"החוסכים מעבירים כסף להשקעות פאסיביות ויוצרים אתגרים למנהלות ההשקעות"

דורית זק, מנהלת בכירה בהרבורווסט ישראל, אירחה בכנס Israel Private Markets של לידר הון פרטי שלוש מנהלות השקעות בגופים המוסדיים הישראליים, וביחד הן עסקו בדרכים לזהות פתרונות השקעה יצירתיים במהלך תקופות של מחסור בנזילות.

זק ביקשה לשמוע מהשלוש האם שינו משהו בהתנהלות הפרוטפוליו שאותו הן מנהלות בעקבות השינויים במצב.

רוני זכאי, מנהלת השקעות ישירות, קרנות חוב וקרנות PE במגדל ביטוח, הסבירה כי "זוהי תקופה מאתגרת בכל הנוגע להחזקה בנכסים הלא סחירים, מכיוון שהם מגיבים באיטיות רבה יותר מאשר אלו הנסחרים. למדנו מהניסיון להישאר עם האסטרטגיה שלנו ולא לעשות בחירות מהירות כי אז נפספס דברים". זכאי הוסיפה כי "אנחנו עובדים בדרך שבה אנחנו קובעים מלכתחילה מטרות שלפיהן מבצעים את הקצאת המשאבים שלנו, ומטרות אלה לא משתנות בטווח קצר. לכן אנחנו ממשיכים להשקיע בכל התקופות לפי האסטרטגיה. כמובן שאנחנו כן ערים להשפעות היומיום ומבצעים בהתאם להן שינויים הדרגתיים. בשנתיים האחרונות הפרוטפוליו שלנו היה יציב, ביצענו שינויים בשוליים, וזה הוכיח את עצמו. כשבשוק הפרטי הלא סחיר אנחנו רואים צמיחה".

קטיה זבר, מנהלת ענף קרנות השקעה, תחום אשראי והשקעות אלטנטיביות, בחטיבת ההשקעות של כלל ביטוח ופיננסים הסכימה עם זכאי וציינה כי: "אנחנו צריכים להיות ממושמעים ולפעול בהתאם לאסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו. אבל זה לא אומר שאין הזדמנויות שצצות, ואם אנחנו מזהים כאלה אנחנו נשקיע גם בהן".

זק ביקשה להבין כיצד השלוש מתנהלות בהחלטה לגבי ההשקעות בקרנות השקעה פרטיות. מירב לין, מנהלת אגף פרייבט אקוויטי והשקעות ישירות בהראל ביטוח ופיננסים השיבה, כי "הרעיון של להישאר בהשקעה בקרן יותר מחמש שנים מתפתח באופן טבעי בשוק מאחר שחברות מייצרות תשואה וערך גם לתקופות ארוכות יותר. רק שאז צריך לוודא שלא מתפתחים קונפליקטים באינטרסים בין השותף הכללי המנהל ובין השותפים המוגבלים שמשקיעים את הכסף. כשמצד שני, גם למכירת הנכס בתום תקופה כזו יש עלויות".

זבר התייחסה לכך גם והסבירה כי "אנחנו מנסים לבחון את טובת המשקיעים ובהתאם להחליט אם יש לנו אינטרס להישאר בהשקעה בקרן לטווח ארוך או לצאת לאחר תקופת ההשקעה הראשונית. כשעסקאות שמבצעים השותפים הכלליים עשויות ליצור הזדמנויות נזילות עבור השותפים המוגבלים".

השלוש נשאלו גם ספציפית על הנעשה בישראל, וזכאי ציינה כי: "הרגולטור יזם שינויים והחוסך הישראלי מעביר בעקבותיהם יותר מהחיסכון שלו להשקעות פאסיביות שעוקבות אחרי מדדים, כשזו מגמה שמצטרפת לכך שבתקופה האחרונה המסלולים הללו באמת הניבו תשואות טובות יותר בהשוואה לנכסים אלטרנטיביים ולמדדים המקומיים שהניבו תשואת חסר. בפועל עבורנו זה משאיר פחות כסף להשקעה חופשית, ויוצר לנו בכך אתגר. כאשר למשל כתוצאה מכך באופן מובנה יש פחות אפשרויות להשקעה בחוב ויותר בהון".

זק ביקשה גם להבין אילו מהסקטורים יצמח יותר, ההשקעות הפרטיות או דווקא אלה הסחירות. לוין השיבה כי: "ב-18 החודשים האחרונים אנחנו רואים ששבע המניות הגדולות התפצלו משאר שוק המניות ולשוק הפרטי קשה להתחרות בהן. אבל צריך גם לזכור שיש בהשקעות הפרטיות סקטורים שיכולים ליהנות מהמצמיחה של ענקיות הטכנולוגיה, למשל חברות שמפעילות דאטה סנטרס.". לדבריה: "בסוף ההשקעה של המוסדיים היא לטווח ארוך, וכשרוצים להשיג צמיחה ארוכת טווח חייבים להשקיע בחברות הפרטיות".

זבר המשיכה כי: "היסטורית אנחנו רואים שקרנות ההשקעה הפרטיות מציגות ביצועים טובים יותר. אנחנו מנהלים הון רב ולכן המהלך הנכון יותר להשקעה לטווח ארוך, שגם יסייע להתמודד עם בעיות שיצוצו בדרך הוא לגוון בין השקעות פרטיות ובין כאלה סחירות".