הקברניט
טרנד ביזארי באוקראינה: מלחמת מוחות, עם מסוקי קרב
כבר יותר משנה שהרוסים והאוקראינים מבצעים זה על זה ירי לא מדויק, לא יעיל, ולא הגיוני במסוקי התקיפה שלהם; ירי שבניגוד לכל התחזיות יוצר מכה פסיכולוגית ושינוי עצום בחזית, אף שאינו פוגע. איך זה עובד - ועל מי?
שלום, כאן הקברניט; כשאומרים "ירי תלול מסלול", מתכוונים לירי בזווית של יותר מ-20 מעלות, כשהמטרה לא בין כוונות - למעשה, לרוב היא כלל לא תהיה בטווח ראיה. הפגזים או הרקטות יצאו אלכסונית, ישלימו קשת בליסטית וייפגעו. כל הארטילריה הקלאסית בעולם עובדת ככה; וגם אנגרי בירדס (ולילדי הניינטיז: וורמס).
לטורי "הקברניט" הקודמים:
איך פוגעים עם פגז או רקטה במטרה שאי אפשר לראות? מחשבים את מהירות ומשקל הקליע, התנגדות האוויר, הגרר, המיקום ופרטים נוספים (אותם נכיר בטור משלהם). הדיוק הוא עדיין לא הקינדר הכי בואנו, ולכן יורים הרבה רקטות - סטטיסטית, כמה יצליחו לפגוע בול ולהשיג את האפקט המבוקש.
מלחמת אוקראינה, שכותבת מחדש את רוב מה שידענו על מלחמות, מפתיעה גם בגזרה הזאת: מומחים רבים נדהמו לראות מסוקי קרב - גם של הרוסים וגם של האוקראינים - יורים כמו ארטילריה.
הכלים טסים נמוך, ואז נוסקים ומשגרים כוורות רקטות לעבר האויב. כשהופיעו הדיווחים הראשונים, חוקרים רבים נדהמו וחשבו שזו חייבת להיות טעות; ירי תלול מסלול במסוק הוא פשוט לא הגיוני.
גם לאחר הופעת סרטונים שמראים שהדיווח נכון, התקשו אנליסטים להבין מה קורה שם; זה כמעט ההיפך ממה שהליקופטר כזה אמור לעשות. מה כל כך ביזארי פה?
הסיבה הראשונה היא שרקטות של מסוקים הן לא מדויקות אפילו כשיורים בכינון ישיר - בין כוונות; זה נשק שנועד להשיג אפקט נזק על שטח גדול במהירות, ויש צבאות שוויתרו עליהן לגמרי. למשל, בצה"ל מסתובב האפאצ'י רק עם טילים; אצלנו הדיוק נמצא במקום הראשון.
כשיורים רקטות בכינון עקיף הדיוק הנמוך ממילא יורד לאפס. לא משנה על מה כיוונת, לא תפגע.
ובמלחמה כזו אף צד לא יכול להרשות לעצמו להחטיא; הרוסים - כי קווי האספקה שלהם מסורבלים מאוד והאוקראינים - כי מחסני התחמושת שלהם נגמרים מאוד מהר.
הסיבה השנייה היא שירי תלול מסלול חושף את המסוק לסכנה איומה: כדי לבצע אותו, המסוק מרים אף ומתרומם במהירות, מה שחושף אותו לעיני האויב.
ובמלחמה הזאת שני הצדדים מסתובבים עם טילי כתף נגד מטוסים, שהם הסיבה העיקרית שהרבה מאוד טייסים יוצאים למשימה בהליקופטר אבל חוזרים ברגל, אם בכלל.
והסיבה השלישית היא שגם הרוסים וגם האוקראינים משתמשים באותן רקטות, ויורים באותה צורה - שלא מוסיפה הרבה: הטווח עומד על שלושה-ארבעה ק"מ, וירי קשתי שכזה מגדיל את הטווח לשישה ק"מ.
יודעים מה יכול להגיע לכזה מרחק? מרגמה. מה ההיגיון בלסכן מסוק בשביל משהו שגם צינור עם רגליים יכול לעשות?
