כוחות צה"ל בלבנון | צילום: דובר צה"ל
הגירעון ממשיך לטפס: זינק בספטמבר ל-8.5%
הגירעון בסוף ספטמבר עמד על כ-166 מיליארד שקל - עלייה של 0.2% מהחודש שעבר. הוא צפוי לרדת לקראת סוף השנה, אך ההערכות הן כי לא יגיע ליעד הממשלה של 6.6%. הוצאות הממשלה מתחילת השנה עומדות על כ-450 מיליארד שקל - זינוק של כ-31% לעומת אשתקד - מתוכן כ-78.3 מיליארד הן הוצאות המלחמה
גירעון הממשלה ב-12 החודשים האחרונים עמד בסוף ספטמבר על 8.5% תוצר, שהם כ-166 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 0.2% (כ-8.8 מיליארד שקל) לעומת סוף חודש אוגוסט.
על פי התחזיות, רמת הגירעון בשלושת החודשים הקרובים, האחרונים לשנת 2024, צפויה לרדת. זאת בשל העובדה כי החודשים האחרונים של 2023 היו חודשים עם גירעונות גבוהים במיוחד. עם זאת, בשונה מההערכות המוקדמות באוצר ובבנק ישראל, כעת מתברר כי קרוב לוודאי שהשנה לא תסתיים בגירעון של 6.6% (יעד הממשלה), אלא ברמה של 7.2% (כפי שהעריכו אמש בבנק ישראל), זאת בשל העובדה כי יהיה צורך לפרוץ את התקציב מחדש בשבועות הקרובים בשל המלחמה בצפון ובשל העובדה כי חלק מכספי הסיוע האמריקאי לא יגיעו בשנת התקציב הנוכחית.
הוצאות הממשלה בספטמבר עמדו על כ-51 מיליארד שקל, ומתחילת השנה על כ-450 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של כ-31.2% לעומת אשתקד, אז ההוצאות בתקופה המקבילה היו כ-343.2 מיליארד שקל. רוב הגידול הוא בגין הוצאות המלחמה: למעשה, ללא הוצאות המלחמה הגידול בתקציב הוא רק 8.3% (התכנון המקורי לפני המלחמה היה להגדיל את התקציב בכ-13%), כשהגידול במשרדים הביטחוניים לבדם הוא כ-113%. הוצאות המלחמה מתחילת השנה עומדות על כ-78.3 מיליארד שקל, ומפרוץ המלחמה על כ-103.4 מיליארד שקל.
הנתונים הללו לא כוללים את ההוצאה מקרן הפיצויים. אם מחשבים את ההוצאות מקרן הפיצויים שמגיעות לכ-16 מיליארד שקל מאז פרוץ המלחמה, הרי שההוצאות בגין המלחמה מגיעות כבר ל-119.4 מיליארד שקל, והגירעון מגיע לכ-8.9% תוצר. ההוצאות מקרן הפיצויים לא נרשמות בחישוב הגירעון, אך החשב הכללי מממן אותן כמו כל גירעון אחר. מתחילת השנה גייסו באוצר כ-113 מיליארד שקל נטו בשוק המקומי, וכ-29 מיליארד שקל נטו בחו"ל.
נקודת האור - הכנסות המדינה
הכנסות המדינה ממשיכות להיות נקודת האור בכל הנוגע למצב הפיסקלי של הכלכלה הישראלית, למרות שניתן להבחין בהאטה בקצה. ההכנסות בספטמבר היו 42.2 מיליארד שקל, ומתחילת השנה ההכנסות הגיעו לרמה של כ-357.3 מיליארד שקל. הכנסות אלו מהוות כ-78.8% מסך ההכנסות שהיו צפויות בתקציב המקורי (453.6 מיליארד). וכ-76.8% מסך תחזית ההכנסות המעודכנת שעומדת על כ-465.3 מיליארד שקל. כפי שהוזכר בעבר בכלכליסט, באגף הכלכלן הראשי שוקלים לעדכן את תחזית ההכנסות עוד פעם כלפי מעלה בכמה מיליארדים. לשם המחשה, אם נניח שברבעון האחרון של 24 יימשך קצב זהה לשלושת הרבעונים הראשונים, הרי שסך ההכנסות יכול להגיע ל-476 מיליארד שקל.
כרגיל, רוב מוחלט של הכנסות המדינה הוא ממסים, בספטמבר הם עמדו על כ-38.7 מיליארד שקל. צריך לזכור שמדובר במספר שמוטה כלפי מטה, כי חלק מההכנסות ממסים לא נרשמות בתקציב כי הם הולכות ישר ל'קרן הפיצויים', בזמן שבשנה שעברה לא היו הפרשות לקרן הפיצויים. החודש האחרון רשם גידול ריאלי של כ-7.7% לעומת ספטמבר אשתקד, אך הגידול החריף מגיע מהמע"מ, גידול של 21.6% לעומת ספטמבר אשתקד. בכל הקשור למסים ישירים ישנה ירידה של 1.7% (בחישוב ריאלי) בין המסים בספטמבר לחודש המקביל אשתקד, מה שמלמד על ירידה בפעילות המשקית. ברשות המסים מעירים כי הגבייה ברבעון השלישי גבוהה משחזו (114.4 מיליארד לעומת 110.6 מיליארד) אבל ייתכן שזה נובע דווקא מירידה בהשקעות במשק שהביאה לכך שיש ירידה משמעותית בהחזרי המע"מ המקומי.
החזרי מע"מ מתבצעים לעסקים כאשר הם רוכשים מוצרים או שירותים שמיועדים להשקעות או ייצור מקומי, והם זכאים להחזיר את המע"מ ששילמו. כאשר יש ירידה בהחזרי המע"מ, זה עשוי להצביע על כך שיש פחות הוצאות מצד העסקים, מה שמרמז על ירידה בהשקעות במשק. הירידה בהחזרי המע"מ משקפת, אפוא, צמצום בהיקף ההשקעות במשק. כלומר, העסקים משקיעים פחות, ולכן גם מגישים פחות בקשות להחזרים של מע"מ. במילים אחרות, ההכנסות העודפות ממע"מ נובעות במידה רבה מירידה בביקוש להחזרי מע"מ, מה שמעיד על ירידה כללית בפעילות ההשקעתית במשק.