"יזמים מבינים שאי אפשר לחכות יותר וצריך לצאת לגיוסים"

"השנה החלטנו לדבר על המצב הייחודי שנוצר בשוק – אתגרים כלכליים וגיאו-פוליטיים, לצד הזדמנויות מיוחדות בעולם הטכנולוגי", כך אמרה אורי קאופמן-גפטר, ראש החטיבה הגלובלית וההייטק בוואלי נשיונל בנק, בפתיחת אירוע השולחן העגול של וואלי נשיונל בנק ובנק לאומי, שנערך במסגרת ועידת ניו יורק של כלכליסט ובנק לאומי, שבו השתתפו משקיעים בכירים. את הדיון הנחתה קאופמן-גפטר יחד עם מאיה אייזן-צפריר, מנכ"לית לאומיטק.

קאופמן-גפטר פתחה את הדיון בציון הירידה בהיקפי ההשקעות בהייטק בעולם ובישראל. "יש המון כסף שפנוי להשקעה. אז השאלה היא כיצד אתם רואים את המגמות המרכזיות בשנה הקרובה, והאם יש סיבות להיות אופטימיים?".

ריצ'רד סיוואלד, מייסד ושותף מנהל ב- Evolution Equity Partners אמר כי "אנחנו בסה"כ אופטימיים ביחס לשנה הקרובה. נראה שהערכות השווי הופכות הגיוניות יותר. אנחנו מחפשים חברות שיש להן יזמים טובים וטכנולוגיה שתוכל לשמש קטגוריות שלמות. בישראל מצאנו מספר חברות טובות. ביצענו אקזיט מחברה ישראלית – טאלון, שנמכרה לפאלו אלטו. אז אנחנו רואים פוטנציאל גדול בהשקעה בחברות סייבר ישראליות".

ראמש וונוגופל, שותף ב-Riverwood Capital, אמר כי "לכל בעל עניין בשוק יש דרך אחרת להסתכל עליו. יש את המשקיעים המוגבלים, LP, יש את הקרנות, יש את הרוכשים האסטרטגיים ואת החברות. הרוכשים האסטרטגיים נעשים יותר ויותר משמעותיים. הם נעשים יותר משמעותיים בכל הסקטורים. זה סימן טוב. היום לגייס כסף זה דבר מאתגר. גיוס קרנות זה מאתגר. אבל זה לא רק שאלה של כסף פנוי אלא גם של חלוקה. אפשר לראות מצב שבו הרבה כסף זורם לקרנות הגדולות. יש ריכוזיות גבוהה. וגם זה מקשה על גיוסים. אני חושב שיש הזדמנויות בקרב חברות, בעיקר כאלו שהגיעו לנפח משמעותי של פעילות אבל הן עוד לא ציבוריות".

מלסדה הוקסה, דירקטורית ב- TriplePoint Capital, קרן שמתמחה במתן חוב לחברות טכנולוגיה, אמרה כי "אנחנו נתקלים במצבים מיוחדים שמאפשרים לבנות שותפויות אמיתיות. יש יזמים שנמצאים במצב שבו הם שואלים את עצמם איך הם יכולים להמשיך לצמוח תוך שהם נדרשים לבצע קיצוצים על ידי המשקיעים. לחוב שמותאם לחברות האלו יש את התשובה לכך. מכשירי חוב חכמים יכולים לעזור לחברות להתקדם לשלב הבא".

אייל רדלר, מייסד ושותף מנהל ב- The Garage של בנק לאומי, שהיא קרן שמשקיעה בחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים, אמר, כי "אני מסכים עם זה שצריך להסתכל על הדברים בהתאם לנקודת המבט. כשאתה משקיע בשלב מוקדם, כמונו, אנחנו פחות תלויים במגמות המאקרו-כלכליות העולמיות. אם יש צוות טוב ומוצר טוב, אנחנו נשקיע בחברות האלו. אנחנו לא עסוקים בשלב המוקדם בשאלה בנוגע למסלול לאקזיט. הרבה יזמים מרגישים שבשל כל הקשיים של החצי השנה האחרונה, הם מבינים שאי אפשר לחכות עוד, ושצריך לצאת לגיוסים. אי אפשר לחכות לתזמון האידיאלי. אז הם יוצאים לגיוסים".