כל זה נכון על הנייר, אבל מלחמת אוקראינה היא לא מלחמה רגילה. וגם כאן משנה את חוקי המשחק בכל הנוגע ללוחמה אווירית, סיוע אש, והפונקציות הפסיכולוגיות שלהם; לירי תלול מסלול ממסוקים יש היגיון מאוד מיוחד, גם בצד הרוסי וגם בצד האוקראיני.
בואו נתחיל עם הרוסים. ירי תלול מסלול ממסוקים נועד לשרת עבורם שני תפקידים. הראשון הוא הפצצות טרור - ירי מכוון נגד אזרחים, שבכלל לא צריך להיות מדויק; רק קטלני.
הרעיון הוא להבעיר שכונות וכפרים ולגרום למקומיים להילמלט על נפשותיהם וכך ליצור פקקים בצירים - שתיאורטית, יעכבו כוחות ותגבורות.
כמו כן, יעמיסו הפצועים על מאמצי הכיבוי והרפואה, מה שינפץ את המוראל הלאומי. הפצצות טרור לא עובדות מאז הומצאו, במלחמת העולם הראשונה, אבל לצבא רוסיה יש גישה מאוד מסורתית.
בתחילת המלחמה שימשו מסוקי קרב כמו הקאמוב 52 וה-MI28 להפצצות טרור, תוך התקדמות אל אוקראינה הכפרית.
מאז נהדפה רוסיה, החליפה את הציוד; כיום מתבצעות הפצצות טרור כמעט כל לילה, באמצעות טילי שיוט ומל"טים מתאבדים מתוצרת איראן.
הסיבה השניה של רוסיה לירי תלול מסלול במסוקים קשורה ללוגיסטיקה תחת אש. לפוטין יש הרבה מאוד תותחים ומשגרי רקטות - מערך ארטילרי עצום. איך הוא מגיע ממקום למקום? האמינו או לא - ברכבת.
רוסיה בנתה את כל המערך הלוגיסטי שלה על לחימה באזור מלא מסילות ברזל, וכך מביאה ציוד כבד מגזרה לגזרה. למשל, אם האוקראינים מתחילים להשתלט על כפרים וגבעות מדרום ומצפון לבחמוט, מיד תישלח תגבורת ארטילרית על הרכבת הכי קרובה.
אבל מה עושים אם היריב לא פראייר, ותקע טיל סטורם שאדו באיזה גשר רכבת חשוב? כאן נכנסים לתמונה המסוקים של רוסיה: ירי רקטות תלול מסלול אינו מדויק מספיק כדי להשמיד ריכוז כוחות אוקראיני, אבל יכול לשחק תפקיד חשוב בהגנה.
כשיתחילו הנגמ"שים של זלנסקי להסתער, יוכלו מסוקים לייצר הרבה אש לעברם; הפגיעות לא יהיו מדויקות, אבל ייצרו מצג שווא של התנגדות חזקה מאוד, כזו שאולי מצריכה תגבורות.
והמצג הזה יכול להרתיע את התוקפים, להאט את המתקפה בכמה ימים - ועד אז אולי יספיקו פלוגות ההנדסה לשקם את פסי הרכבת, ותבוא הארטילריה האמיתית.
ומה עם אוקראינה? לה יש סיבה שונה בתכלית לביצוע ירי תלול מסלול ממסוקי קרב, וכדי להבין אותה צריך להכיר קצת את מערך ההליקופטרים שלה. בתחילת העשור הקודם הפעילה 62 מסוקי Mi24 מכמה דגמים - כולם חמושים היטב, אך מתוחזקים די גרוע (רק 10-15 מהם נשמרו במצב טיסה מלא).
רק אחרי הפלישה הרוסית של 2014 וכיבוש חצי האי קרים, החלו לטפל בהם כמו שצריך, וגם לחשוב על דרכים יצירתיות להפעיל את הכלים האלה; הפלישה הבאה היא רק עניין של זמן. היה פה אתגר - ה-Mi24 לא תוכנן למתאר פעולה הגנתי.
