באיראן לא יתגעגעו לראיסי, שריסק את כלכלת המדינה

תקופת נשיאותו הקצרה והסוערת של אבראהים ראיסי שנמשכה פחות משלוש שנים הגיעה לסיומה עם התרסקות מסוקו במחוז מזרח אזרבייג'ן באיראן והודעה רשמית של איראן על מותו ועל מות שר החוץ. את היום הוא התחיל עם חניכה ביחד עם נשיא אזרבייג'ן של סכר משותף לשתי המדינות והיה בדרכו במסוק לתבריז לחנוך פרויקט שדרוג של בתי הזיקוק שם. לפי החוק האיראני, בתוך פחות מחודשיים מיום מותו של הנשיא אמורות להתקיים בחירות חדשות לנשיאות.

נשיא איראן איבראהים ראיסי שנהרג בתאונת מסוק, וזירת ההתרסקות | צילום: AFP

ראיסי נולד בשנת 1960 בעיר משהד ונבחר לנשיאות ביוני 2021 בבחירות שהמאפיין הבולט שלהן היה ששיעור ההצבעה בהן היה הנמוך ביותר מאז החלו הבחירות לנשיאות ברפובליקה האסלאמית. שיעור ההצבעה הנמוך ביטא את סלידת הרוב באיראן לא רק מהתנהלות המשטר אלא גם מהמועמד שבחר הממסד השמרני לקדם.

ואכן ראיסי הגיע לבחירות הללו כדמות מוכרת אבל מהצד הלא נכון של מי שחיפש קצת פרגמטיות מצד המשטר מאחר שהיה מהסמנים הקיצוניים ביותר של הממסד הדתי שמרני. לפני שנבחר לנשיא, שימש כשופט שהיה ידוע בחיבתו הרבה לגזרי דין מוות כנגד מתנגדי המשטר. ראיסי שנודע בכינוי הגנאי "התליין" היה שותף בשנות השמונים לקבוצה קטנה של שופטים שדאגה "להעלים" אלפי מתנגדי משטר שנעצרו, עונו ולאחר מכן הוצאו להורג ללא משפט.

ראיסי נחשב נאמן למנהיג העליון עלי ח'מינאי שבידיו עיקר הסמכויות והוא מתווה את מדיניות החוץ של איראן. לכן כעת, לאחר מותו, לא צריך לצפות לשינוי כלשהו במדיניות החוץ של טהרן, שתמשיך לחתור לגרעין ולחזק את ארגוני הטרור המסונפים לה באזור. ח'מינאי הוא בעל המילה האחרונה גם בנושאי פנים אם כי בתחום זה לנשיא, לממשלה ולפרלמנט האיראני יש מידה מסוימת של השפעה, להבדיל ממדיניות הגרעין והחוץ.

בהיבט זה דומה שהממסד השמרני באיראן יתקשה למצוא דמות קיצונית יותר מראיסי. בספטמבר 2022, פרצו באיראן מהומות עממיות על רקע מותה במעצר של הצעירה הכורדית-איראנית מהסא אמיני שלא הקפידה על קוד הלבוש האיראני (חיג'אב). הדיכוי האכזרי שנקטו כוחות המשטר כנגד המפגינים ביטא היטב את "רוח המפקד" ראיסי. חוץ מדיכוי ללא פשרות של מתנגדי המשטר, הוא היה חסיד מובהק של האידיאלים המוקדמים של המהפכה האסלאמית ובין השאר קרא להפרדה מגדרית בין נשים לבין גברים במקומות העבודה ובמקומות ציבוריים. זו הסיבה שנחשב שנוא על הציבור הליברלי יותר באיראן ובדגש על הצעירים.

בתחום הכלכלי, ראיסי הבטיח מלחמת חורמה בשחיתות וכן בסיוע לעניים והיה תומך נלהב של "כלכלת ההתנגדות" (קרי כלכלה שתעקוף את הסנקציות בין השאר באמצעות הגברת הייצור המקומי) לה מטיף מזה שנים המנהיג העליון ח'מינאי. ברם, שלוש שנים בתוך כהונתו הוא לא "סיפק את הסחורה", אלא רק להיפך המשיך לדרדר את הכלכלה האיראנית כמעט בכל קטגוריה.

ממשלתו של ראיסי כשלה בניסיונה לייצב את הכלכלה ולפי נתונים שהתפרסמו בתום שנתיים לכהונתו, קרי בקיץ 2023, הכלכלה האיראנית רק המשיכה לצלול לעבר התהום תחת הנהגתו – קצב הדפסת הכסף באיראן זינק בשנתיים הללו ביותר מ-80%, הריאל האיראני איבד קרוב ל-100% מערכו ומחירי מוצרי היסוד עלו ביותר מ-100%. במצב דברים שכזה סביר שרבים מהאיראנים הנאלצים להתמודד עם קשיי המחייה באופן יומיומי לא יזילו דמעה על הסתלקותו המוקדמת.