מנכ"ל משק אנרגיה: "נוכיח שהזכייה בתחנת הכוח אשכול היא עסקה מצוינת"

לפני כחודשיים הושלמה אחת העסקאות הגדולות במשק הישראלי בשנים האחרונות – מכירת תחנת הכוח אשכול מחברת החשמל לחברת דליה אנרגיה תמורת 9.1 מיליארד שקל. בדרך ניצחה דליה אנרגיה קבוצה שמורכבת מקרן נוי וחברת האנרגיה OPC שבשליטת עידן עופר. העסקה חוללה מהומה ואף הגיעה לבית המשפט, לאחר שדליה נסוגה מההצעה הראשונה שהגישה במכרז – 12.4 מיליארד שקל. גם המחיר המופחת התקבל בהרמת גבה, ובשוק רבים מתקשים לראות כיצד דליה אנרגיה ביצעה עסקה משתלמת.

בריאיון ראשון מאז השלמת העסקה, אבנר ארד, מנכ"ל משק אנרגיה, בעלת השליטה בדליה, הודף את הטענות שהועלו כלפי העסקה, לא פוסל שיתוף פעולה עם הקבוצה שהפסידה במכרז הענק, מספר על התוכניות השאפתניות לדליה, מדבר על עתיד משק החשמל, השפעות הרפורמה שנעשתה בו, ומסביר איך מי שהתחיל כפעיל איכות הסביבה הגיעה לכס מנכ"ל חברת אנרגיה.

בתוך שנים בודדות משק אנרגיה הפכה מחברת אנרגיה מתחדשת קטנה לאחת מיצרניות החשמל הקונבנציונלי הגדולות בישראל, באמצעות רכישת דליה אנרגיה ורכישת אשכול. זה לא קצת לקפוץ מעל הפופיק מצידכם?

"אני לא חושב שנכון לקרוא לזה ככה. מדובר בתהליך מדוד. התהליכים שאנחנו עושים במשק אנרגיה הם לטווח ארוך. מה שאולי נראה לאחרים כמו קפיצה, הוא חלק מאסטרטגיה ברורה. לפני רכישת אשכול דליה אנרגיה ייצרה כ־8% מהחשמל בישראל. כעת, לאחר הרכישה, אנו צפויים להגיע לנתח של 13%-12%, ואנחנו מקווים שבתוך שלוש שנים, לאחר שנפעיל את יחידות הייצור הנוספות בדליה, נגיע לנתח של 20%".

מתחילת השנה הנוכחית מניית משק אנרגיה ירדה ב־15%, זו תשואת חסר משמעותית בהשוואה למדד ת"א־125 שעלה ב־5%. ייתכן שהמשקיעים לא רואים את הדברים כמוך, והם כן סבורים שרכישת אשכול היא מהלך שיהיה לכם קשה לעכל.

"כבודו של שוק ההון במקומו מונח. אבל אנחנו חברה שבונה את עצמה לטווח ארוך. העבודה שלנו היא לא לנהל את המניה. אנחנו עושים צעד אחרי צעד, ואנחנו מקבלים החלטות שאנחנו בטוחים שהן לטובת החברה. אני משוכנע שבסופו של דבר זה יבוא לידי ביטוי גם במחיר המניה ובשווי החברה שנגזר ממנו".

"לא פוסל שיתוף פעולה עם קרן נוי"

ההצעה הראשונה שהגשתם לרכישת אשכול היתה 12.4 מיליארד שקל, פי 2 מהערכות השווי הפנימיות של חברת החשמל. זה גרם לקושי לא מבוטל בהשגת המימון הדרוש, בהיקף של כ־6 מיליארד שקל. נאלצתם גם לגייס כסף מבעלי המניות, יותר ממיליארד שקל. כשאתה מסתכל על המכלול הזה, אף אחד מהרכיבים לא מעורר בך חשש?

"נכון, עסקאות גדולות כאלה לא פשוט לבצע. אפשר להתווכח בנוגע לכל מיני תרחישים עתידיים, אבל זה לא רלבנטי. לדעתנו מדובר בעסקה מצוינת. השלמנו אותה תוך ששוק ההון ובעלי המניות מביעים בנו אמון. על כל צעד בדרך אפשר להתווכח, אבל בסוף אנחנו מרגישים טוב מאוד עם העסקה".

