ארוחות חינם: הטבות האוכל בהייטק הפכו לכלי אסטרטגי בתחרות

השבוע לקחה אינטל את הקפה לעובדים. בשבוע שעבר פיטרה מטא מעל 20 עובדים מכיוון שרכשו אבקת כביסה, כוסות יין ומשחות שיניים במקום אוכל בשוברי המזון שקיבלו ואפילו בגוגל, שעדיין מספקת ארוחות לעובדים, ביטלו לפני כשמונה חודשים את החטיפים החינמיים, כמו מנגו מיובש, אריזות קטנות של דוריטוס או חטיפי שוקולד, שהיו זמינים במשך כל היום במשרדי החברה.

בימי הצמיחה הגדולים של ההייטק, ימי החגיגות, אחד הסמלים שבחרו ב'ארץ נהדרת' להמחשת השפע היה כמות טעמי הגלידה במטבחים. ואכן, הטבות הקשורות לאוכל, כמו כרטיסי הסיבוס והתן ביס, מזנונים וקפיטריות מלאים בכל טוב ואפילו בחלק מהמקרים ארוחות שף – מאפיינים את חברות ההייטק המצליחות, מהתאגידים הבינלאומיים הגדולים כמו מיקרוסופט, מטא ואמזון, דרך היוניקורנים ועד חברות סטארט-אפ קטנות יותר שמתחרות מולן על טאלנטים. סבסוד ארוחות ומטבחונים מצוידים בכל סוגי תחליפי החלב, פירות וחטיפים – הם הסטנדרט. אלו אינם נתפסים כהטבות או פינוקים אלא כחלק בלתי נפרד מתנאי העבודה בהייטק. בדיוק כפי שהעובדים מצופים להישאר עד שעות מאוחרות כשצריך, 'להתאבד' על משימות כדי לדלוור בזמן ללקוחות בחו"ל או לעמוד ביעדי הפיתוח – כך המעסיקים מצופים לספק להם תנאים מפנקים. כן. לא בסיסיים, לא נוחים, מפנקים. והקפה? הקפה הוא הבסיס שבבסיס. אותם עובדים שנשארים ערים עד השעות הקטנות של הלילה כדי לעשות שיחת זום עם קולגות או לקוחות בחו"ל, צריכים קפאין, ויותר מזה, הפסקות קפה, כדי להמשיך להיות פרודוקטיביים.

נכון, אנחנו ממש לא בימי החגיגות בהייטק. למעשה, בכל העולם ההייטק נמצא באחת התקופות הקשות, צמצומי פיטורים, סגירת מחלקות וחברות ובישראל המצב קשה אף יותר בגלל המלחמה ובריחת המשקיעים. עדיין, למרות המלחמה, 10% מהחברות בענף ההייטק דווקא הגדילו את תקציב האוכל לעובדים, כך לפי חברת ההטבות לעובדים סיבוס.

תקציב האוכל החודשי הממוצע לעובד בחברת הייטק עמד בתחילת 2024 על 1,000 שקל ולפי סיבוס בחברות עד 100 עובדים התקציב גדל ב-4%, בחברות עד 1,000 עובדים התקציב לכל עובד גדל ב-9% ובחברות עם למעלה מאלף עובדים התקציב קפץ ב-17%.

בניגוד לתפיסה במטא, שם פיטרו עובדים שהשתמשו בתקציב המזון לרכישת מוצרי צריכה כמו משחת שיניים וכוסות יין, בישראל לא רק שמקובל להשתמש בכרטיס המזון לרכישת מוצרים אחרים אלא הטבה זו אף גדלה. בשלוש השנים האחרונות תקציבי הרווחה לעובדים לקטגוריות נוספות מלבד ארוחת צהריים גדלו ב-40% בין היתר עבור סופרמרקטים, מעדניות, פארם וחנויות נוחות.

