קבוצת קוקה קולה, נמנית עם החברות הטובות ביותר לעבוד בהן של Great Place To Work | באדיבות: Great Place To Work
לחגוג כישלונות: למה בהייטק הישראלי לא מעודדים עובדים לטעות?
סטארט-אפ ניישן במשבר? מחקר חדש חושף: עובדי הייטק בישראל חוששים לטעות יותר מעמיתיהם באירופה, והם לא לבד: בכלל התעשייה הישראלית חוששים מטעויות, ולא מכירים בנחיצות שלהן לחדשנות, מהמשקפיים של גוגל ועד משקה האנרגיה של קוקה קולה: איך כישלונות חכמים מובילים לפריצות דרך, וגם: הדרכים המפתיעות שבהן חברות מתקדמות מעודדות עובדים לקחת סיכונים
האם הפחד מכישלון חונק את החדשנות הישראלית? זו השאלה המטרידה שעולה ממחקר חדש ומקיף. בעוד ישראל מתהדרת בתואר "אומת הסטארט-אפ", מתברר שדווקא כאן, בארץ החדשנות, עובדים חוששים לטעות יותר מאשר באירופה. התופעה הזו, שנחשפה במחקר של Great Place To Work, מעלה תהיות לגבי עתיד החדשנות הישראלית ומציבה אתגר בפני מנהלים ויזמים כאחד.
המחקר, שנערך בחודש מאי האחרון וכלל כ-30 אלף עובדים ב-21 מדינות (כולל מדגם מייצג של 1,500 עובדים בישראל), בחן עד כמה ההנהלה מכירה בטעויות שנעשו בתום לב בארגון כחלק מעשיית עסקים. התוצאות מפתיעות: בעוד 57% מהעובדים באירופה השיבו שההנהלה שלהם מכירה בכך שטעויות הן חלק מהחיים, בישראל רק 44% אמרו זאת.
"הפער הזה מפתיע במיוחד במדינה שמכנה את עצמה 'סטארט-אפ ניישן'", אומר יונתן פייטרה, הבעלים של Great Place To Work ישראל. "חדשנות מחייבת ניסוי ותהייה, ובלי טעויות לא נצליח להתקדם לשום מקום".
מה שמדאיג עוד יותר הוא שגם בתעשיית ההייטק הישראלית, שאמורה להוביל בחדשנות, המצב אינו טוב יותר. באירופה 63% מעובדי ההייטק טוענים שההנהלה מכירה בכך שטעויות הן חלק מהחיים, לעומת 51% בלבד בישראל. "יש לנו בעיה תרבותית בהקשר הזה", מסביר פייטרה.
מהמשקפיים של גוגל ועד משקה האנרגיה של קוקה קולה
אז איך מתמודדים עם הפחד מכישלון ומעודדים חדשנות? פרופ' איימי אדמונדסון מבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הארוורד, שחקרה את הנושא לעומק, מבחינה בין שלושה סוגי כישלונות: "כישלון חכם", "כישלון בסיסי" ו"כישלון מורכב".
"כישלון חכם" הוא תוצאה לא רצויה שמושגת בטריטוריה חדשה או בתחום חדש, ומאפשרת למידה וצמיחה. דוגמה מובהקת לכך היא פרויקט המשקפיים החכמים של גוגל. המשקפיים, שנחשפו ב-2012 והפסיקו להימכר לצרכנים ב-2015, היו ניסיון לחדש ולהוביל את השוק בטכנולוגיה לבישה. למרות שהמוצר לא הצליח בקרב הצרכנים, הוא אפשר לגוגל ללמוד ולהבין טוב יותר את השוק.
"גוגל לקחה סיכון בטריטוריה חדשה לחלוטין", מסביר פייטרה. "הלקחים שנלמדו היו בעלי ערך עצום לפיתוח מוצרים עתידיים ולהבנת האתגרים בתחום המציאות המוגברת". ואכן, גוגל המשיכה לפתח את הטכנולוגיה והשיקה ב-2017 את הגוגל גלאס בגרסה מיוחדת למגזר העסקי המיועדת לתאגידים. המוצר זכה להצלחה בתחומים כמו ייצור, לוגיסטיקה ורפואה, שם הוא משמש לשיפור יעילות העבודה ולהדרכת עובדים.
גם קוקה קולה נכנסת לרשימת ה"כישלונות החכמים" עם השקת משקה האנרגיה שלה ב-2019. "קוקה קולה אנרג'י נכשל וירד מהמדפים עד 2021", מספר פייטרה. "אבל החברה למדה לקח חשוב - לא מספיק שיווק חזק, צריך גם מוצר שתואם את ציפיות הצרכנים. זה לימד אותם שהורדת סוכר וקלוריות לא מספיקה אם הטעם נפגע".
פייטרה מדגיש כי המפתח הוא לא להימנע מכישלונות, אלא ללמוד מהם. "בכל המקרים האלה, החברות לקחו סיכונים מחושבים בתחומים חדשניים. גם אם המוצרים הספציפיים לא הצליחו כמצופה, הידע והניסיון שנרכשו היו בעלי ערך עצום".
