"במקום לשחק משחקים - אבא שלי לימד אותי לנחש מה יהיו שערי המניות"

"במקום לשחק משחקים כמו 'זהה את המכונית האדומה', אבא שלי לימד אותי בדרך לבית ספר לנחש מה יהיו שערי המניות", כך סיפרה בוועידת לונדון של כלכליסט ולאומי אמה סינקלייר, שהפכה בגיל 29 למנכ"לית הצעירה ביותר שהנפיקה חברה בבורסת לונדון.

סינקלייר היתה הדוברת המרכזית באירוע מיוחד של ארגון "יזמיות" בשיתוף UK-Israel Tech Hub שנערך במסגרת הוועידה והתמקד ביזמות נשית, ובו השתתפו יזמיות, משקיעות ומנהלות בכירות מתעשיית ההייטק הישראלית והבריטית. האירוע חשף סיפורים מפתיעים על הדרך להצלחה של הנשים שהשתתפו בו.

"מגיל ארבע ועד 18, קראתי את עמוד המניות של הפייננשל טיימס בדרך לבית הספר. אבא שלי שיכנע אותי שזה כמו לקרוא רכילות מהנה", סיפרה סינקלייר, מנכ"לית חברת התוכנה EnterpriseAlumni, שפיתחה פלטפורמה המאפשרת לחברות וארגונים לשמור על קשר עם בוגרים שלהם כדי להפיק תועלת ולגייס שוב חלק מהעובדים לשעבר.

"באוניברסיטה הייתי סטודנטית נוראית ולא הגעתי להרצאות", המשיכה סינקלייר, שסיפרה כיצד בזמן הלימודים היא התמחתה בקרן השקעות, ונהגה להזמין פיצה עם חברים. מאוחר יותר, היא הצליחה להדהים את מעסיקיה, כאשר חיברה דו"ח פיננסי מפורט על רשת הפיצריות. לדבריה, הניסיון שצברה הוביל אותה בסופו של דבר להנפקת החברה שלה.

הילה אוביל ברנר, שותפה באריאלי קפיטל ומייסדת ארגון "יזמיות", שמבקש לעודד כוח נשי בזירת ההייטק המקומית, פתחה את האירוע: "מה שלמדנו הוא שעבור נשים יזמיות, כפי שעולה מהמחקר, מודלים לחיקוי הם מאוד חשובים". אוביל ברנר הדגישה את חשיבות האירוע בהצגת דוגמאות של נשים מצליחות בתעשייה.

ארגון יזמיות נוסד ב-2010 על ידי אוביל ברנר וכיום מונה כ-8,000 יזמיות טכנולוגיות. הארגון משתף פעולה עם חברות בינלאומיות כדי לקדם ולהגיע לחשיפה מקסימלית של יזמות נשית טכנולוגית באמצעות הקמת אקסלרטורים, מנטורינג ותחרויות.

מנכ"לית כלכליסט נועה תמיר הוסיפה פרספקטיבה אישית לאתגרים הייחודיים של נשים בתעשייה: "עבור נשים זה יותר מאתגר שתהיה להן קריירה מצליחה ומצד שני להיות מעורבות בבית ובגידול הילדים. גברים לא חשים את זה באותו אופן".

תמיר שיתפה אנקדוטה אישית מבוקר האירוע, כשקיבלה הודעה מהמורה של בתה, שייתכן שגבר לא היה מקבל, ומדגימה את המורכבות של ניהול קריירה ומשפחה.

אמה סינקלייר | צילום: יריב כץ

בפאנל המרכזי, שכלל כמה נשים מובילות בתעשייה, עלו תובנות מעניינות על האתגרים הייחודיים לנשים בהייטק. אלה גולדנר, מייסדת Zinc VC, שיתפה סיפור אישי: "כשגייסתי הון והייתי בהיריון, שאלתי את אמא שלי שהיתה יזמת בישראל וסללה עבורי את הדרך, אם רואים את זה. היא ענתה 'למי אכפת?', אבל אני הרגשתי שאני לא רוצה שהמשקיעים המוסדיים יידעו. זה עדיין נושא רגיש בתעשייה".

מיכל פרימן שור, הילה אוביל ברנר, ותגיל יניב | צילום: יריב כץ

גולדנר הדגישה את חשיבות הגיוון בקבלת החלטות השקעה: "אם אין לך 30% מהנשים מסביב לשולחן קבלת ההחלטות - אז ההחלטות לא יתקבלו בעד נשים". היא קראה לשינוי מערכתי בתעשיית ההון סיכון.

שלומית שטיינברג-קוך, מייסדת ומנכ"לית Predicta Med, שזכתה בתחרות היזמת המבטיחה לשנת 2024 בתחרות שנערכה לפני הכנס, סיפרה על אתגרים דומים שעמדו בפניה: "לפני שהתחלתי את פרדיקטה מד, עמדתי לקבל משרה בכירה בסטארט-אפ מעניין. רגע לפני חתימת החוזה, המנכ"ל שאל אותי - 'שלומית, את לא מתכוונת להביא ילדים בקרוב, נכון?' חייכתי ואמרתי 'לא', אבל אחר כך אמרתי לבעלי שאני לא יכולה לעבוד עם המנכ"ל הזה. זה גרם לי להבין שיש פער בין איך שאנחנו נתפסות על ידי חלק מהגברים. להביא ילדים זה הסופר-פאוור שלנו, לא חיסרון".

