נסו לקנות חשמלית עממית לא סינית, ותראו מה קורה

"אופל קורסה החשמלית היא בעלת מנוע חשמלי שקט עם 136 כוחות סוס שיטיס אתכם מ־0 ל־100 ב־8.1 שניות וטווח נסיעה מרשים של 349 ק"מ", נכתב באתר הרשמי של קבוצת לובינסקי, יבואנית אופל. עוד מצוין שם כי "עוד סיבה טובה למעבר לרכב חשמלי - עלויות שוטפות נמוכות במיוחד וזיהום אוויר בדרגה הנמוכה ביותר". דבריה של יבואנית אופל נכונים. קורסה חשמלית היא מכונית שקטה וחסכונית, רק יש בעיה אחת: מי שמעוניין להזמין אופל קורסה חשמלית באתר היבואנית יגלה שהיבואנית אינה מאפשרת הזמנה. מה שניתן להזמין זה אופל קורסה שאינה חשמלית, שמצוידת במנוע בנזין טורבו. את הקורסה ניתן להזמין בסוכנויות אופל בהזמנה פיזית.

באתר של פיג'ו ישראל היה ניתן להזמין בעבר את 208 בגרסתה החשמלית, כעת לא ניתן יותר. לפי אתר היבואנית, יש פיג'ו 208 מחודשת והיא נמצאת בדרך לישראל, אבל מבדיקת המפרטים שהיבואנית מפרסמת עולה כי קבוצות הזיהום של הדגם שיגיע הן קבוצות זיהום הגבוהות מ־1, כלומר גם לפיג'ו אין מכונית חשמלית עממית. לפי פרסומים באירופה, ליצרנים הצרפתים יש בדרך דגמים מרשימים, אבל הם לא כאן והם ברובם לא עממיים. ליבואנית יש דגמים חשמליים אירופיים, למשל גרסה חשמלית של אופל מוקה, סיטרואן C4X החשמלית וברלינגו החשמלית - אבל חשמליות עממיות אין לה.

מי שיבחן את האתר של יונדאי ישראל יגלה עובדה מעניינת: לפני כשנה יונדאי קונה EV היתה אחד הדגמים החשמליים הנמכרים ביותר של היבואנית. מחירה, פחות מ־160 אלף שקל, הפך אותה לקוריאנית החשמלית הזולה בישראל. קונה היא סוג של אולר שוויצרי של יונדאי - מכונית שהיצרן מציע באין־ספור גרסאות שימושיות עם מנועים היברידיים, חשמליים, אפילו מנועי טורבו ספורטיביים. אך במרץ 2023 יונדאי העולמית חשפה את קונה EV החדשה, שהיתה אותו הדבר, כלומר גרסה חשמלית של הקונה הסופר־שימושית. אולם באתר של יונדאי ישראל הדור החדש של קונה אינו מופיע, אי אפשר לרכוש אותו. גם יבואנית רנו, יצרנית שכבר שנים מדגישה את מחויבותה לשוק החשמלי, אינה משווקת בארץ חשמליות עממיות, או חשמליות באופן כללי.

צילום: תומר הדר

מצב לא בריא

המכונית החשמלית העממית היחידה שניתן לרכוש כיום בישראל ושלא מיוצרת בסין היא פיאט 500 החדשה. אבל כל מי שיבקש לרכוש מכונית חשמלית שאינה סינית יגלה שבשטח קיימת מציאות חדשה: בכל הקשור במכוניות חשמליות עממיות - הסינים ניצחו. נכון לימים אלה, השוק הישראלי סובל מיצרני הרכב האירופים, הקוריאנים והיפנים שלא מספקים שום מענה עממי לסינים. יבואני הרכב לא אוהבים להודות כמובן בתבוסה. בחלק מהמקרים מדובר בדגמים ש"עוד ישובו", אבל גם מצב בו מכונית מדגם מסוים אינו מיובא לישראל במשך זמן רב אינו מצב בריא. הלקוחות שוכחים את הדגם, וערכו בשוק המשומשות נשחק.

מבחינת נתוני איגוד יבואני הרכב, שמסכמים את מסירות הרכבים החשמליים הלא סיניים, אלה שכעת אי אפשר לרכוש בסוכנות, עולה כי לפחות בחלק מהמקרים לא מדובר בכישלון. בשנה שעברה נמסרו ללקוחות 1,175 יונדאי קונה חשמליות בגרסת הבסיס ועוד 150 יונדאי קונה חשמליות בגרסה הבכירה שמצוידת בסוללה משופרת. אבל מפיג'ו 208 E, גרסתה החשמלית של 208, נמסרו אשתקד 19 מכוניות. גם קורסה E החשמלית לא היתה אשתקד סיפור הצלחה: גם ממנה נמסרו רק 19 מכוניות. יבואני הרכב ממשיכים לייבא לישראל מכוניות חשמליות שאינן סיניות, אבל ברובם המכריע של המקרים מדובר במכוניות שמחיריהן ותצורת המרכב שלהן ממקמים אותן בקטגוריות שהן הרבה יותר גבוהות מהקטגוריות העממיות. לסקודה יש את אניאק, ליונדאי יש את איוניק 5, לסיטרואן יש את C4 החשמלית, אבל המחירים שלהן נמצאים הרבה מעל 150 אלף שקל.