להיפך: זה הליקופטר מאוד גדול, מהיר, וכזה שנבנה למתקפות ביחד עם חי"רניקים. הוא יכול לשאת שמונה לוחמים בקבינה, וככה לרכך יעד באש ואז להנחית כוח שישתלט עליו.ופה צריך מסוק הגנתי: משהו קטן יותר, זריז, שיודע לארוב מאחורי רכס או להתגנב, ולצוד כך טורי שריון של האויב. נו, אתם יודעים: אפאצ'י. אבל נו, זה מה יש.
אז האוקראינים מצאו למסוקים ג'וב חדש, שיש בו גם אלמנט של הטעיה, גם סיוע לכוחות לוחמים והכי חשוב: שרידות גם אחרי התנגשות חזיתית בצבא העצום של רוסיה. הרעיון הוא להשתמש ב-Mi24 בתור מלכודת פסיכולוגית לארטילריה הרוסית.
איך זה עובד? כל זוג מסוקים טס מאוד נמוך ומאוד מהר לנקודת הירי, ואז מאט; חשוב מאוד לדייק פה. בהגיעו, ירים את האף לעבר המטרה, וישגר את כוורות הרקטות שלו בשני מטחים. לא יותר, וזה קריטי.
מה קיבלנו? שני מסוקים שיורים ארבעה מטחים פחות או יותר מאותו אזור, פחות או יותר לאותה נקודה. בצד הרוסי זה יעשה את העבודה: חיילים רוסים בעמדות הגנה שהמטח פגע בקרבתם, יזעקו לעזרה בקשר: עשו משהו, לפני המטח הבא גומר אותנו!
במקביל, מכ"מי איכון ארטילריה - מערכות שמזהות שיגורי אויב ומכוונות אליהם אש - יראו ארבעה מטחים ומסלול נפילה שמתאים לסוללת גראדים, ולא להליקופטר.
נקודות השיגור לא נבחרות סתם; אלו שטחים שנמצאים לא רחוק מדי מחורשות, אבל גם לא בשטח פתוח לגמרי. האיכון הרוסי מצליב את המסלול עם המפה, וקובע: זאת סוללת משגרים, שבטח מתחבאת בחורשה הסמוכה; מהר, בואו נשפוך עליה אש לפני שתברח!
והסוללות של רוסיה יתחילו לירות. לפעמים יהיו אלה סוללות ניידות מוסתרות, לפעמים - כאלה שהוקצו במקור למשימה בגזרה אחרת, ותמיד: כוח שנותן מכת אש גדולה על כלום.
התוצאה: בזבוז תחמושת וירי לנקודה ריקה, בעוד כוחות אוקראינה מנצלים את ההזדמנות ומסתערים על מערכי הרוסים מכיוון אחר. ובתוך כך, סוללה מוסתרת שחשפה את עצמה תקבל נשיקת לילה טוב מרקטת HIMARS.
הטריק הזה מאפשר שחיקה מקסימלית של הארטילריה הרוסית - אחד הנכסים הכי חשובים של פוטין - ויצירת כאוס גדול במערכי ההגנה.
לסיום, אספר לכם שבפרוץ מלחמת אוקראינה הופלו הרבה מאוד מסוקי קרב; השטח המישורי הקשה על התגנבות והסתתרות, בחזית יש יותר טילי כתף מגרביים, ואנליסטים החלו לתהות מה איזה עתיד יש להליקופטר ככלי נשק בכלל.
הרי הטסת מסוק קרב מסובכת בהרבה מהטסת מטוס קרב, ההכשרה ארוכה ויקרה, ואם הכלים נופלים כמו זבובים - מה הטעם בכך? והנה התשובה: למרות מגבלותיו, מסוק קרב הוא עדיין כלי גמיש מאין כמותו, וצבא מספיק יצירתי יוכל להשיג בעזרתו אפקטים אדירים גם בגזרות הכי מסוכנות - אפילו בלי לפגוע בול במטרה. טיסה נעימה!
15 תגובות לכתיבת תגובה