המנטרה הזו ברורה. ועדיין, נראה שהשגת המימון לא היתה פשוטה. בנק הפועלים נסוג לאחר שראה את הפער הגדול בין ההצעה הראשונית שלכם להצעה השנייה במכרז, והוא חזר לראש קבוצת המממנים רק לאחר שהמחיר הופחת. זה לא אומר שאחד משני הבנקים הגדולים במדינה חושש שהעסקה הזו גדולה עליכם?

"זו לא עסקה רגילה. זו אחת העסקאות הכי גדולות שהיו במשק הישראלי. וברור שהמורכבות והמאמצים הם בהתאם. עסקאות כל כך גדולות כרוכות בקשיים ובהתגברות על מכשולים, והן אף פעם לא ייראו בדיוק כמו שחשבת שהן ייראו. אני יכול להגיד לך שישבנו בשיחה פנימית בחברה, עוד לפני המכרז, וידענו שזה לא אירוע שיכול לקרות בלי מאמץ גדול. ובשורה התחתונה, השלמנו את העסקה בהצלחה. בעלי המניות האחרים של דליה, כמו ג'ורג' חורש וצבי ברק, אפילו ניצלו את ההזדמנות כדי להגדיל החזקות. אני חושב שזה מראה שהם חושבים אחרת".

זה נטען גם בבית המשפט, אבל גם בשוק הועלו נגדכם טענות ביחס לאופן שבו ניהלתם את ההליך. הצעתם סכום גבוה מאוד, ואז ביקשתם הנחה. זה יכול להיראות כמו מהלך נכלולי שנועד לתת נוקאאוט למתחרים, או שלא עשיתם שיעורי בית והצעתם הצעה גבוהה מדי ולא כלכלית.

"היו האשמות רבות נגדנו, מכל מיני כיוונים. פנו לבית משפט, פנו נגדנו לחברת החשמל, ובסוף העסקה אושרה. אנחנו חושבים שזו השקעה מעולה ובעתיד כולם ייווכחו בכך. כן, המכרז היה גדול מאוד, וכל הצדדים שיחקו בו הכי חזק שהם יכלו, כולל אנחנו. ניצחנו במכרז, וזה מה שחשוב. אבל אין כאן איזה סכסוך. אם מחר קרן נוי תפנה אלינו ותחפש שותף להזדמנות עסקית חדשה, אנחנו נבחן את זה. אנחנו אנשי עסקים. אין פה סכסוך רגשי, כי הקרב לא היה אישי. אני מכיר את אנשי קרן נוי ברמת שלום שלום, אבל לא שוחחנו במהלך המכרז או לאחריו. לא האשימו אותי ואני לא האשמתי אותם בכלום. הם עשו מהלך אגרסיבי, אנחנו עשינו מהלך אגרסיבי, וניצחנו. הכל היה בגבולות החוק. אין פה שיקולים של 'זה לא יפה'. מדובר במשחק של גדולים והוא משחק קשוח".

"אין תחליף לשוק החופשי"

רכישת אשכול היא לא המהלך העסקי המשמעותי היחיד שאתם מובילים בעת הזו. ישנו גם הפרויקט להרחבת תחנת דליה עצמה, שגם הוא יקר מאוד, ואתם ממשיכים בפיתוח הצבר הסולארי שלכם. הריבית הגבוהה היא לא בדיוק סביבה אידיאלית להוצאת התוכניות האלו לפועל.

"שוק ההון בישראל הוא גדול, חזק ויציב, והוא יודע לממן הרבה מאוד דברים בהיקפים גדולים. תסתכל על התנאים שדליה קיבלה למימון אשכול. תראה את התנאים שבהם החברה גייסה אג"ח. בסוף היה אפילו עודף של ביקוש. אני לא רואה שום מצב שבו הסביבה המאקרו־כלכלית תוביל לכך שהתוכניות שלנו לא ייצאו לפועל".

על מכרז אשכול: "המכרז היה גדול מאוד, וכל הצדדים שיחקו בו הכי חזק שהם יכולים. היינו אגרסיביים, בגבולות החוק, וניצחנו. אין סכסוך אישי מול המתחרים"

אתם בוחנים הזדמנויות בחו"ל? רוב חברות האנרגיה הגדולות החלו לפתח זרועות פעילות משמעותיות בחו"ל.

"בשוק האנרגיה הישראלי אתה רואה שני אבות־טיפוס. האחד הוא חברת אנרגיה שרואה עצמה כחברת אנרגיה מתחדשת, ואז מאיזושהי סיבה שלא ברורה לי, היא לא מרגישה בנוח להישאר רק בישראל, והיא מחליטה לצאת החוצה. אנחנו לא עובדים ככה. אנחנו חברת אנרגיה שונה. נקרא לזה חברת אנרגיה הוליסטית. אנחנו פועלים בכל הגזרות של השוק, אבל בשוק הישראלי. יש לנו תוכניות צמיחה שהמטרה שלהן היא להפוך לשחקן הגדול במשק הישראלי. אם אתה שואל אותי מה אני מעדיף – להיות השחקן הכי גדול במשק שאני מכיר היטב, או לצאת להרפתקה ולהיות שחקן בסדר גודל כזה או אחר במשק זר, אני יודע מה התשובה שלי. שוק האנרגיה הוא שוק שדורש השקעות מאוד גדולות. אנחנו מייצרים לקבוצה כמה רגליים, כי זה מייצר יציבות לטווח הארוך ומפחית רגישות לשינויים".

בשנים האחרונות גוברת הביקורת שנשמעת על הרווח הגבוה שגוזרים יצרני החשמל הפרטיים על חשבון הציבור. יש מחסור בתחנות כוח חדשות, וזה מאפשר ליצרנים הפרטיים כוח מיקוח מוגבר מול המדינה וזה פוגע בתחרות. איך אתה רואה את הדברים?

"מדינת ישראל מחויבת למעבר לשוק חופשי, כדרך להוריד את העלויות ואת המחיר לצרכן. זה המודל שעובד בכל מקום אחר בעולם. משיחות שאני מקיים עם משרד האנרגיה ורשות החשמל מאוד ברור שאין מזה דרך חזרה. האפשרות האחרת היא להלאים את משק החשמל הישראלי, וזה לא על הפרק משום בחינה. נכון שהמצב בשוק היום לא אופטימלי, והליכי ההפרטה של תחנות הכוח עוד לא הושלמו, אבל כבר היום צרכן יכול להתנתק מחברת החשמל, לעבור ליצרן פרטי ולקבל הנחה של עד 20% על חשבון החשמל שלו. הרגולטורים מבינים שהדבר הנכון הוא להגדיל את ההיצע. הגדלת ההיצע עוברת דרך יצירת מסגרת רגולטורית ברורה. משק החשמל עובר שינוי תפיסה שמטיל יותר משקל על היזמים. אתם יכולים להקים, ליזום, למכור בשוק, ואתם צריכים גם להתמודד עם כל מה שזה אומר. בהתחלה החילו את זה רק על אתרים קטנים, אבל היום יש כבר מכרזים מתאימים לפרויקטים של מאות מגה־ואטים".

על הרפורמה במשק החשמל: "המצב לא אופטימלי והליכי הפרטת התחנות עוד לא הושלמו, אבל הצרכן יכול היות לעבור ליצרן פרטי ולקבל עד 20% הנחה על חשמל"

ועדיין, מאז הרפורמה במשק החשמל שיצאה לדרך בעשור הקודם, הרווחיות של יצרני החשמל הפרטיים זינקה בזכות רכישת תחנות הכוח מחברת החשמל, ויש יותר דקות של אי־אספקת חשמל. הדברים לאו דווקא מתיישבים עם תזת השוק החופשי.

"בכניסה למשרדי רשות החשמל תלוי שלט שעליו כתוב 'חשמל אמין, ובזול'. זו המטרה. זה מה שיקרה בסוף כתוצאה מההליך. אפשר להתווכח אם זה קורה מספיק מהר ואם זה קורה בצורה אופטימלית. זה 10 שנים שוק החשמל הפרטי מספק חשמל בזול יותר מהאלטרנטיבה של חברת החשמל. רק שזה עוד לא ממש זלג ללקוחות הפרטיים, שיכולים לרכוש חשמל מיצרנים פרטיים רק החל מהחודש שעבר. אבל זה ה-אירוע של הפרטת משק החשמל, והוא בעיצומו. ולא בכל נקודת זמן הכל אופטימלי עבור כולם. אבל בסוף המטרה היא כן לספק חשמל בזול לצרכן הפרטי. הרגולטור דואג לזה, לא ליצרנים. אז נכון, הדו"חות של החברות מצביעים על רווחיות גבוהה. אין על זה ויכוח. אבל אם אתה כרגולטור רוצה לגלגל חלק מהרווח הזה כדי להיטיב עם הצרכנים, בשוק החופשי יש לך אופציה אחת בלבד – להגדיל את ההיצע בכל דרך אפשרית. ניסו דרכים אחרות בכל שוק אחר בעולם – שוק הרכב, שוק הנעליים, שוק המלפפונים, שוק התפוזים, ושום דבר לא עבד. כשיש מחסור, הדרך היחידה להוריד את המחיר היא להגדיל את ההיצע".

