אתגרי מערכת החינוך - אפשר ללמוד מאוקראינה

מלחמת חרבות הברזל נמצאת בעיצומו של השבוע הרביעי ורבים סבורים כי עוד שבועות ארוכים לפנינו. אחת הבעיות המהותיות הנובעות ממנה נוגעות למערכת החינוך - בין היתר לחשש של הורים לשלוח את הילדים לבתי הספר.

הדילמות במערכת פוקדת את כל מערך החינוך, ההורים, הרשויות, פיקוד העורף ועוד. למצב דברים זה יש גם השלכות כלכליות חריפות, בטווח הקצר ובטווח הארוך. אחת מהן היא הקושי של הורים להגיע למקומות העבודה.

אף שמדובר במלחמה מסוג אחר לחלוטין, עם אתגרים שונים בעורף הישראלי, בכל הקשור לאתגרים של מערכת החינוך ניתן למצוא נקודות דמיון.

מאז פלשה רוסיה לאוקראינה ספגה האחרונה נזקים כלכליים רבים. בשנה שעברה איבד התוצר שלה 29%. אצלנו, המצב שונה לגמרי, אך יש הסבורים כי ברבעון האחרון של 2024 עלול התוצר המקומי למחוק כ-10% בחישוב שנתי.

גם באוקראינה מערכת החינוך מתמודדת עם איום טילים והפצצות על בסיס יומי. ההשלכות לא מסתכמות במספר ימי הלימודים שילכו לאיבוד, אלא גם בחוסר היכולת למצות ולפתח את הידע, היכולות, הכישרונות והיצירתיות של התלמידים. זאת לצד השפעות רגשיות ואחרות. הפגישה תורגש גם שנים לאחר שהמלחמה, בתקווה, תסתיים.

כלכלני OECD שבדקו את הנושא ציינו כי אף הילדים ובני הנוער עצמם אינם חלק גדול מאוכלוסיית אוקראינה, הם "100 אחוזים מהעתיד שלה". ואכן באוקראינה הבינו כי המציאות המלחמתית הקשה והמאתגרת לא תחלוף במהרה, ושיש צורך בהתאמת מערכת החינוך למצב - ולהתעקש על ההמשכיות הלימודית, באמצעות שורה של פתרונות.

לארגון OECD יש תוכנית בשם Future of Education and Skills - Education 2030, המתבססת על מגוון מחקרים על דרכי התמודדות של תכניות לימודים וחלופות להוראה תחת תקופות קשות. זאת מנקודות הראות של תלמידים וצוותי הוראה גם יחד. במאמר שכתבו כלכלני הארגון הם מביאים דוגמאות מכמה מדינות שהתמודדו עם אתגרים כאלו.

את אחד הפרקים בתוכנית כתב שר החינוך לשעבר של אוקראינה, ולנוכח הנסיבות, מערכת החינוך בישראל יכולה להסתייע בדבריו. לפי תיאורו, אוקראינה כבר מפעילה מערכת חינוך חדשה, תחת השם New Ukrainian School, שהופכת על פניה את ההשפעה השלילית של המלחמה ומכינה כבר כעת את "אוקראינה שלאחר המלחמה".

אוקראינה חילקה את התלמידים הנפגעים לשבע קטיגוריות לפי השפעת המלחמה (כמו למשל קרבה לאזורי קרבות) ואחר כך הגדירה דרכים לשיפור הסביבה הלימודית בהתאם למרחב הגאוגרפי. עוד נקבעו תכניות להפחתת פערים בחינוך, שיפור אופק ההתפתחות המקצועי של מורים ואימוץ טכנולוגיות דיגיטליות לתמיכה ביעדי ההוראה.

תכני הלימודים עודכנו בשים לב לתוצאות מבחני PISA 2018 של תלמידי המדינה (תוגברו מקצועות המתמטיקה והמדעים; לימודי ליבה), שופרו כישורים ויכולת עמידות חברתית-רגשית, פותחו תכניות חינוכיות ומתודות לתמיכה בתכנים חדשים וניתוח הישגים חינוכיים של תלמידים, ונעשו צעדים נוספים ליצירת סביבה לימודית בטוחה והתפתחותית.

ואת הפעולות הללו ראוי בהחלט, לכל הפחות לבחון גם במערכת החינוך שלנו.

רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות