השקל נחלש למרות העלייה באינפלציה - הדולר מעל ל-3.62 שקלים

השקל מאבד גובה אחרי פרסום נתוני האינפלציה של יוני, ולאחר 2 ימי עליות חזקות במטבע (בעקבות שילוב של דיווחים על התקדמות בעסקה להשבת חטופים ונתוני אינפלציה מעודדים שיצאו בארה"ב).

הדולר נסחר מעל 3.62 שקלים, טרם פרסום הנתונים נסחר הדולר סביב 3.60 שקלים. היורו אף הוא מטפס, ל-3.958 שקלים מ-3.93 שקלים.

מדד המחירים לצרכן עלה במהלך חודש יוני ב-0.1%, האינפלציה השנתית עלתה לרמה של 2.9%, זאת אחרי שבסוף חודש מאי האינפלציה השנתית עמדה על 2.8%. מדובר בנתון מאכזב שכן חזאים רבים צפו כי האינפלציה בחודש יוני תהיה 0, והמדד יישאר ברמה של 2.8%.

השקל התחזק מהותית בשבוע שעבר, מול הדיווחים על התקדמות במו"מ על עסקה להשבת חטופים. זאת לאחר תקופה של עלייה עקבית בדולר מול המטבע המקומי - בלידר מייחסים את התנועה גם להגדלת אחזקות המט"ח של המוסדיים.

גופים מוסדיים ישראלים רכשו נטו 4.5 מיליארד דולר במאי, לאחר מכירות נטו של 6.8 מיליארד דולר בינואר-אפריל - החשיפה למט"ח גדלה במאי ל-22.5%, מול 21.7% באפריל.

"עלייה זו בביקוש למט"ח הושפעה ככל הנראה מפסימיות לגבי הסיכון הגיאופוליטי והאפשרות להסלמה בצפון. הסכם הפסקת אש, אם יושג, יביא כמובן להיפוך מגמה זו", מציינים בלידר.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, מבקר את מדיניות הריבית של בנק ישראל - ואת התחזיות שלו: "החלטת בנק ישראל להעלות את תחזיות האינפלציה, במיוחד לשנת 2025, על סמך הטלת המיסים העקיפים שהממשלה אפילו עוד לא החליטה עליהם, די חריגה.

למעשה, תחזיות כאלה מחלישות את השפעת סביבת האינפלציה על החלטות ריבית עתידיות. בנוסף, עליית התחזית לריבית הבנק, על אף התחזית המחמירה לצמיחה של ישראל, מוציאה למעשה משיקולי החלטות הריבית גם את נושא הצמיחה".

מוסיף זבז'ינסקי: "את המקום העיקרי בשיקולי בנק ישראל תופס הסיכון הגיאופוליטי ומדיניות הממשלה, שאין לריבית השפעה עליהם וקשה לחזות אותם. אנו מותירים את התחזיות שלנו ל-2-1 הורדות ריבית במהלך השנה הקרובה, אך תחזית זו עשויה להשתנות במהירות מאחר שהיא מבוססת על גורמים שכמעט לא ניתן לצפות אותם".