בזכות המגזר העסקי: ההוצאות על מו"פ אזרחי זינקו ב-14.7% ב-2022

ההוצאה הלאומית על מחקר ופיתוח אזרחי עמדה בשנת 2022 על 106 מיליארד שקל, שהם 6.1% מהתוצר. מדובר בעלייה ריאלית של 14.7% לעומת 2021, שגם בה נרשמה עלייה של 12.7% לעומת 2020 - שנת קורונה שבה נרשמה עלייה מתונה של 2.4% בלבד לעומת 2019.

בפרספקטיבה רב-שנתית מדובר בעלייה משמעותית, שכן ב-2015 הההוצאה על מו"פ עמדה על 4.3% בלבד (גם שיעור גבוה בהשוואה בינלאומית) מהתוצר. בשלב זה, אין נתונים בינלאומיים להשוואה לגבי שנת 2022, אבל בלמ"ס צירפו השוואה בינלאומית משנת 2021, אז ההשקעה בישראל עמדה על 5.8%, מעל לדרום קוריאה, ארה"ב, ושבדיה, והרבה מעל הממוצע ב-OECD, שעומד על כ-2.8% תוצר.

ההגדרה של מחקר ופיתוח היא "פעילות שיטתית ומקורית המיועדת ליצור ידע מדעי או טכנולוגי חדש, כולל ידע על אדם, תרבות וחברה. או לפתח יישום חדש של ידע מדעי או טכנולוגי", השקעה במחקר ופיתוח נחשבת כאינדיקטור כלכלי חשוב להבנת חוסנה של כלכלה, שכן היא עשויה ללמד על חדשנות עתידית ועל יצירת אקוסיסטם מתאים להתפתחות חדשנות. רוב מוחלט (92.3%) של ההוצאה למו"פ אזרחי מקורה במגזר העסקי. יתר האחוזים מגיעים מהממשלה ובעיקר ממגזר ההשכלה הגבוהה שאחראי על 6.1% מסך ההשקעה במו"פ אזרחי.

העלייה בהשקעה במו"פ נבעה כמעט לחלוטין מהמגזר העסקי (עלייה של 15.8%). במגזר הממשלתי נרשמה עלייה מתונה של 1.7% בלבד. בתוך המגזר העסקי, העלייה החדה היא בענף התוכנה (שמו המלא של הענף הוא "ייעוץ בתחום המחשבים ונלווים אחרים"), שם נרשמה עלייה של 17.2%. לעומת זאת, דווקא בענף המכונה "מחקר מדעי ופיתוח", המתייחס לסטארט-אפים, למרכזי מו"פ בינלאומיים, לחממות טכנולוגיות ולמכוני מחקר, נרשמה עלייה של 4.9% בלבד ב-2022.

כאמור, רוב ההשקעה הממשלתית במו"פ הייתה דרך מערכת ההשכלה הגבוהה בשנת 2022, כך שבאופן לא מפתיע כ-54.3% מהכספי הממשלה להשקעה במו"פ הלכו לקידום הידע הכללי (הכסף המופנה לאוניברסיטאות). 32.7% הופנו לקידום טכנולוגיות תעשייתיות, 4.5% הופנו למחקרים לפיתוח החקלאות, 3.2% למחקרים לפיתוח תשתיות ו-2.1% למחקרים בתחום השירותים החברתיים (חינוך, עבודה, רווחה, קליטת עלייה).