מנכ"ל אלקטרה: "פיצינו על פגיעת המלחמה בפעילות בארץ בהגדלת פעילות בחו"ל"

"אנחנו מצליחים לפצות על פגיעת המלחמה בפעילות הקבלנות בארץ בהגדלת הפעילות מחוץ לישראל ובעלייה בהיקפי הפעילות במגזרים האחרים שלנו". כך הסביר מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר כיצד למרות ירידה של 8% בהכנסות המגזר העיקרי של החברה, אלקטרה הצליחה לשמור על יציבות בהכנסות הכוללות ברבעון הראשון של השנה.

ענקית התשתיות, הבנייה והזכיינות אלקטרה, שבשליטת האחים דני ומייקי זלקינד (47.7% באמצעות אלקו), נסחרת בשווי של 4.9 מיליארד שקל בבורסת תל אביב. היא נפגעה ברבעון הראשון של 2024, כמו גם ברבעון האחרון של 2023, מהשפעות המלחמה, כשנאלצה לצמצם את היקף הפעילות בפרויקטי הקבלנות שלה למבנים ותשתיות בישראל, ובבנייה למגורים במדינה. זאת, לאור מחסור בכוח אדם עקב הפסקת עבודתם של הפועלים הפלסטינים, שהוביל לעלייה בעלויות הביצוע.

כתוצאה מכך רשמה החברה ירידה של 120 מיליון שקל בהכנסות במגזר העבודות למבנים ותשתיות בארץ ביחס לרבעון המקביל אשתקד, והן הסתכמו ב־1.3 מיליארד שקל (45% מסך הכנסותיה הרבעוניות). הרווח התפעולי המגזרי צנח בעקבות זאת ב־66% ל־10 מיליון שקל בלבד. במקביל, במגזר פיתוח והקמת נדל"ן בייזום ירדו ההכנסות ב־22% ל־139 מיליון שקל.

באשר להתמודדות עם הפגיעה בפעילות המקומית, דויטשר מעריך כי "עד לסוף השנה צוואר הבקבוק ישתחרר, מכיוון שהמהלכים להבאת עוד פועלים זרים חלף אלה הפלסטינים כבר החלו וקצבי הביצוע שלהם מתקדמים". אולם באלקטרה הצביעו על נזק אחר שעלול להתהוות, כאשר כתוצאה מהגבלת היבוא מטורקיה עלולה להירשם התייקרות נוספת בעלויות חומרי הגלם לבנייה וכתוצאה מכך גם עלייה במדד תשומות הבנייה.

בעוד ברבעון האחרון של 2023 הביאו נזקי המלחמה לירידה של 5% בהכנסות אלקטרה, ברבעון הראשון של 2024 הצליחו מגזרי הפעילות האחרים של החברה, בעיקר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל, לקזז את השפעות המלחמה. בסך הכל, הכנסות אלקטרה ברבעון עלו ב־1% ביחס לרבעון המקביל ל־2.95 מיליארד שקל.

עיקר השיפור בפעילות בחו"ל, שהכנסותיה עמדו על 499 מיליון שקל, עלייה של 29% ביחס לרבעון המקביל, הגיע מפעילותה באירופה. שם מבצעת החברה עבודות שונות, בין היתר בגרמניה, עבור תעשיות מתחומי הרכב והאלקטרוניקה. גם בפולין נרשמה צמיחה בפעילות הכלכלית ובמעבר של תעשיות ומפעלים למדינה תוך הפשרת והשקעת תקציבים רבים, בעקבות חילופי השלטון בסוף השנה.

במגזר הפעלה, שירות ואחזקה, השני בהיקפו מבחינת ההכנסות (26%), שבמסגרתו אלקטרה מספקת מגוון רחב של שירותי ניהול נכסים, אחזקת מבנים, היסעים, ניקיון ואבטחה, רשמה החברה עלייה של 5% בהכנסות שהגיעו ל־755 מיליון שקל. זאת, כתוצאה מעלייה בהיקפי הפעילות הקיימת.

לדברי דויטשר, "אנחנו עובדים עם משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות ובעקבות המלחמה יש עלייה בהיקפי הפעילות מולם. במקביל, אנחנו מספקים שירותים גם לגופים פרטיים שונים, שהעלו את היקפי ההזמנות בעקבות המצב, למשל באספקת גנרטורים למפעלים". מעבר לכך, הרחבת פעילותה של חברת התחבורה הציבורית אלקטרה אפיקים הובילה לעלייה של 12% בהכנסות מגזר הזכיינות של אלקטרה ל־334 מיליון שקל.

במקביל למגזרי הפעילות השוטפים, אלקטרה נהנתה ברבעון הראשון מרווח הון של 13 מיליון שקל (בנוסף לקיזוז 430 מיליון שקל מהחוב הפיננסי שלה) ממכירת החזקתה בחברת הזכיין בפרויקט מעונות הסטודנטים באוניברסיטת בר־אילן, שאותם הפעילה מאוקטובר 2020. בעסקה, שהושלמה בפברואר, אלקטרה מכרה את החזקותיה לקרן פרייבט אקוויטי חדשה בתחום התשתיות שהקימה חברת הייעוץ גיזה זינגר אבן. אלקטרה תמשיך לספק לזכיין את שירותי התפעול והתחזוקה בפרויקט. בנוסף, נהנתה החברה מהכנסה של 11 מיליון שקל כתוצאה מהתקדמות הבנייה בקרקעות שהיא מחזיקה בעיר סנט פטרסבורג ברוסיה. בעקבות זאת, הרווח הנקי הרבעוני של אלקטרה הגיע ל־71 מיליון שקל ‑ עלייה של 25% מהיקפו ברבעון המקביל.

צבר העבודות של אלקטרה עלה במהלך הרבעון ב־4.1 מיליארד שקל והסתכם בסוף מרץ ב־33.7 מיליארד שקל, 61% ממנו בעבודות קבלנות בישראל. כחלק מכך, בינואר נבחרה חברה־בת של אלקטרה, שפועלת בניו יורק, לבצע עבודות מכניות בפרויקט להקמת אצטדיון פוטבול בעיר באפלו בניו יורק, תמורת 215 מיליון שקל. אלקטרה אפיקים זכתה באותו החודש במכרז להפעלת שירותי תחב"צ ברמת הגולן, לתקופה של 10 שנים, בתמורה של 300 מיליון שקל, ואלקטרה בנייה נבחרה להקים פרויקט מגורים בבית שמש בתמורה למיליארד שקל.

במאי השנה נבחרה חברה־בת אחרת בניו יורק להקים מערך תאורה בטרמינל חדש בשדה התעופה JFK בניו יורק בתמורה צפויה של 368 מיליון שקל. בנוסף, אלקטרה (40%), ביחד עם מנרב ואלסטום, חתמה על הסכם הזיכיון להקמת תפעול ותחזוקת קו הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת בתמורה כוללת שצפויה להגיע ל־13 מיליארד שקל.