החוק האבסורדי שמעניק עדיפות דווקא למשתמטים מעבודה ומגיוס

אם לא יימצאו בקואליציה מספיק חברי כנסת שיבלמו את חרפת חוק ההנחות למשתמטים, התחנה הבאה תהיה כמובן בג"ץ. בניגוד לחוק ההשתמטות שאם יעבור בכנסת ברור שייפסל בבג"ץ והשאלה היא רק בתוך כמה זמן, חוק ההנחות למשתמטים הוא נושא חדש והרבה פחות מוכר. לא מדובר באפליה בלתי נסבלת בזכות לחיות אלא באפליה כספית ובשאלה אם יש סיבה סבירה לאפליה הקשה הזו. ייתכן שהחוק ייפסל, אבל אין ודאות.

היום מבחני ההנחות למעונות יום מחייבים ששני בני הזוג יעבדו (מיצוי כושר השתכרות). המבחנים מכירים בלימודים לצורכי עבודה כתחליף לעבודה ובאופן שערורייתי גם בלימודים בישיבה כתחליף לעבודה. חוק ההנחות למשתמטים, לעומת זאת, מתעלם מהשאלה האם הגבר עובד, וקובע שהזכאות להנחות במעונות היום תיקבע רק לפי עבודת האשה - אבל מבחן ההכנסה יתייחס לשני בני הזוג. כל זאת כדי לעקוף את האיסור שהטילה היועצת המשפטית לממשלה על מימון לאברכים שאיבדו את דחיית השירות.

במרכז הדיון בבית המשפט יעמוד סעיף 3א לחוק יסודות התקציב שקובע שהמדינה תחלק כספים רק לפי מבחנים שוויוניים. בג"ץ כבר קבע בעתירת מנהיג מאבק החילונים בירושלים ארנן יקותיאלי המנוח, כנגד העדפת האברכים במבחני הארנונה - שלחוק יסודות התקציב יש מעמד של "מעין חוק יסוד" כלפי התקציב. עו"ד גלעד ברנע שייצג את יקותיאלי וכנראה יהיה גם מהעותרים בעניין חוק ההנחות למשתמטים משוכנע שהחוק ייפסל. "הוא מנוגד לדיני התמיכות ולפסיקה בפרשת יקותיאלי".

סמנכ"לית עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון עו"ד יפעת סולל מסבירה שהחוק החדש לא רק יבטל את עקרון מיצוי כושר ההשתכרות, הוא ייתן עדיפות ברורה בקבלה למעון ובהנחה למשפחה שבה הגבר לא עובד על משפחה שבה האשה לא עובדת. זאת משום שהעובדה שהגבר לא עובד מפחיתה את ההכנסה לנפש. לדבריה, "זה מחזיר אותנו עשרות שנים אחורה לתקופה שבה כל האחריות על ילדים היתה של האמהות".

צריך לזכור ששיעור התעסוקה הכללי של נשים בישראל וגם בציבור החרדי עבר את ה־80% לעומת 67% בממוצע ה־OECD. ממילא לטעון שהעדפת נשים בתעסוקה היא מטרה שמצדיקה אפליה, זו טענה חלשה מאוד. ברנע מציין שאחד האבסורדים שהחוק יוצר הוא שזוג שבו האב הוא סטודנט עובד שמשתכר בדוחק לפרנסתו יהיה זכאי להנחה נמוכה יותר מזוג שבו האב אברך שמשתמט מצבא ועבודה. עוד הוא מציין שמרכיב מרכזי בדיון יהיה העובדה שמדובר ב"חוק תפור", כמו חוק בועז יוסף שנועד לאפשר למועמד שבו תמכה ש"ס להתמודד לראשות עיריית טבריה. במקרה זה איש לא מסתיר שמדובר בחוק שמטרתו להחזיר ל־6,700 משתמטים את ההנחה.

ועם כל זאת, צריך לזכור שבית המשפט העליון נמצא בשורה ארוכה של עימותים עם הממשלה. השאלה האם יהיה מוכן לפתוח עוד חזית תשפיע גם היא על הנכונות שלו להפוך דיון על הנחות לאברכים לשאלה חוקתית.