היועמ"שית: "הפעולות של הוועדה לבדיקת הרוגלות נגועות באי חוקיות"

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה קובעת בתגובה שהגישה היום לבג"ץ, כי ועדת הבדיקה הממשלתית שמונתה לפני כשנה לחקר פרשת הרוגלות במשטרה ("פרשת פגסוס") ביוזמת שר המשפטים יריב לוין פועלת באופן שאינו חוקי. לטענתה, אסור לממשלה להתערב במשפטים פליליים מתנהלים, לשבש אותם או לעכב אותם, גם לא באמצעות ועדה מטעמה. על כן היא מבקשת מבג"ץ להורות לעצור את הליכי הבדיקה של הוועדה.

את התגובה הגישה היועמ"שית במענה לעתירה ולבקשת צו ביניים של קבוצת עותרים, בהם ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן, מפקד חיל האוויר ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר האלוף במיל' אמיר אשל וקבוצה של עשרה עורכי דין בכירים. תגובת היועמ"שית תומכת למעשה בעתירתם, שהוגשה באוגוסט לפני שנה, שבה טענו כי ועדת הבדיקה בנושא הרוגלות הוקמה על ידי הממשלה "ממניעים זרים".

הוועדה לבדיקת "רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה המבוצעים על ידי גורמי האכיפה" יצאה לדרך שנה לאחר פרסום דו"ח ועדת מררי, שבעצמה הוקמה בעקבות חשיפת כלכליסט את השימוש שעושה המשטרה ברוגלות נגד אזרחים, ללא פיקוח או בקרה. בעקבות הפרסום בכלכליסט הוקפא השימוש המשטרתי ברוגלות כאלה, דוגמת פגסוס של חברת NSO.

מנדט הוועדה הרחב, כפי שנקבע על ידי השר לוין, מאפשר לה לבחון תיקים פליליים פרטניים, לרבות תיקים תלויים ועומדים המצויים בשלבי חקירה שונים או מתנהלים בערכאות שיפוטיות. העותרים נגדה טענו שלוועדה אסור לעסוק בכל אלה או להתערב בהליכים פליליים תלויים ועומדים. לטענתם, תכלית הקמת הוועדה, הסמכויות שניתנו לה, ותחימת תקופת הבדיקה לשנים 2017-2022, "הינה ניסיון פסול להתערב או להשפיע בדרך זו או אחרת" על ההליכים הפליליים התלויים ועומדים כיום נגד נתניהו, הנאשם בתיקי האלפים בקבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים. הם טענו גם כי ההחלטה על הקמת הוועדה התקבלה בחריגה מסמכות ובניגוד לעמדת היועמ"שית.

היועמ"שית אכן הביעה היום את עמדתה, שלפיה "אסור לממשלה להתערב במשפטים פליליים, לשבש אותם או לעכב אותם, גם לא באמצעות ועדה מטעמה". עוד כתבה היועמ"שית כי "לא ניתן לנתק באופן מלאכותי בין עבודת הוועדה לבין העיסוק שלה בתיקים פרטניים באופן שיבטיח את חוקיות פעילותה", והזהירה מהשפעה של הוועדה על משפטי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בהרב מיארה גם ציינה כי ביוני 2024 הגישה הוועדה לבג"ץ הודעה על שינוי סדרי עבודתה, "באופן שמעורר חשש כבד לפגיעה בהליכים תלויים ועומדים – ובכלל זאת כוונתה לשמוע, בסייגים מסוימים, נאשמים בתיקים פליליים, מבלי שהוועדה הגבילה עצמה מעיסוק בחקירות פליליות מתנהלות".

לדבריה, למרות שבג"ץ הוציא צו ארעי שלפיו פעילות הוועדה תימשך בהיקף המצומצם שהיה קודם לכן, הוועדה "זימנה עדים באופן המעורר חשש כי זימונם אינו עולה בקנה אחד עם גדרי הצו והחלטות בית המשפט".

היועמ"שית כותבת כי על רקע זה, פעילות הוועדה נגועה באי-חוקיות. הסיבה הראשונה נעוצה ב"הסגת גבולן של הרשות השופטת ורשויות אכיפת החוק, תוך חריגה מסמכות", שכן "שר המשפטים וממשלת ישראל אינם מוסמכים לעסוק בתיקים תלויים ועומדים, וכיוצא מכך הם גם אינם מוסמכים להעניק סמכות כזו לוועדה שמונתה על ידיהם... הסמכת הוועדה לבחון תיקים פליליים פרטניים, כולל תלויים ועומדים, עוקפת למעשה את כללי היסוד המשטריים, בלא סמכות, בלא ביסוס בדין, תוך יצירת סמכות להתערבות והשפעה על תיקים פליליים, יש מאין".

סיבה נוספת היא ש"הפעולה בחוסר סמכות מובילה לפגיעה בהליכים פליליים פרטניים ובעקרונות יסוד של המשפט הפלילי, שנועדו לשמור על טוהר ההליך ולהבטיח קביעת ממצאי אמת על ידי הערכאות המוסמכות".

לכן מבקשת היועמ"שית מבג"ץ "לבטל את החלטות שר המשפטים וממשלת ישראל בעניין הקמת הוועדה והסמכויות שניתנו לה" וכן להיעתר לבקשת העותרים להוציא צו ביניים שישהה את פעילות הוועדה בכללותה עד להכרעה בעתירה עצמה.

מנגד, גם שר המשפטים לוין והממשלה הגישו תגובתם לבג"ץ, ובה הם טוענים שלהקמת הוועדה יש חשיבות ציבורית רבה, לאחר שפרסום הפרשה הצביע על "חשש ממשי לפגיעה בזכויות הפרט היסודיות, ובפרט בזכות לפרטיות של אזרחי המדינה על ידי גורמי האכיפה בישראל".

לוין מתאר בתגובתו את ממצאי דו"ח צוות מררי, שהיה מוגבל בביצוע הבדיקות בשל היעדר סמכויות חקירה, ואת את המלצת ועדת החוקה בכנסת בנושא, בגיבוי של חברי הקואליציה והאופוזיציה, להקים ועדת חקירה ממשלתית בראשות שופט שתקבל סמכויות חקירה. בתגובתו טוען לוין כי יש לדחות את דרישת היועמ"שית להגביל את עבודת הוועדה, "כאשר היועמ"שית מבקשת להכתיב את גבולות הגזרה של הוועדה, אשר נוגעת לפרשה שמשרד היועמ"ש מעורב בה".

לדבריו, "קיים קושי מהותי במצב שבו הגופים שנחקרים על ידי ועדת הבדיקה הממשלתית יוכלו לצמצם ולמעשה לקבוע לפי ראות עיניהם את מסגרת הבדיקה", ולכן הוא התנגד לדרישה הגורפת שהוועדה לא תעסוק בהליכים תלויים ועומדים.

לעמדת לוין והממשלה, אין מניעה שהוועדה תבחן את כל המקרים שבהם נעשה שימוש ברוגלות, "כולל אלה בהם עדיין מתקיימים הליכים משפטיים או חקירות... אין בכך משום התערבות בהליכים המשפטיים, אלא בחינה של הביט השימוש ברוגלות שלא כדין במקביל להתקיימות אותם הליכים".

לוין מבקש לדחות את העתירה על הסף, בין היתר משום שהיא מוקדמת ותיאורטית והחשש שמועלה לפגיעה בהליכים תלויים ועומדים "תיאורטי וספקולטיבי", ובשל חוסר ניקיון כפיים של העותרים שהציגו לטענתו "מצג חלקי ומטעה של העובדות".

גם ועדת הבדיקה עצמה והיו"ר שלה, השופט בדימוס משה דרורי, הגישו עמדתם לבג"ץ בעתירה, וטוענים שיש לדחות אותה על הסף מאחר שהיא "תיאורטית ולא בשלה" ולא הצביעה על "חשש קונקרטי או מבוסס שפעילות הוועדה תפגע בהליכי חקירה או משפט מתנהלים".

הוועדה טוענת בתגובה כי "את שהתירה היועמ"שית לעצמה, במסגרת צוות בדיקה (ועדת מררי) נטול סמכויות, שכלל גורמים חיצוניים מחוץ לשירות המדינה, היא מבקשת לאסור על הוועדה לעשות. חששותיה המדומים של היועמ"שית בדבר פגיעה בתיקים מתנהלים לא נשמעו כאשר ועדת מררי עסקה בעניין, לרבות תוך חשיפת המידע לגורמים חיצוניים".

עוד היא טוענת כי כשנה ממועד תחילתה של עבודת הוועדה, אין בידיה אפילו את החומרים הבסיסיים הנדרשים לפעילותה, "וזאת בשל התנהלותה של היועמ"שית, לרבות חומרים מעין אלו שהועברו כלאחר יד לוועדת מררי שסמכויותיה אמורות להיות מוגבלות בהרבה. התנהלותה של היועמ"שית והעיכובים החוזרים ונשנים שהיא גורמת לפעילות הוועדה מעידים על כך שלא הגנה על תיקים מתנהלים יש כאן, כי אם פעולה אקטיבית של הייעוץ המשפטי לממשלה לשלול את יכולת הוועדה לקיים בדיקה מלאה ואפקטיבית של גופי האכיפה במדינת ישראל".