בשיחה אישית עם תגיל יניב, מנהלת שותפויות אסטרטגיות וטכנולוגיות צומחות ב-UK-Israel Tech Hub שבשגרירות בריטניה בישראל, נשאלה שטיינברג-קוך מה גרם לה לפתוח את העסק הראשון שלה, ושיתפה סיפור אישי מרגש: "כשעבדתי במזור רובוטיקס היה לי חבר טוב בשם נדב, הבן של פרופ' משה שהם, מייסד מזור רובוטיקס. למרבה הצער, הוא נפטר בנפאל לפני 10 שנים. עבורי זה היה מאוד טראומטי".

"כמה שנים לאחר מכן, כשהתחלתי לעבוד על פרויקט קטן, ראיתי פתאום שיש צורך בנושא של מחלות אוטו-אימוניות", היא המשיכה. "כשסיפרתי על כך למשה שהם (שהיה המשקיע הראשון בחברה – ח"ג) הוא נתן לי ממש רוח גבית לעשות את זה ולהתחיל את הסטארט-אפ שלי".

שטיינברג-קוך הדגישה גם את חשיבות הפיתוח של רשת תומכת על ידי נשים יזמיות: "דאגו לכך שיהיה לכן נטוורק תומך. לבנות סטארט-אפ זה קשה מאוד. דאגו לכך שיהיו לכן שותפים ומנטורים שיתמכו בכן. התמיכה שאני קיבלתי עזרה לי לקבל אומץ לעשות את מה שאני עושה".

שלומית שטיינברג-קוך | צילום: יריב כץ

קריסטי רוטר, דירקטורית השקעות אסטרטגיות ב-Lloyds Banking Group, הוסיפה תובנה מפתיעה: "90% מהפיצ'ים שאני רואה הם של צוותים עם דומיננטיות גברית. אני תמיד מציעה עזרה בגיוון הדירקטוריון, אבל לרוב לא שומעת מהם בחזרה. זה מראה כמה עבודה עוד יש לעשות בתחום".

רוטר שיתפה בתובנה שלה – שעל נשים להשתמש בעוצמה הייחודית שלהן, ולא לנסות להיות מישהו אחר: "למדתי להשתמש בקול שלי בפיצ'ים". בנוסף, אמרה כי היא "תמיד מנסה לתת פידבק, וכשנשים מבקשות ממני עזרה, אני תמיד מסכימה".

איימי פרנץ, דירקטורית ב-Level 39, הציגה נתון מטריד: "פחות מ-10% מהמייסדים בקהילת הסטארט-אפים שלנו הן נשים. אנחנו מנסים לעודד יותר נשים להצטרף, אבל זה תהליך איטי". היא הדגישה את החשיבות של יצירת סביבה תומכת ומעודדת לנשים יזמיות.

מישל טייצ'ר נשרי, מנהלת השקעות בכירה ב-Qualcomm Ventures, שיתפה בניסיון האישי שלה: "במשך 18 החודשים האחרונים פגשתי מעט נשים יחסית בתעשיית הדיפטק שהיא אחד ממוקדי העניין שלי". היא קראה לעידוד נשים להיכנס לתחומים טכנולוגיים הנחשבים מתקדמים יחסית.

לאחר הפאנל, הוצגו כמה סטארט-אפים מבטיחים של יזמיות ישראליות, בהם כאמור הסטארט-אפ של שטיינברג-קוך, Predicta Med, המפתח פלטפורמה לזיהוי מוקדם של מחלות אוטו-אימוניות. "אנחנו מסוגלים לקצר את הליך האיתור של המחלה בשנה עד ארבע שנים", אמרה. "זה יכול לשנות חיים של מיליוני אנשים".

ד"ר דנה רבינוביץ', מייסדת OphtiMedRx, הציגה טיפול חדשני למחלת ניוון הרשתית. "הפוטנציאל של השוק הוא 25 מיליארד דולר עד 2028, עם 140 מיליון מטופלים ב-2024".

אסתי ברנץ, מייסדת ANINA, הציגה את פתרון היצירתי של הסטארט-אפ לבעיית בזבוז המזון, הנובעת מכך שכמות עצומה של ירקות ופירות נזרקים לזבל – רק כי אינם אסתטיים למראה. "שילבנו טכנולוגיה חדשנית, מומחיות בעיצוב וידע קולינרי ליצירת חוויית אכילה חדשה בקפסולה", הסבירה ברנץ. "הקפסולות שלנו הופכות לארוחה מלאה בטעם וערכים תזונתיים. כל קפסולה מכילה כמחצית מהצריכה היומית המומלצת של ירקות, סיבים תזונתיים וחלבונים".

קרן שורקין, מנהלת UK-Israel Tech Hub שבשגרירות בריטניה בישראל, הדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין המדינות: "אנו מאמינים בכוחם של קשרים טכנולוגיים ככלי מרכזי בחיזוק היחסים הדיפלומטיים בין בריטניה לישראל".

שורקין הוסיפה: "אנו שמים דגש מיוחד על העצמת יזמיות, מתוך הבנה שהן ממלאות תפקיד חשוב בקידום חדשנות וצמיחה כלכלית. באמצעות עידוד מנהיגות מגוונת ושיתוף פעולה, אנו מבטיחים שהשותפות שלנו תמשיך להתפתח ולעצב את העתיד הטכנולוגי של שתי המדינות".

האירוע הסתיים בקריאה מאתגרת של מיכל פרימן-שור, מנהלת הפעילות של בורסת לונדון בישראל: "כשאתן באות לגייס כסף, תהיו טובות. אף אחד לא נותן כסף סתם". היא הדגישה את החשיבות של מוכנות ומקצועיות בתהליך גיוס ההון.

אוביל ברנר סיכמה את האירוע: "יש לנו עוד עבודה רבה לעשות". היא הדגישה את הצורך בהמשך קידום נשים בתעשיית ההייטק ואת החשיבות של אירועים דומים ביצירת רשתות תמיכה ומודלים לחיקוי עבור נשים.