לא משתלם לעבוד: מיליארדים לבטלה, מיליונים לעבודה

הממשלה קיבלה אתמול החלטה שאותה הגדירה בהודעה חגיגית כ"תוכנית ענק" על השקעת 70 מיליון שקל בהוצאה של חרדים לעבודה. יש משהו מגוחך, כמעט נלעג, בהגדרה של 70 מיליון שקל כתוכנית ענק. בהתחשב בגודל אוכלוסיית היעד, זו כמעט "תוכנית גמד". זה נלעג עוד יותר כשהממשלה משקיעה מיליארדים בהטבות שמעודדות גברים חרדים להישאר בישיבה. ה־70 מיליון שקל מתוכננים בעיקר לשתי תוכניות קטנות, קודקוד ופרדס, שנוגעות לתפקידים במערכת הביטחון. בתוכנית קודקוד, למשל, גברים חרדים עוברים הכשרה של כחצי שנה ומשתלבים בעיקר בצה"ל. הם משרתים שירות סדיר בתנאים מיוחדים ביחידות טכנולוגיות ללא מדים, ובהפרדה מלאה.

ב־2021 נקבע יעד תעסוקה של גברים חרדים לשנת 2030 של 65%. אלא שבינתיים שיעור התעסוקה של גברים חרדים מדשדש על 55%. המשמעות היא שהוא צריך לגדול ב־2% בכל שנה. זאת משימה קשה במיוחד, כאשר בגלל הריבוי הטבעי הגבוה (4.5%) והנורמה החרדית של התנגדות לעזיבת הישיבה, גם שמירה על הקיים כרוכה בהשקעה ממשלתית לא פשוטה.

הניסיון לכוון את הגברים החרדים לאקדמיה מצליח רק בשוליים. זאת הן משום שלגברים שכמעט לא זכו להשכלה כללית בילדותם קשה להסתדר עם מתמטיקה ואנגלית, והן משום שהלימודים האקדמיים (4 שנים כולל מכינה) ממושכים מדי לגברים החרדים שרובם נשואים עם ילדים. רעיון מרכזי בתוכנית הוא הכוונת הגברים החרדים למסלולי הנדסאים שמאפשרים שכר גבוה ללא הכשרה אקדמית ממושכת.

קשה להבין איך ממשלה שהגדילה את תקציב הישיבות - כלומר, התקציב להוצאת גברים חרדים משוק העבודה - בחצי מיליארד שקל, מ־1.2 מיליארד שקל ל־1.7 מיליארד שקל, יכולה להגדיר 70 מיליון שקל כתוכנית ענק. השיטה שמעניקה לאברכים תקציבים נוספים עובדת כך: רוב ההטבות החברתיות בישראל, אם קצבאות ואם הנחות, ניתנות לפי קריטריון של הכנסה לנפש וללא תנאי של מיצוי כושר השתכרות (עבודה או חוסר יכולת לעבוד). הכלל הזה תפור למידותיהם של משפחות אברכים שלהן ילדים רבים ואב שאינו עובד.

דוגמה מובהקת לשיטה השערורייתית הזו היא ההנחות במעונות יום, שיכולות להגיע ל־1,500 שקל בחודש לילד. על פי נתונים שחשף כלכליסט, אברכים מקבלים שליש מתקציב ההנחות במעונות יום. עוד דוגמה היא ההנחות בארנונה. ההעדפה של האברכים בהנחות בארנונה כל כך מובהקת שש"ס בחרה בהן כקריטריונים יצירתיים עבור חלוקת כרטיסי המזון שיזמה.

בדצמבר 2019 פרסם משרד האוצר מחקר שלפיו ההטבות שמפסיד גבר חרדי שיוצא לעבודה מגיעות ל־5,400 שקל בחודש. התוצאה היא שהאברך מפסיד בעצם סכום השווה לשני שלישים מהשכר הצפוי לו בהיקף 8,800 שקל. החוקרים מסכמים כי "הכדאיות של הצטרפות לשוק העבודה נמוכה יחסית לאברכים בשל אובדן משמעותי של הכנסות". 70 מיליון שקל זה טיפה בים מול מבול התקציבים הזה. ראש תחום חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר גלעד מלאך, הציג ב־2022 למשלחת של ה־OECD נתונים על אובדן התוצר כתוצאה משיעור התעסוקה הנמוך של גברים חרדים ושכרם הנמוך, שעומד כיום על כ־29 מיליארד שקל. אם שיעור ההשתתפות שלהם בשוק העבודה לא יגדל, אובדן התוצר צפוי להגיע ל־80 מיליארד שקל עד 2035.

דברי ההסבר להחלטת הממשלה מבהירים שהתוכנית תבוצע "בדגש על עידוד ותמרוץ רכישת השכלה והכשרה איכותית ושילוב בתעסוקה בשכר גבוה. התוכנית תביא לרכישת השכלת בסיס באמצעות סבסוד לימודים ופיתוח תכנים מונגשים דיגיטלית". אלא שדברי ההסבר גם מביאים את הנתונים שמלמדים איך הממשלה מחבלת בעבודת החרדים באמצעות תקצוב חינוך ללא ליבה במיליארדים: מתלמודי תורה, דרך הישיבות הקטנות (ישיבות לגילאי תיכון שאין בהן לימודים כלליים) ועד הישיבות הגדולות (ישיבות לרווקים בגילאי צבא). לפי הנתונים, 82% מהגברים היהודים הלא חרדים זכאים לבגרות לעומת 6% מהחרדים. 31% מהגברים היהודים הלא חרדים הם בעלי תואר אקדמי לעומת 4% מהחרדים.

ובכל זאת יש גם צד חיובי: משרד העבודה בראשות השר יואב בן צור מש"ס יוזם תוכנית להוצאת חרדים לעבודה, מה שללא ספק מעיד על שינוי חברתי. ש"ס כבר לא מתביישת לפעול למען פרנסה למי שאינו תלמיד ישיבה. בן צור הגדיר את ההחלטה "תיקון היסטורי". מה שאולי משמעותי עוד יותר זה שהוא הודה "ליו"ר ש״ס הרב אריה דרעי על חזונו לחולל מהפך כלכלי בחברה החרדית".