גם בכלכלה, אסור לשכוח את היום שאחרי

כלכלת ישראל ושוק ההון מורגלים בהסלמות ביטחוניות ובחוסר יציבות גיאו-פוליטי. למעשה, טענה רווחת היא שאלו משפיעים מלכתחילה על דירוג האשראי של מדינת ישראל וללא אלו היה דירוג האשראי של ישראל אצל חברות הדירוג אפילו גבוה מהדירוג הנוכחי שהוא גבוה לכשעצמו.

עם זאת, ברור שמאז יום שבת השחור בשבעה באוקטובר אנו באירוע אחר שקשה לחזות את תוצאותיו במישור הגיאו-פוליטי ובוודאי במישור הכלכלי.

עם פרוץ המערכה וכלקח משמעותי ממשבר הקורונה, הכריז נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, על מהלך משמעותי לתמיכה בשער השקל בשל ההתפתחויות. זאת באמצעות הכרזתו על תוכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר לצד ביצוע עסקאות Swap בהיקף של עד כ-15 מיליארד דולר.

מדובר במהלך חשוב ביותר שנועד לאפשר מרווח נשימה כלכלי על רקע אי הוודאות הקיימת, ואשר גובש בזמן שיא, מהיר בהרבה מזה שלקח לבנק בתקופת הקורונה. על מהלך חשוב זה מגיעות כל הברכות לבנק ישראל וזאת על רקע הצפי כי הוא עשוי להידרש למהלכים נוספים לתמיכה בכלכלה לרבות אפשרות הורדת ריבית.

כעת מגיע תורה של הממשלה לפעול בכלי המדיניות הכלכלית שלה, שהם מורכבים יותר להפעלה אך נדרשים לא פחות, ולאפשר אורך רוח לעסקים ובפרט אלו בענפים הנפגעים יותר מהמצב כדוגמת בענפי הבנייה וחלק מענפי השירותים.

על הממשלה להפעיל כלי מדיניות אשר יאפשרו אורח רוח לעסקים בתחומים אלו, בפרט בתחום המשכורות לעובדים והאשראי. כמו כן, חשוב לא פחות כי הממשלה תקפיא הוראות רגולציה חדשות המכבידות על המשק בשעה זו בה חלק משמעותי מגויס למילואים והורים רבים נאלצים להישאר בבית עם ילדיהם.

בנוסף, חשוב ביותר שהממשלה תחל כבר עתה לתכנן את הליכי השיקום של המשק ובעיקר של האזורים שנפגעו בגל ההתקפות הנפשע.

בשונה מהעבר, חשוב כי ההשקעות יבוצעו בחכמה ולאחר תכנון. מימון השקעות אלו חשוב שיתבצע בשיתוף כלי מימון של המגזר הפרטי ובדגש על הגופים המוסדיים, על מנת להפחית את הנטל הצפוי על תקציב המדינה. שימוש בכלי PPP ו-BOT קריטי לאור העומס הצפוי על תקציב המדינה בשל הגידול הצפוי בהוצאות הביטחון.

מהלך הפתיחה הקטלני של מלחמת יום הכיפורים וכישלון הקונספציה, הולידו עלייה דרמטית בדרישות הביטחון עד כמעט 30% מהתמ"ג מיד לאחר המלחמה וכ-20% לערך בעשור לאחר מכן, אשר מוגדר כיום "העשור האבוד" בכלכלת ישראל.

היקף הוצאות ביטחון עצום זה ישב כאבן רייחים על המשק והוא אחת הסיבות למשבר הכלכלי הגדול שחוותה המדינה בשנות ה-80 עד לתוכנית הייצוב של שנת 1985. מאז ירד שיעור ההוצאה לצריכה ציבורית ביטחונית מהתמ"ג עד פחות מ-5% בשנת 2022. עם זאת, הרי שאף ששיעור ההוצאה לביטחון מהתמ"ג ירד באופן עקבי, בפועל הצמיחה בתקציב הביטחון בשנים האחרונות היתה משמעותית. הצמיחה המשמעותית של המשק ב-20 השנה האחרונות, איפשרה את הגידול המשמעותי בתקציב הבטחון מבלי שגידול זה פגע בצמיחה הכלכלית. משק חזק, כלכלה פעילה וצומחת הם מרכיב חיוני בעוצמת מדינה ובהרתעה שלה. הם מאפשרים מימון של הוצאות ביטחון ותפקוד יעיל של המדינה.

כישלון תפיסת הביטחון אל מול האויב בעזה והשפעות הכישלון אף על תפיסת הביטחון ביתר הגבולות, יחייבו את המערכת הביטחונית לגיבוש תפיסה חדשה להגנה על גבולות המדינה והחזרת תחושת הביטחון והאמון לאחר המערכה הנוכחית. 50 שנה לאחר האסון במלחמת יום כיפור, חשוב כי נלמד לא רק בהיבט הצבאי, המדיני והביטחוני אלא גם בהיבט הכלכלי.

חזרה על משגי העבר ושעבוד מוחלט של תקציב המדינה לצרכי הביטחון אינם אפשרות, בייחוד לאור הסכנות מסביב. לצד התוספות התקציביות שיידרשו לשיקום מלאים והתעצמות, חשוב כי תהיה הפנמה של העלויות המשקיות הכבדות ששילם המשק בעבר על קבלת כל דרישות מערכת הבטחון ללא מגבלות תקציב.

יש לתכנן כבר כעת את היום שאחרי באופן שיאפשר שיווי משקל בין ביטחון מקסימלי (ובפרט באזורי קו עימות) ומאידך כלכלה צומחת ומשק חזק. האתגר רובץ לפתח משרדי הבטחון והאוצר ותלוי מחד בהענקת התוספות התקציביות הדרושות למערכת הביטחון ומאידך בגמישות של מערכת הביטחון להסטת תקציבים והתייעלות.

עו"ד נמרוד ספיר הוא מנכ"ל איגוד בתי השקעות