"אי אפשר להתעלם מהעובדה שהסינים ניצחו בכל מה שקשור במכוניות חשמליות. האירופים והקוריאנים נסוגים מהשוק הישראלי. היפנים מעולם לא היו שם, וזה משאיר אותנו עם הסינים", אמר לכלכליסט גורם בענף. "עוד נקודה בעייתית: מי שקונה רכב אירופי מחפש איכות, מי שקונה רכב סיני מחפש מסך. האירופים מציעים מכוניות שהן יותר איכותיות ממה שיש לסינים, אבל הן לא מסוגלות להתחרות מבחינת ההיצע של טכנולוגיה נתפסת, כלומר מה שהישראלים שואלים בסוכנות הוא כמה המסך גדול ואילו אפליקציות יש שם".

עוד נושא שלא ניתן להתעלם ממנו: ליבואני המכוניות החשמליות הלא סיניות יש זיכיונות יבוא של רכבים מסין. ללובינסקי יש את MG, לכלמוביל יש את אומודה וג'אקו, לקרסו יש את צ'רי וגם את אקספנג. "כשיצרן רכב סיני נכנס לישראל זו חגיגה עבור היבואן. היבואן מדגיש את זה שיש לו דגמים חשמליים סיניים. מה בדיוק יעשו עם הדגם החשמלי האחד של היצרן המערבי? ישימו בקצה האולם ויקוו שלקוחות יבואו".

בעיה נוספת עליה מצביעים בענף הרכב היא העובדה שאצל האירופים יש יותר מבחר, כלומר הלקוח יכול להתלבט בין בנזין לחשמל. אצל הסינים אפשרות כזאת אינה קיימת. "אצל המערביים הטכנולוגיה אינה המתקדמת ביותר. הסינים מצביעים על מסך ענק וסוללה של 400 ק"מ. רכב לא סיני הוא רכב של יצרן שהוא הרבה פחות שוויצר מהסינים, של יצרן שהוא הרבה יותר מדייק בפרטים. אם יש באולם מכונית בנזין שנוסעת 600 ק"מ והיא היברידית ולידה גרסה חשמלית של אותו אוטו שמסוגלת לנסוע רק 300 ק"מ והיא גם יקרה, למה לקחת חשמלית?"

בעיה נוספת היא שהאיחוד האירופי סוגר על יצרני הרכב המזהם. בעוד שלושה חודשים תיכנס לתוקף עוד דרגה של הסטנדרט האירופי לחישוב זיהום אוויר שתדרוש מיצרני רכב לשלם לאיחוד האירופי קנסות על פליטת מזהמים. המשמעות היא שיצרני הרכב המערביים מפנים לאירופה את מרכולתם הנקייה, ומי שרוצה לרכוש מכוניות חשמליות של יצרנים מערביים מחוץ לאירופה יצטרך לשלם יותר. וכאשר ליבואן הרכב כבר יש ביד זיכיון של יצרן סיני, כזה שרק רוצה שירכשו ממנו מכוניות חשמליות, כל מה שאינו סיני נדחק הצידה. כך מי שרוצה כיום לרכוש בישראל מכונית חשמלית עממית יכול לבחור בדולפין של BYD, בקרוב ב־BOX של דונגפנג, וב־ T03 של ליפמוטור, כולן חשמליות וכולן עולות פחות מ־150 אלף שקל. אבל היצע שאינו סיני - אין.

צילום: טל סער

צילום: דור מנואל

שפע של סטייל

האם מצב זה יימשך? יצרני הרכב מבטיחים שפע של השקות עתידיות של מכוניות אירופיות חשמליות עממיות. מפיאט פנדה החדשה עד EC 3 העממית והקטנה של סיטרואן. אבל המכוניות האלה לא בהכרח מכוונות למה שהצרכנים בישראל רוצים ממכונית חשמלית, כלומר יש להן שפע של סטייל, בדיוק כמו לפיאט 500 שעודנה משווקת בישראל, אבל אין להן מסך ענק או טווח נסיעה של 400 ק"מ.

לצרכנים שמחפשים סטייל זה נפלא, לצרכנים שמחפשים מכונית עממית חשמלית זה עשוי להיות יותר בעייתי. ומעבר לכך, בטווח הארוך המשמעות היא שפלח שוק משמעותי יהיה בעצם נתון בידי יצרנים שמגיעים ממדינה אחת בלבד - סין.