או זה או זה: "מחאת ההייטק" לא מסתדרת עם מגמת הגיוון וההכלה בתעשייה

מבלי להיכנס לעמדות המתנגדות לרפורמה או תומכות בה - חשוב לעצור את השסע בישראל, ויפה שעה אחת קודם. תעשיית ההייטק הקפידה לאורך השנים להטמיע בתוכה כמה שיותר אוכלוסיות מיעוטים ולהעלות על נס את הגיוון וההכלה – כור התוך הישראלי בגרסה העדכנית; זהו מאמץ ראוי, שנבנה במשך שנים, שאת פירותיו אנו קוטפים בצעדים קטנים אך משמעותיים שהולכים וגוברים עם השנים.

ואולם, בעוד שהמחאה לגיטימית, מיתוגה כ"מחאת ההייטק" עושה עוול לתעשיית ההייטק ואינו משקף את המציאות בשטח. האם ייתכן שאין בתעשייה דעות שונות ומגוונות? האם אין עובדים ימניים בחברות ההייטק, או כאלה שתומכים ברפורמה המשפטית (מלאה/ערוכה/מקוצצת)? כמובן שיש - והם אינם מעטים. אולי הם סובלים מייצוג חסר לעומת ההתפלגות באוכלוסייה הכללית, אבל הם עדיין שם. הם רק חוששים להביע את דעתם, כי ברור להם מה "הדעה הנכונה".

זיהוי חד ומוחלט של ענף ההייטק עם אג'נדה פוליטית – מכל צד – עושה נזק עצום למאמץ הגיוון בחברות ההייטק. על כל הפגנה שיצאו אליה אלפים, יש אלפים שנשארים בבית; על כל מנכ"ל שהתראיין נגד הרפורמה המשפטית, יש כנגדו שלא התראיינו, ולא רק כי בחרו שלא למחות; על כל מנכ"ל שהוציא את הכסף מהארץ בעקבות הרפורמה ישנם רבים שלא עשו כך. ענף ההייטק כולל בתוכו אנשים מוכשרים מכל הקשת הפוליטית. התחושה היא שגבולותיו של הליברליזם נעצרים ברגע שמישהו מביע את העמדה הלא נכונה, ומגוון הדעות אינו נשמע.

אסור לתת יד לפוליטיזציה של ההייטק. חברות ההייטק צריכות לתמוך בחופש המחאה של עובדיהן אך בשום אופן לא לקבוע אג'נדה או לזהות את החברות שלהן באופן חד עם צד מסוים. עשרות אלפי עובדים בתעשייה לא מרגישים בנוח עם השסע שנוצר בחברה הישראלית, לא רוצים להיכלל דווקא בצד ימין או שמאל של המפה הפוליטית, וכשזה הטון הכללי – הם מרגישים לא שייכים. זה לא הוגן כלפיהם וזו בטח לא תרבות ההייטק שאנחנו מכירים של גיוון, הכלה וסובלנות אחד כלפי השני.

יותר מכך: דווקא אוכלוסיות המיעוט שאותן אנו רוצים להטמיע בתעשייה יתקשו לעשות זאת אם ירגישו שעובדי הענף משתייכים לגילדה עם דעות מסוימות ו"נכונות", וכל השאר - לא. ההייטק צריך להישאר מרחב נקי מפוליטיקה שבו יש מקום לכל האוכלוסיות, למגוון דעות, עם שיח מכבד שנותן מקום לכולם. זה מה שאפשר עד עכשיו את הפריחה ואת ההובלה של ההייטק, שמאמצי הגיוון וההכלה שהוביל חלחלו לכלכלה ולחברה הישראלית - וזה מה שצריך לעשות כעת.

בין אלה שחושבים שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה עצומה ואין זמן יותר מתאים מזה למחות; לבין אלו שמשוכנעים שהרפורמה נחוצה מאי פעם – דווקא ענף ההייטק יכול להוביל שיח פתוח ומכבד, כפי שעשה תמיד. הוא יכול להיות המבוגר האחראי – לא לקידום אג'נדה פוליטית כזאת או אחרת ולליבוי שיח קיצוני ומתלהם – אלא לאיחוי השסע, לשיח פתוח שמאפשר את השמעת כל הדעות בקשת.

שמעתי פעם את הרב הראשי של ישראל לשעבר, הרב לאו, באמרה נכונה אך עצובה: "בלמות יחד אנחנו אלופים, בלחיות יחד - בקושי טוראים". דווקא הענף המהווה קטר של המשק הישראלי - זה שמכיל בתוכו, ימנים, שמאלנים, דתיים חילונים, חרדים, עולים ומגוון נוסף של אוכלוסיות - דווקא ענף זה, החורט על דגלו חדשנות וקידמה, יוכל להוביל אותנו ולו לדרגת רב-טוראי בחיים יחד.

מורן צ'מסי הוא שותף מנהל בקרן הסקנדרי Amplefields Investments