"החיים לא בינאריים"

לארד יש תואר ראשון באיכות הסביבה ובעברו היה פעיל איכות סביבה. המעבר שלו לתפקיד בכיר בתעשייה שנחשבת למזהמת, הגם שנעשה כבר לפי יותר מ־20 שנה, אינו טריוויאלי. על כך הוא אומר כי "החיים הם לא שחור ולבן. תהליך הפרידה מדלקים פוסיליים ייקח עוד זמן. לא כי מישהו ספציפי הוא אדם רע, אלא כי התעשייה זזה לאט ויש מגבלות. גם באירופה, מדינות שחרתו על דגלן בתחילת שנות השמונים לעבור לשימוש מוחלט באנרגיות מתחדשות, והשקיעו בזה המון כסף, נמצאות ברמה של 50%. העבודה שלי היא להתמודד עם המציאות, לא עם החלומות. יש קצב צמיחה של חשמל ירוק, והוא איטי. אחד יגיד שזה בגלל המתכננים ואחד יגיד שזה בגלל, לא יודע, משה, או כל אדם אחר ספציפי. בסוף צריך לספק חשמל. אף אחד לא יושב בקיץ ערום בשמש במקום להפעיל מזגן, וגם אתה לא באת לפה ברגל. לדברים האלה יש מחיר, גם סביבתי. לפני 15 שנה היינו הירוקים בוויכוחים במשרד האנרגיה, כשחברת החשמל טענה שיש לייצר חשמל רק מפחם ושאי אפשר לעבור לאפילו 10% גז טבעי. היום אנחנו על בערך 50% גז טבעי. אז יש דרך ארוכה, אבל היא מתקיימת".

איך אתה רואה את העתיד של משק האנרגיה? אומרים שבכל פעם הכוכב התורן הופך לאיש הרע. הגז התקבל בהתלהבות ועכשיו נחשב מזהם, ואז נוצרה התרגשות מהתחום הסולארי, אבל כיום המתכות שהוא עושה בהן שימוש מזהמות. אז מה העתיד? אנרגיה גרעינית?

"אני מסכים עם התיאוריה הזו. ותראה, היום אפילו מנכ"ל גרינפיס העולמית הוא מהתומכים הגדולים בשימוש באנרגיה גרעינית, שנחשבה בעבר לשטן הגדול. חשמל סולארי באמת לא נופל מהשמיים, וכבר נשמעת ביקורת על הליך הייצור של פאנלים סולאריים. בסוף צריכים להתמודד עם המציאות. אני סופר־אופטימי. יהיו לנו טכנולוגיות שרק ילכו וישתכללו. כשתהיה אלטרנטיבה של משהו פחות מזהם מסולארי, אז יבואו בטענות אלינו שאנחנו משתמשים בסולארי. וזה בסדר, ככה הטכנולוגיה מתקדמת. הסיבה שאנרגיה גרעינית היתה בזויה היא כי אנשים פחדו ממלחמה גרעינית. ראינו מה קרה במלחמה הקרה. זה היה איום ממשי שעוד רגע משוגעים יתחילו לזרוק פצצות גרעיניות. היום, כשרואים במשבר האקלים את האיום הגדול, והדור שגדל פה היום לא זוכר את אימת הגרעין, אז כבר לא פוסלים שימוש באנרגיה גרעינית. הדור החדש, לדעתי, יאמץ את זה, זה לא אומר שבאנרגיה גרעינית אין בעיות. ב־70 השנים האחרונות היו שתי תאונות גדולות בתחנות כוח גרעיניות, וזה היה כשאנרגיה גרעינית היתה אחראית לפחות מ־1% מכושר ייצור האנרגיה העולמי. אם גרעין יהיה אחראי ל־100% מהאנרגיה בעולם, אז יהיו לנו 200 תאונות ב־100 שנה".

אבנר ארד (50)

• תפקיד: מנכ"ל משק אנרגיה (שווי שוק: 1.9 מיליארד שקל)
• מצב משפחתי: נשוי + 2
• השכלה: תואר ראשון במדעי הסביבה מהאוניברסיטה העברית
• תפקידים קודמים: משנה למנכ"ל EDF ישראל, יועץ בפירמת הייעוץ מקינזי