תנאי ההעסקה, השכר וההטבות הם חלק מהחבילה שמציעים מעסיקים לעובדים על מנת שיבחרו לעבוד דווקא עבורם. בימים של שפע וצמיחה התחרות על כל עובד קשה יותר וחברות הציעו הטבות ראוותניות כמו מסיבות עם הופעות של זמרים מהשורה הראשונה, נופשים בחו"ל וגם הטבות הקשורות יותר לרווחה כמו שיעורי כושר, מיינדפולנס או חדרי משחק. אבל גם בימי צמצום החברות עדיין מתחרות על טאלנטים ועכשיו, בתקופה של שינויים טקטוניים בתעשייה בעקבות כניסת טכנולוגיות AI – התחרות הזו קריטית להישרדות והמשך צמיחה של חברות. זה לא שמטבח עם יותר סוגי תחליפי חלב או ארוחות שף יכריעו את הכף עבור מומחה AI האם להגיע לעבוד בחברה זו או אחרת. האתגר הטכנולוגי, החדשנות, היציבות והשכר ישפיעו יותר. אבל, כאמור, הפינוקים האכילים האלה הם חלק מהתנאים הבסיסיים שעובדי ההייטק מצפים להם. בהינתן שני מקומות עם אתגר טכנולוגי ושכר דומה – איזו סיבה יש לטאלנט לבחור בזה שמתקטנן עם העובדים על הקפה?

אבל זה יותר מכך. הלחם והחמאה של חברות הייטק הן החדשנות והיצירתיות. וגם בהייטק - אין באמת ארוחות חינם. הסיבה שבגללה גוגל משקיעה בארוחות עשירות וקפיטריות מאובזרות היא לא רק על מנת למשוך טאלנטים ולשמור על הדירוג כאחד ממקומות העבודה הנחשקים בעולם. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל אלפבית' אמר לאחרונה בראיון לדיוויד רובינשטיין שהמטרה באוכל החינמי היא לעודד יצירתיות ושיתופי פעולה בקרב העובדים. הרבה מהרעיונות היצירתיים ופורצי הדרך בחברה נולדו תוך כדי שיחות חולין בקפיטריות של גוגל. לתפיסתו, העלות של האוכל זניחה ביחס ליצירתיות והחדשנות שנוצרת בזמן שהעובדים אוכלים יחד ארוחת צהריים.

הפגיעה בהטבות המזון אינה רק תולדה של הצורך בצמצומים והמעבר להידוק חגורות על פני אווירה של צמיחה בכל מחיר שאפיינה את שנות הפריחה בהייטק. הקורונה שינתה את הדרך שבה אנשים עובדים. יותר מקומות עברו למודל עבודה היברידי ותפיסות רווחות על חדשנות, יצירתיות ופרודוקטיביות זכו לחשיבה מחדש. אם אנשים לא מגיעים כל יום למשרד אז גם הצרכים שלהם בכל הקשור להטבות משתנים. אולי הם צריכים יותר תקציב לרכישת מזון בסופר ופחות ארוחות שף במשרד.

העבודה ההיברידית עצמה הפכה להטבה מבוקשת. ההחלטה של אמזון בחודש האחרון להחזיר את העובדים לחמישה ימי עבודה בשבוע מהמשרד זכתה לביקורת והובילה לחשש שמא חברות אחרות יחליטו אף הן לבטל את האפשרות לעבוד מהבית. המהלך של אמזון, שנועד בחלקו גם לעודד עזיבה לקראת צמצום מספר העובדים בתאגיד הענק, לא פגע בכל עובדי החברה באופן שווה. טאלנטים מסויימים ימשיכו להנות מהאפשרות לעבוד באופן היברידי. והעבודה ההיברידית כצורת עבודה וכהטבה לא צפויה להיעלם כל כך מהר גם בחברות אחרות.

במנעד שבין ארוחות שף, עשרות טעמי גלידה ועד ביטול הקפה והפירות - התחרות על הטאלנט בהייטק מתקיימת בנקודת זמן קריטית לתעשייה. כאשר חברות מצמצמות הטבות כמו עבודה היברידית או קפה על מנת לעודד עזיבת עובדים הן צריכות לשאול את עצמן אילו עובדים הן רוצות שיישארו.