הכלכלן הראשי: "המשק מפתיע לטובה, והשווקים הפיננסיים מעידים על אמון יחסי, יחד עם סיכונים משמעותיים"

"על אף המלחמה והאתגרים המשמעותיים, המשק מפתיע לטובה ומשקף שיש לו יסודות משמעותיים ואיתנים", אמר ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר בשיחה עם שלמה טייטלבאום מכלכליסט בכנס השקעות ופיננסים של כלכליסט ומגדל.

"אנחנו עם משק שחוזר לצמוח ברבעון הראשון, שוק עבודה שיודע לקלוט את המילואימניקים, ושווקים פיננסיים שמעידים על מידה מסוימת של אמון. גם בשוק הנדל"ן הביקושים מתעוררים, השקעות ההייטק עלו לרמות של מעל 3 מיליארד דולר בשלושת החודשים האחרונים, כלומר משהו בריא קיים בכלכלה.

"יחד עם זאת, הפעילות הכלכלית ברבעון הראשון עדיין נמוכה משמעותית משהייתה ברבעון הראשון בשנה הקודמת – התמ"ג העסקי נמוך ב-4%, התוצר לנפש נמוך ב-3%, זו מכה רצינית. מעל הכל חייבים לזכור שעדין יש עננה משמעותית של אי ודאות והרבה סיכונים שקשורים למלחמה.

בתהליך קביעת התקציב ישנה חשיבות לתחזית ההכנסות. מהי תחזית ההכנסות שלכם?

"הסיפור של התחזיות מורכב תמיד והשנה מורכב במיוחד. אנחנו מתבססים על תרחיש בסיס, שיש שאומרים שהוא אופטימי, שהמלחמה תסתיים עד סוף השנה.

"בהינתן שזה התרחיש, יחד עם הנתונים הטובים ברבעון הראשון בהכנסות המדינה, עדכנו את תחזית ההכנסות להיות גבוהה בכ-16 מיליארד שקל מזו שחזינו לפי כמה חודשים.

"במבט קדימה ל-2025 אנחנו צופים האטה של הצמיחה ושל הכנסות המדינה בהשוואה למה שצפינו לפני. יש איזון מסוים. מבחינת הרכב ההכנסות הוא יחסית מאוד מגוון. זה מגיע מעולמות השכר, שוק העבודה שמתפקד היטב, צריכה טובה, התעוררות בנדל"ן. יש אוסף של אינדיקטורים בתחום ההכנסות שהוא טוב".

מחר צפויים להתחיל דיונים לבניית התקציב לשנים הבאות. האם יוטלו מסים ב-2025 ואם כן אילו מסים?

"השבוע אנחנו נכנסים למרתון דיונים תקציביים עם שר האוצר ולהבאת ההמלצות של הדרג המקצועי. כפי שלמדנו, אחד העוגנים המשמעותיים של מדינת ישראל הוא היציבות הפיסקלית וזה מה שנביא לשר האוצר.

"נקרא לו ולממשלה להמשיך לדבוק באחריות הפיסקלית שננקטה לאורך השנים כי זה חשוב. ב-2023 אימצנו תקציב שנחשב שמרני ומבחינת הגירעון, לנוכח התפרצות המלחמה, לשמחתנו סיימנו עם גירעון יחסית סביר. זה מאוד קריטי בהינתן הסיכונים.

"נציע לשר האוצר ולממשלה תפריט של כלים רחב יותר - שילוב של הרבה צעדים כמו לצמצם הוצאה שפחות תומכת צמיחה, ובצד ההכנסות נמליץ על כל מה שיכול לפגוע בצמיחה כלומר הגדלת בסיס המס, מסים שפחות פוגעים בצמיחה וכו'".

לסיום התייחס אברמזון לסוגיית גיוס בני הישיבות והחרדים. "מדובר בסוגיה חברתית ביטחונית ואני יכול לתת את הידע שלי בתור כלכלן ראשי. הצרכים של הצבא הולכים לגדול, השאלה איך ממלאים אותם. הצגנו ניתוח שאומר שוויתור על גיוס 10,000 חיילים סדירים, ובמקום זה השתת הנטל על המילואים, מביא לאובדן פעילות כלכלית משקית שנתית של 2.5 מיליארד שקל, אובדן הכנסות מדינה של כ-400 מיליון שקל בשנה, והגדלת הגרעון בכ-800 מיליון שקל בשנה.

"מעבר לכך, שילוב האוכלוסייה החרדית בצה"ל צפוי להביא לתועלות נוספות של שילובם בשוק העבודה והעלאת רמת החיים שלהם, ויסייע להבטיח את האיתנות הפיסקלית של הממשלה והמדינה".