץ עוד בדיבייט, רק כדי לכנותה ימים אחר כך "קומוניסטית" ו"מלכת מס", הדהוד לכינוי הלעגני "מלכת הרווחה" שהדביק הנשיא רונלד רייגן לנשים שחורות שנעזרו בתמיכה ממשלתית. אמירותיו של טראמפ הן אומנם לא ראויות, אך המדיניות הכלכלית של האריס בהחלט משקפת את זו של שותפה הפורש.

האריס מגדירה את המדיניות שלה "כלכלת הזדמנויות", הכוללת בעיקר אמצעים לחיזוק מעמד הביניים. בה בעת, בפרטיה, התוכנית שלה דומה במובנים רבים לכלכלת "הביידנומיקס" של ביידן, עם דגש על הורדת עלויות הדיור, מזון, תרופות ומסים. "כנשיאה, אהיה ממוקדת ביצירת הזדמנויות עבור מעמד הביניים שמקדמות את הביטחון הכלכלי, היציבות והכבוד שלו", אמרה. את עלויות התוכנית היא מציעה לממן באמצעות מיסוי עשירים ותאגידים גדולים.

הדמיון למצע המפלגה הדמוקרטית איננו מיטיב עם האריס, זאת משום שבוחרים אמריקאים רבים מחזיקים בדעה פסימית לגבי הכלכלה בממשל ביידן והאריס, קדנציה שבה השתוללה האינפלציה הגבוהה ביותר מאז ממשל רייגן. במקביל, הם מביעים נוסטלגיה לכלכלה בתקופת נשיאותו של טראמפ.

הכבדת נטל המס על עשירים

בלב התוכנית הכלכלית של האריס נמצאת השאיפה לבצע כמה פניות פרסה מהחלטות שהתקבלו בקדנציה של טראמפ וגם של ביידן. בין היתר, מדובר על מיסוי מינימלי למיליארדרים, תוכנית מיסוי על רווחי הון לא ממומשים, מיסוי רכישה חוזרת של מניות, והעלאת מס החברות מ־21% ל־28%. בה בעת, האריס מציעה להעניק הטבות מס למשתכרים מתחת ל־400 אלף דולר ולחדש את זיכוי המס לילד (CTC) למשפחות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה. הטבה זו תעניק הפחתת מס בגובה של עד 6,000 דולר למשפחות עם ילדים שזה עתה נולדו לעומת 2,000 דולר כעת. בנוסף, היא שואפת להרחיב את טווח הזיכוי למס הכנסה, סובסידיה חשובה לאמריקאים עניים ולאלה ללא ילדים.

תמיכה בחברות מזון קטנות

ברוח הקדנציה של הנשיא היוצא ביידן, האריס מבטיחה להמשיך ולהתמקד בחשיפת התנהלויות אנטי־תחרותיות של תאגידים כאמצעי להורדת מחירים במגוון שווקים. בין היתר, היא מציעה לכונן חקיקה פדרלית שתמנע מחברות מזון גזל מצרכנים בשעת חירום ומציעה סמכויות חדשות לוועדת הסחר הפדרלית (FTC) שיאפשרו לה לחקור ולהטיל עונשים חדשים וקפדניים על חברות שמפרות את הכללים ומנפחות מחירים. "התוכנית שלי תכלול עונשים חדשים לחברות שמנצלות משברים ושוברות את הכללים", אמרה האריס. "אנחנו נתמוך בחברות מזון קטנות יותר שמנסות לפעול לפי הכללים ולהתקדם. נעזור לתעשיית המזון להפוך לתחרותית יותר, כי אני מאמינה שהתחרות היא נשמת אפה של הכלכלה שלנו".

במקביל המועמדת הדמוקרטית מציעה להרחיב את ביטוחי הבריאות מטעם המדינה, לחייב את חברות התרופות להוזיל מחירים ולהרחיב את מגבלת המחיר לאינסולין מ־2,000 דולר ל־35 דולר שהושתה בממשל ביידן, לכלל האוכלוסייה ולא רק לקשישים. האריס קוראת גם "לזהות ולעצור חברות תרופות שחוסמות תחרות" כמו גם מתווכים בתעשייה "שמנצלים לרעה את כוחם".

רפורמות להוזלת הדיור

אחד הנושאים המדוברים ביותר בקרב הציבור האמריקאי בקמפיין הבחירות הנוכחי הוא יוקר המחיה, בדגש על משבר היצע ומחירים גבוהים בשוק הדיור. כדי לגשר על מחסור מוערך של 7-4 מיליון יחידות דיור ברחבי ארצות הברית, האריס מבטיחה לדחוף להקמתן של 3 מיליון יחידות דיור במהלך הקדנציה שלה, לבצע רפורמה בהליך הנפקת היתרי בנייה ולהקים קרן פדרלית בהיקף 40 מיליארד דולר להאצת הבנייה (פי שניים ממה שהציע ביידן בתקציב האחרון). האריס מציעה את יצירת מה שהיא מגדירה "תמריץ המס הראשון אי פעם" עבור רוכשי בית ראשון, תוך שימת דגש מיוחד על "בעלי בתים דור ראשון", שבאמצעותו היא מתחייבת להעניק 25 אלף דולר בהחזר משכנתאות לרוכשים. בחזית של התאגידים, תוכנית האריס כוללת התייחסות לתאגידים בעלי נכסים ש"אוגרים" אותם ולעתים מחזיקים אותם ריקים לאורך תקופות ארוכות באזורי ביקוש, רק כדי להעלות את מחירי הדיור למקומיים. כדי לחסל את התופעה הזו מציעה האריס להקים מנגנוני ענישה נגד התאגידים האחראיים לעליות המחירים.

בכל הנוגע לסחר, התוכנית הכלכלית של האריס מעניינת רק במה שהיא לא כוללת — היא לא כוללת הבטחה להטיל מכסים.