כך העביר סיטי בנק ללקוחותיו בטעות 900 מיליון דולר
"כישלון בסיסי", לעומת זאת, הוא כישלון שניתן היה למנוע בקלות. דוגמה לכך היא המקרה של סיטי בנק, שבאוגוסט 2020 העביר בטעות 900 מיליון דולר ללקוחות בגלל טעות של עובד. למרות מאמצי הבנק להשיב את הכסף, בית המשפט קבע כי הבנק יכול לקבל חזרה רק כ-400 מיליון דולר, כאשר יתרת הסכום נשארה בידי הלקוחות.
"טעות כמו זאת שבוצעה על ידי סיטי בנק היא מסוג הכישלונות שנגרמים מחוסר תשומת לב או מרשלנות, ולא מניסיון לחדש", מסביר פייטרה. "טעות כזאת לא מקדמת את הארגון, וצריך לעשות כל מאמץ כדי למנוע אותה".
"כישלון מורכב", לעומת זאת, הוא תוצאה של סדרת טעויות או גורמים שיחד מובילים לתוצאה שלילית. פייטרה מציין את אירועי ה-7 באוקטובר כדוגמה לכישלון מסוג זה: "במקרה הזה לא היה כשל אחד, אלא כשל מערכתי. סדרה ארוכה של כשלים שמתחברים זה ובסוף הובילו לכשל גדול".
אז איך מעודדים "כישלונות חכמים" ומונעים את יתר הסוגים של הכישלונות? פייטרה מציע מספר דרכים מפתיעות שחברות מתקדמות מיישמות כדי לעודד את עובדיהן לקחת סיכונים מחושבים.
"אחת הדרכים היעילות ביותר היא הוקרת תודה לעובדים שנטלו יוזמה, גם אם נכשלו", מסביר פייטרה. "אפשר אפילו לתת פרס כספי למי שהוביל פרויקט שנכשל, אבל הביא ערך ולימד את הארגון שיעור חשוב. זה מעביר מסר חזק שהארגון מעריך חדשנות ונכונות לקחת סיכונים ומוכן לשלם את המחיר".
פייטרה מציין גם את הטרנד העולה של ארגון "Fuck up nights" - אירועים שבהם עובדים משתפים בכישלונות הגדולים שלהם. "חשוב שהמנכ"ל בראש ובראשונה ישתתף בזה. זה מראה שגם הוא אנושי וזה נותן ערך נוסף בכך שזה מקרב אותו לעובדים", הוא אומר. "זה יוצר אווירה שבה כישלונות נתפסים כחלק טבעי ואפילו הכרחי מתהליך הלמידה והצמיחה".
יצירת "ביטחון פסיכולוגי" בארגון היא אסטרטגיית מפתח בהקשר זה. "חשוב שעובדים ירגישו בטוחים להביע דעה לא חשש, גם אם הם בדרג נמוך", מדגיש פייטרה. "זה יכול למנוע כישלונות מורכבים כמו אסון מעבורת קולומביה, שם עובד בדרג נמוך לא הרגיש בטוח להביע את חששותיו. המקרה הטראגי ביותר שגרם לאסון הוא זה של התצפיתניות בגבול עזה שלא מספיק דפקו על השולחן".
לבסוף, פייטרה מאמין שהפיכת הטעויות למשהו לגיטימי ואפילו רצוי היא המפתח האמיתי להצלחה. "זה מה שיקדם את החברה למחוזות החדשנות", הוא מסכם. "כשעובדים מרגישים חופשיים לנסות דברים חדשים בלי פחד מעונש, יותר סביר שיגיעו לפריצות דרך משמעותיות".
חברות ישראליות שמאמצות את גישה זו עשויות לגלות שהן לא רק משפרות את האווירה בארגון, אלא גם מגבירות את החדשנות והיצירתיות. "בסופו של דבר", מסכם פייטרה, "היכולת לקבל כישלונות ולהפיק מהם לקחים היא מה שמאפשר לארגונים להעז יותר, לנסות דברים חדשים, ובסופו של דבר להגיע לרמת חדשנות גבוהה יותר".
האם נראה יותר חברות ישראליות מאמצות את הגישה של "לחגוג כישלונות"? ימים יגידו. אבל דבר אחד ברור: בעולם שבו החדשנות היא המפתח להצלחה, הפחד מכישלון עלול להיות הכישלון הגדול ביותר.
Great Place To Work הוא גוף בינלאומי, הקיים זה 30 שנה ופועל ב-170 מדינות, שמעניק תו איכות גלובלי, המבוסס על מתודולוגיה שכוללת 60 פרמטרים, למקומות עבודה מצטיינים. דירוג הדגל של החברה, Best Workplaces, מתפרסם מדי שנה במגזינים Fortune ו-People. החברות שמרכיבות את הרשימות של Great Place to Work הוכחו לאורך שני העשורים האחרונים כחברות שערך המניה שלהן זינק פי 4 לעומת מדד Russel 1000 הכולל את החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב ולעומת מדדים מקבילים במקומות אחרים בעולם.