אסור להיכנע ללחץ, אסור להחריג את משקאות הדיאט

ועדת הכספים החלה היום (ב') לדון במיסוי המשקאות הממותקים והכלים החד פעמיים. הנושא מעורר עניין ציבורי עצום, על אף שמדובר במסים שההכנסות מהם צפויות להיות נמוכות למדי; בנוסף, ההשפעה על ההכנסה הפנויה של האזרחים לא צפויה להיות משמעותית. חדר ועדת הכספים היה מלא הבוקר עד אפס מקום רבע שעה לפני תחילת הדיון, כאשר חלק ניכר מהנוכחים היו בעלי עניין שנשלחו על ידי חברות המשקאות והחד-פעמיים.

כפי שדווח בכלכליסט, חברות המשקאות מפעילות לחץ כבד על חברי הכנסת להחריג את משקאות הדיאט מהצו, כך שלא יחול עליהם מס בכלל. בחלק מהמדינות הלחצים של חברות המשקאות הועילו, והמס על משקאות דיאט לא הוטל; במדינות שנהגו כך, המס הביא לעלייה עצומה בצריכת משקאות הדיאט. 

יש שתי עובדות שאין גורם רציני שמטיל בהם ספק: הראשונה היא שגם צריכת משקאות דיאטטיים מזיקה לבריאות, בטח בהשוואה לשתיית מים או סודה. סביב העובדה הזו יש מיקרו-ויכוח, כאשר המחקרים שארגוני הבריאות הרשמיים מציגים מלמדים כי צריכת משקאות דיאטטיים מקושרת בסופו של דבר עם השמנה ועם סכרת, באמצעות מנגונים ביולוגים שמעלים את המשיכה למתוק. חברות המשקאות מנופפות במחקרים המדגימים כי מי שעבר לצריכת משקאות דיאטטיים במקום משקאות עם סוכר חווה שיפור בריאותי מסויים. 

העובדה השנייה היא שמשקאות דיאטטיים מזיקים פחות מסוכר. עובדה זו הביאה לכך שמשקאות דיאטטיים לא סומנו במדבקה אדומה, ואין ספק שאם בשוק היו רק משקאות דיאטטיים, לא היו יוזמים את מהלך המיסוי. חברות המשקאות נאחזות בטיעון הזה ולא מרפות, אך המהלך שלהן שגוי - ואסור לאפשר לחברי הכנסת להיכנע ללחץ ולהחריג את משקאות הדיאט.

משקאות ממותקים | צילום: שאול גולן

יש הבדל עצום בין החלטת מדיניות של 'אי התערבות', לבין החלטת מדיניות של 'התערבות'. כשהממשלה מחליטה להתערב באמצעות מיסוי בהרגלי צריכת המשקאות של אזרחי ישראל, היא לא יכולה לעצום עיניים. משרד הבריאות לא יכול להטיל מס רק על המשקאות עם הסוכר, ולהביא להגירה המונית למשקאות קולה זירו ודיאט. מהרגע שבו המדינה החליטה להתערב, היא חייבת לשאוף – ככל הניתן – לתוצאה האופטימלית, והתוצאה האופטימלית – יודו כולם – היא צריכת מים וסודה, ולא שום משקה דיאטטי.

בעולם ההלכתי ישנו מושג הקרוי "גלגול שבועה": מבחינה עקרונית, כשיש ויכוח נדל"ני, לא ניתן לדרוש מאחד מן הצדדים להישבע כי הוא דובר אמת, אך במקרה והמתווכחים רבים ביניהם גם על הלוואה, וניתן לחייב את הלווה להישבע על ההלוואה, הרי שניתן לחייב אותו להישבע גם על הקרקע. או בניסוח יותר פשוט: אם משפצים את המטבח, מחליפים כבר את המקרר.

המהלך שהמדינה מציעה כעת הוא מאוזן ונכון: היא עושה אבחנה בשיעור המס בין משקה עם סוכר למשקה דיאטטי. האנשים שלא יכולים לוותר בכלל על משקה מתוק יעברו למשקה הזול יותר, שיהיה משקה דיאט; אך באופן כללי צעדי הממשלה יחתרו לתוצאה הרצויה ביותר מבחינת מדיניות ציבורית, ולא יקדמו מיסוי שמראש מקדם את האפשרות הפחות טובה.

ולסיום, יש גם חשיבות גדולה לאלמנט הפסיכולוגי, כמו שאוהב להגיד שר האוצר הנוכחי: כשהממשלה ממסה רק משקאות עם סוכר, היא למעשה משדרת לציבור – ועם כל הבוז שלנו לממשלה, החוק יוצר נורמות ותפיסות יותר מכל דבר אחר – כי משקאות דיאט הם בעצם בסדר ושקולים למים, וזאת בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות.