הסקר של הלמ"ס שעשוי לעלות ביוקר לבעלי המכוניות החשמליות

בשבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) סקר ראשון על מאפייני השימוש ברכב חשמלי בישראל. מדובר ב"סקר מהיר" שבוצע בפברואר 2024 וכלל אלפי בעלי מכוניות חשמליות שקיבלו את השאלות בהודעות SMS. הסיבה לכך, מסבירים בלמ"ס, היא שבתחילת השנה עלו הרבה מכוניות חשמליות על הכביש.

הנתונים שפרסמה הלמ"ס מעניינים, אך אינם מפתיעים: ב"כלכליסט" כבר נחשף בעבר כי רכב חשמלי נוסע יותר ממכונית מקבילה בעלת מנוע בנזין או דיזל. לפי נתוני הלמ"ס מהשבוע שעבר, הקילומטראז' השנתי הממוצע של רכב חשמלי שגילו עד 3 שנים גבוה ב 40.8% מהקילומטראז' השנתי של רכב שאינו חשמלי שגילו דומה.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי 88.2% מבעלי הרכבים החשמליים טוענים אותם בתדירות גבוהה בעמדה ביתית, 30.2% טוענים לעתים קרובות בעמדת טעינה מהירה, ו-13.9% טוענים בעבודה. הנתונים עצמם אינם מפתיעים ומלמדים כי מדובר בצרכנים נבונים שפועלים בהתאם למה שהארנק שלהם מכתיב: מיסוי גבוה על הבנזין ועל סולר הופך את הנסיעה ברכב מזהם לפחות משתלמת, ולכן מי שיש לו רכב חשמלי יכול פשוט להרשות לעצמו להיות יותר "פזרן" עם היכולת להגיע ממקום למקום במכונית. מדובר גם במוצר שמתאים לצורך, כלומר מי שנוסע הרבה - יבחר ברכב חשמלי.

מעבר לכך, הטעינה בעמדה ביתית היא יותר זולה, ולכן ברור שעיקר הטעינות יבוצעו שם. אין בכך כל מסקנה מקוממת או בעייתית, פרט להיגיון בריא של בעלי המכוניות בשילוב עם אילוצים שהמדינה גוזרת על בעלי מכוניות.

"המידע ישמש גורמים רבים"

משפט קצר אחד של הלמ"ס חושף לא מעט מהמתרחש מאחורי הקלעים של הדיונים הרגולטוריים המתרחשים בימים אלה: "המידע שנאסף בסקר ישמש גורמים רבים, כגון משרד האנרגיה, רשות החשמל, משרד התחבורה, האוצר ועוד, לשם היערכות לקראת הגידול הצפוי במספר כלי הרכב החשמליים, מבחינת הקמת תשתית החשמל, פריסת עמדות טעינה, רגולציה ועוד". כלומר המידע שיתקבל ישמש את הרגולטורים. והמידע שהעניקה הלמ"ס, שבעצם "חושף" שבעלי מכוניות חשמליות נוסעים הרבה יותר מבעלי מכוניות שאינן חשמליות, הוא יקר ערך - בעיקר למשרד האוצר.

בימים אלה נערכים משרדי הממשלה הרלוונטיים (כלומר בעיקר האוצר) להטמעה של כמה צעדים רגולטוריים שעתידים להקשות על בעלי מכוניות חשמליות. באוצר נערכים למאבק על שני מהלכים: הטלת מס נסועה והעלאה הדרגתית של מס הקנייה על הרכב החשמלי.

במרץ השנה פורסם לראשונה תזכיר החוק הכולל שני צעדים שהיו אמורים להיכנס לתוקף בקרוב: הטלת מס נסועה בגובה 15 אגורות לקילומטר על בעלי רכב חשמלי, והעלאה הדרגתית של מס הקנייה על רכב חשמלי במספר "פעימות שנתיות". הבעיה היא שבאפריל השנה המתווה הזה יצא מחוק ההסדרים וכעת הוא טעון החלטת ממשלה.

כיצד תצדיק רשות המסים את העלאת מס הקנייה על הרכב החשמלי ואת מס הנסועה? התפיסה של האוצר בנושא הזה מופיעה באינספור מסמכים ועלתה כמה פעמים גם בדיונים בכנסת: לשיטת האוצר ורשות המסים, מכונית חשמלית אמנם פולטת פחות זיהום באופן ישיר כשהיא נוסעת על הכביש, אבל יוצרת "עלויות חיצוניות".

בדו"ח שפרסם משרד האוצר בשנה שעברה צוין לדוגמה כי רכב חשמלי אמנם אינו מצויד באגזוז, אבל הוא כן תופס מקום בפקקים, מייצר בעיות חניה כמו מכונית בנזין, מייצר זיהום עקיף בגלל תחנת הכוח שמייצרת את החשמל, ומייצר רעש בנסיעה, שמגיע מהצמיגים ולא מהמנוע; או כפי שמצוין בסקירה של האוצר, "ישנן השפעות חיצוניות אחרות (ומשמעותיות ביותר, כפי שנראה) לגביהן אין כל יתרון לרכבים חשמליים – גודש בדרכים, תאונות דרכים וחניות".

כעת, נתוני הלמ"ס משחקים היטב לידי האוצר, וסביר להניח שיעלו לא מעט בדיונים בוועדת הכספים כאשר תגיע העת לדון במס הנסועה ובעליית מס הקנייה על רכב חשמלי. אחרי הכל, מכונית שנוסעת 40% יותר ממכונית אחרת בגלל היותה חשמלית - היא מכונית שלשיטת המדינה יש למסות בגין העלויות החיצוניות הגבוהות.

כאמור, נתוני הלמ"ס אמורים להגיע לידי משרד האנרגיה. בשנים האחרונות כבר בוצעו מספר ניסיונות ובדיקות ראשוניות של הטלת מס עתידי על טעינה ביתית. כלומר, המדינה הבינה היטב שיש מי ש"מתדלקים" את הרכב בחשמל בתעריף ביתי. בעבר כבר בחנה המדינה פיילוטים להתחברות לעמדות טעינה ביתיות כדי למסות בעתיד את החשמל שצורכת המכוניות. לא מן הנמנע שכעת, לאור הנתונים החדשים, המדינה "תקבל תיאבון" למיסוי שהיא מפסידה.

בימים אלה במיוחד מדינת ישראל זקוקה לכסף, והעובדה שרק לפני כמה שבועות התייקרות מבחן הרישוי השנתי לרכב חשמלי עברה בקלות ממחישה עד כמה האצבע קלה בימים אלה על הדק הגזירות. נתוני הלמ"ס עלולים רק להעניק רוח גבית למי שרוצים שגם ישראלים שרוצים לנסוע נקי - ישלמו על כך ביוקר.