מטה הבחירות של הרשימה המשותפת, מרץ 2021 | צילום: גיל נחושתן
הקואליציה מקדמת הצעת חוק שתקל על פסילת מועמדים ערבים בבחירות
ההצעה שהגיש יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (ליכוד) מרחיבה את העילות שבאמצעותן ניתן לפסול מועמדים ורשימות בבחירות, ומבטלת את סמכות בית המשפט לאשר את הפסילה; ועדת השרים לחקיקה צפויה לאשר אותה ביום שני
ועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין (ליכוד) צפויה לאשר ביום שני הקרוב הצעת חוק שמקלה את התנאים לפסילת מועמדים ברשימות ורשימות בבחירות לכנסת.
הצעת החוק - תיקון לחוק יסוד הכנסת, ולחוק הבחירות לכנסת - שהוגשה על ידי יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (ליכוד) נועדה למעשה להקל על פסילת רשימות ומועמדים ערביים; זאת, באמצעות הרחבת העילות שבאמצעותן ניתן לפסול אותם, הקלה בקריטריונים לפסילה, וביטול סמכות בית המשפט לאשר את הפסילה.
הצעת החוק התווספה אתמול לסדר יומה של ועדת השרים לחקיקה, וזאת בשל החשיבות שרואים בקואליציה לקידומה המהיר מיד עם פתיחתו של כנס החורף בכנסת ביום שני.
כיום, סעיף 7 א' לחוק יסוד הכנסת מעגן שלוש עילות לפסילת רשימות. הראשונה - אם הרשימה או המועמד.ת שוללים את אופייה של ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית"; השנייה – אם הרשימה או המועמד.ת תמכו במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל (עילת התמיכה בטרור); והשלישית - אם הסיתו לגזענות.
כעת מוצע בהצעת החוק להרחיב את "עילת התמיכה בטרור", כך שתכלול לא רק תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור אלא גם תמיכה במאבק מזוין מצד אדם בודד, ללא תלות בשאלה אם הוא מזוהה עם ארגון טרור. עוד מוצע שה"תמיכה בטרור" תחול גם על הבעת גילויי אהדה או תמיכה במאבק מזוין שלא נעשו באופן מתמשך (כפי שנדרש כיום). כלומר גילוי אהדה חד פעמי יאפשר פסילת התמודדות של מועמד ברשימה לכנסת.
הצעת החוק קובעת גם כי בניגוד למצב כיום, ניתן יהיה לפסול מפלגה גם אם היא חלק מרשימה הכוללת כמה מפלגות.
בנוסף, הצעת החוק מבטלת את מעמד בית המשפט העליון כערכאה המאשרת את החלטת הפסילה של ועדת הבחירות המרכזית; מעמד בית המשפט העליון יהיה של ערכאת ערעור.
כץ צייץ בסוף השבוע "די לדיבורים, די למעשים. תומכי טירור לא יהיו בכנסת ישראל. אני לא מוכן לקבל זאת. אקדם ב-3 קריאות במושב הקרוב את הצעת החוק".
ועדת השרים לחקיקה תדון גם ביום בשני בשורה של הצעות חוק פרטיות שמקדמות את ההפיכה המשטרית. בין הצעות החוק: הצעה להחלשת לשכת עורכי הדין שהוגשה על ידי ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד); ההצעה להעברתה לכנסת של בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים שהונחה על ידי ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית); וההצעה להשתלטות ממשלתית על ועדת המידרוג שאותה מקדם ח"כ שלום דנינו (ליכוד) בתמיכת שר התקשורת שלמה קרעי.