דייב אייזנברג, שותף מייסד בקרן Zigg Capital אמר כי "קשה להיות משקיע הון סיכון בלי להיות אופטימי. אני משקיע בנדל"ן וגם בטכנולוגיה. בעולם שלי, הריבית שעלתה היא דבר מכאיב מאוד. הריבית שעלתה הקפיצה את כל העלויות. במקביל, גם ההכנסות ירדו. בעולם שלנו, רבים התרחקו מהשקעות ספקולטיביות. עכשיו כולם רוצים לדעת כמה כל דולר שהם משקיעים יניב. סטארט-אפים לאו דווקא יכולים לספק תשובה לשאלה הזו. ב-2024 אנחנו נכנסים לאיזשהו מצב הישרדותי. לחברות יהיה קשה יותר, אולי אפילו יותר מהקורונה. החברות שיצליחו לגייס, הן אלו שיש להן משהו מעניין באמת להציע. אפשר להיות אופטימיים. להרבה משקיעים יהיו הרבה הזדמנויות בשוק הציבורי, אפילו יותר מהשוק הפרטי. להשקיע בעת שאחרים חוששים – ככה עושים כסף. מה שמרגש בעת הנוכחית עבור משקיעים, זה שיש להם יותר זמן כדי להחליט במה הם רוצים להשקיע".

אייזן-צפריר הוסיפה ושאלה "כיצד ניתן לדעת שזה אכן הזמן להשקיע, ושלא מדובר במצב שבו אתה מבצע השקעות ואז תגלה שהמצב רק נעשה חמור יותר".

אייזנברג השיב כי "צריכים לחזור ליסודות כדי לענות על זה. אם אני יכול להשיג תשואות גבוהות באג"ח, זה מייצר אתגר להון סיכון. התחום צריך להוכיח את עצמו בסופו של דבר. אנחנו הרי מבקשים ממשקיעים לנעול את הכסף שלהם לשנים ארוכות בתמורה להחזר של פי כמה וכמה. אז יכול להיות שבסופו של דבר נראה פחות שחקנים בתחום, כי יהיו כאלו שיאכזבו. הון סיכון ימשיך להתקיים כתחום השקעות עצמאי כל זמן שהוא יוכיח לאורך זמן שהוא באמת מספק תשואות גבוהות משמעותית מקרנות פרייבט אקוויטי מסורתיות".

וונוגופל הוסיף כי "אין לאף אחד כדור בדולח. זה מרענן לראות שבימים אלו מנהלים מגיעים עם תרחישים אפשריים, ועם תוכניות להגיע לאיזון תזרימי. זה משהו שלא ראינו בעבר. זה שינוי במיינד סט. זה דבר חשוב. זה דבר מאוד חיובי. אני גם רואה שמבצעים אינטרוספקטיבה כנה ומשמעותית. החברות ניגשות לדברים בצורה בוגרת יותר, והם גם יודעים לאילו אפיקים לפנות – החל מסוגי משקיעים ועד למענה לשאלה אם הם בשלים להנפקה".

קאופמן-גפטר סיפרה ש"גם בתחום הבנקאות לטכנולוגיה רואים מגמה דומה. אחרי הקריסה של SVB, באמת רואים שחברות ויזמים עברו שינוי מחשבתי".

רדלר אמר ש"קרנות הון סיכון יצטרכו להתאמץ יותר. לאורך ההיסטוריה ראינו שרוב הקרנות בעצם נכשלו. הקרנות יצטרכו לייצר מערכות יחסים שייצרו ערך מוסף אמיתי לחברות".

אייזנברג אמר כי "AI וההתקדמויות הטכנולוגיות הן קריאת השכמה לחברות הטק. החברות האלו צריכות לבחון יותר טוב את העמידות של המודלים שלהם, גם ברמת המוצר וגם מבחינת המודל העסקי".

סיוואלד הוסיף: "הטכנולוגיה של AI הוכיחה את עצמה ככזו שיכולה לשפר את הפרודוקטיביות. זה קורה גם בחברות סייבר, ואתה רואה איך שולי הרווח גדלים. זה מרגש. לא נותנים לזה מספיק דגש בעיתונות, אבל זה בעצם מאוד מרגש".

אייזן-צפריר שאלה את הנוכחים כיצד הם מסייעים לחברות הפורטפוליו שלהם לצלוח את הזמנים המאתגרים האלו.

סיוואלד השיב כי "אם חברות יבינו כיצד משתפרים בגזרת היעילות, הן ימצאו את עצמן ממוצבות בנקודה נהדרת. זה לא דבר שקל לבצע. לעשות את זה בצורה נכונה, בלי לוותר על צמיחה, זה לא פשוט, אבל זה חשוב בצורה בלתי רגילה".

