האם יצרני הרכב הסיניים שמשווקים בישראל דגם אחד בלבד יצליחו לשרוד בארץ?

כ-3 שנים חלפו מאז נכנסו מותגי הרכב הסיניים לישראל, והיצע הדגמים עדיין דליל להפליא. פרט לקומץ מובילות שוק כמו BYD ו-NIO, ההיצע של חלק מהיצרניות הסיניות בישראל מסתכם רק ברכבי כביש שטח או מכוניות משפחתיות. יותר מכך - ישנם יצרני רכב סיניים שכבר שנים מבססים את ההיצע שלהם בישראל על דגם אחד בלבד, כמו ה-EVEASY לימו שמיובאת ע"י פריסבי (לשעבר קרסו), פורת'ינג פריידי שמיובאת ע"י UMI וסקייוול ET5 של קבוצת כדורי.

לבסס מערך מכירות שלהם על מכונית אחת בלבד - זו בעיה. מכונית אינה סמארטפון שנזרק אחרי שנה, אלא מוצר טכנולוגי יקר, שדורש מערך שירות ומערך שיווק ולכן "אוכל" את נתח הרווח של היבואן בצורה משמעותית. כמו כן, בכל הנוגע לרכב חשמלי, קצב ההתקדמות של הטכנולוגיה אדיר והלקוחות מחפשים את מה שיותר חדש, ויבואן רכב שיש לו רק דגם אחד מתחיל בימים אלה להרגיש לחץ.

את יבואני הרכב שמייבאים לישראל מכוניות חשמליות סיניות שמייצרות רק דגם אחד ניתן לחלק לשתי קבוצות: הגדולות והמבוססות שכבר יש להן מותגים רבים בהיצע, והקטנות שנכנסו לשוק יבוא הרכב הודות למותגי ה"דגם אחד בלבד". במקרה של הגדולות והמבוססות, לדוגמה במכוניות של פורת'ינג ובמכוניות של EVEASY, חלק גדול מאוד מהרישום מבוצע על ציי רכב. כלומר, היבואן רושם את המכוניות על שם חברת הליסינג שלו, ואז האפשרויות לשווק את המכוניות לציבור הופכות להיות הרבה יותר מגוונות: יש תשלומים, יש רכישה חוזרת, יש תוכניות מימון וטיפול - בקיצור, כל מה שצריך כדי לשכנע לקוחות שרוכשים מכונית שייתכן שבעתיד יתקשו למכור.

לעומת זאת, במקרה של היבואנים שהשליכו את כל יהבם על אותו דגם בודד, המצב יותר מורכב: ההשקעה שלהם בפרסום ושיווק משמעותית, הם נדרשו להקים סוכנויות מכירה ומערכי שירות (בעוד אצל יבואני הרכב הגדולים מערכי השירות והשיווק הוטמעו בתוך המערך הקיים) והעובדה שהלקוחות לדגם אחד בלבד הולכים ופוחתים היא בעייתית.

האם המותגים שמשווקים בישראל דגם אחד בלבד ישרדו בארץ? בימים אלה כבר יש לא מעט מותגי רכב סיניים, החל ב-AIWAYS וכלה ב-WM MOTOR, שלמרות שפע ההצהרות של יבואניהם לא ניתן לרכוש אותם בישראל. האם את המכוניות של פורת'ינג, EVEASY ויצרניות נוספות שמשווקות בארץ דגם אחד בלבד נוכל לרכוש שנה מהיום? ייתכן שהתשובה תהיה שלילית ושהיבואניות ימשיכו לתחזק אתרי מכירה "על אש קטנה" כדי להקנות מראית עין של פעילות, בין היתר כדי שהלקוחות לא יזעמו והרגולטור לא ידרוש מהיבואנית כספים.

כמו כן, ייתכן שכוונת האיחוד האירופי להטיל מס על רכב חשמלי מסין תגרום ליצרנים לצמצמם את היצע הדגמים שמיועדים למערב, ובכלל זה ישראל. במקרה כזה, הפגיעה ביבואנים שיש להם קומץ של דגמי מכוניות לשווק תהיה משמעותית.

מהלך אחד עשוי "להציל את המצב" מבחינת יבואני הרכב הסיני הבודד: כפי שנחשף בכלכליסט, לפני כשלושה חודשים המליצה רשות התחרות על פתיחת שוק הרכב הישראלי לעוד תקינות לייבוא רכב. כיום ישראל מכירה בשלוש תקינות: אירופית, אמריקאית וקנדית - כלומר כל רכב שמשווק באירופה, בארה"ב או בקנדה מותר לשיווק בישראל. אם ישראל תכיר בתקינה הסינית - בעיית היבוא של הסיניות ה"בודדות" תיפתר. במשרד התחבורה מדגישים כי אין כל כוונה כעת להכיר בתקינה הסינית, אך גופים שמעוניינים להיכנס לתחום ומצוידים בקשרים הפוליטיים המתאימים כבר החלו לקדם את הנושא.