וונגופול סיפר כי "העצה שאני נותן לחברות שלי היא להבין מה בסיס הלקוחות האמיתי של כל חברה. כלומר, מה הפרופט-מרקט-פיט האמיתי שלהן. יש הבדל בין מוצרים שהם nice to have לבין מוצרים שהם must. כמו כן, אני חושב שלא נכון יהיה לממן צמיחה באמצעות חוב. אסור לעשות את זה כשלא יודעים מהי היחידה הכלכלית הבסיסית של החברה. וגם אסור לבזבז יותר מדי כסף כשלא יודעים אילו מטרות רוצים להשיג, ובלי שיודעים מהן אבני הדרך שיאותתו לך אם אתה נמצא בדרך הנכונה. חברות גם צריכות לשאול את עצמן אם יש צורך בשינוי. ולא כולן עושות את זה".

הוקסה הוסיפה ש"בסביבת ריבית נמוכה יכולת, בתור חברה, לוותר לעצמך בכל הנוגע לחשיבה של דברים שהם הכרחיים. כי הכסף זרם. כל יום היה מזכר הבנות להשקעה. אבל הסביבה השתנתה. נראה שבשנה הקרובה כולם יצטרכו לצאת לגיוס בשוק - באקוויטי או בחוב. במצב הזה, אי אפשר להשתמש בחוב כדי להאריך את ה-runway. אבל אם יש לחברה runway מספק, היא יכולה לדון בדרכים נוספות, כמו חוב, לחכות עם היציאה לגיוס של אקוויטי בשוק כדי להימנע מדאון ראונד. אז עבורנו זו תקופה מעניינת מאוד".

אייזנברג אמר כי "קשה לתת עצה אחת גורפת לכולם. חברות שמפקפקות בהוצאות בזבזניות נמצאות בהלך מחשבה מאוד פרודוקטיבי כעת. חברה שבה השקענו, למשל, תהתה אם יש צורך להחזיק את כל הצוות בסן פרנסיסקו, שהיא עיר יקרה. זה קרה כי היה להם גם צוות אחד בהונגריה, והוא סיפק עבודה איכותית ובכמות גבוהה, לא פחות מהצוות בסן פרנסיסקו. זה גרם לחברה לשאול את עצמה שאלות. זה מעצבן לשמוע 'תעשה יותר עם פחות', אבל אפשר לסייע לחברות לחקור את מבנה ההוצאות שלהן ולהגיע לתובנות".

רדלר אמר כי "אחד האתגרים הגדולים הוא לשנות את המיינד סט. עבור יזמים שיצאו לדרך בתקופה הזו, יתכן שקל יותר לשנות את המיינד סט בהשוואה למי שיצאו לדרך ב-2021, כשהכסף היה זול מאוד".

קאופמן-גפטר הציגה למשתתפים שאלה נוספת: כולנו מחכים ששוק המיזוגים והרכישות יתעורר. מה לדעתם עומד לקרות? האם השוק הזה עומד להיפתח השנה, בשנת בחירות בארה"ב?

סיוואלד השיב כי "צריך לראות מה קורה בשוק ההנפקות, כי הוא במידה רבה מכתיב את מה שקורה בשוק המיזוגים והרכישות, או לפחות משפיע. אני לא בטוח שנראה שוק הנפקות רותח השנה. אבל כשהשוק יפתח, אני חושב שנראה שהשוק הוא סלקטיבי יותר. ואז המצב הזה דווקא יוכל לעודד את שוק המיזוגים והרכישות. 50% מאוכלוסיית העולם הולכת לבחירות השנה. צריך לראות מה קורה בכל המדינות האלו. זה משמעותי לשווקים".

וונגופול הוסיף: "כשמסתכלים על כל החברות, ועל המצב שלהן, אני חושב שרבות מהן יצאו להנפקה, כי הן זקוקות לכסף. אבל אני חושב ש-2025 תהיה שנה חזקה יותר בשוק ההנפקות מאשר השנה. שוק המיזוגים והרכישות גם יתעורר, בעיקר בזכות המיזוגים, כי חברות רבות יבינו שיש צורך בקונסולידציה בשוק שבו הן פועלות".

אייזנברג אמר כי "אנחנו נראה, לדעתי, הנפקות בהיקף קטן יותר. כלומר, שחברות יגייסו סכומים נמוכים יותר. נראה יותר קרנות פרייבט אקוויטי רוכשות חברות טכנולוגיה, גם לא רווחיות, ונראה גם לא מעט מיזוגים בין חברות פרטיות, וזאת משום שהחברות צריכות להגיע להיקף פעילות משמעותי לפני שהן יוצאות להנפקה".