מאות אלפי חיילים ומפונים יוכלו לדחות תשלומים למדינה ולמגזר הפרטי

מאז המלחמה נעשו שורה של צעדים כדי לסייע לאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה, כאשר במרביתם מי שנחלץ לסיוע זו המדינה והבנקים (וגם הסיוע שניתן עד כה אינו מספיק). אולם החוק שאושר היום בהליך בזק צפוי להביא לכך שגם חלק מהציבור יצטרך להירתם לטובת אותן אוכלוסיות.

הכנסת אישרה היום בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שהוביל שר המשפטים יריב לוין לדחיית תשלומים. לפי החוק יידחו מועדי התשלום הן לרשויות המדינה והן למגזר הפרטי לתקופה של חודש לפחות לאוכלוסיות המושפעות מהמלחמה. מי שזכאי לדחייה בתשלומים זה אוכלוסיית שירותי הביטחון (חיילי סדיר וקבע, משרתי מילואים, שוטרים וכדומה), כלל התושבים שפונו מבתיהם וכן משפחות הנעדרים, החטופים והנרצחים. בסך הכל מדובר במאות אלפי אנשים.

לאותה אוכלוסייה תינתן דחייה של 30 יום על תשלומים שאמורים להתבצע בין ה־7 באוקטובר ל־7 בנובמבר. מדובר החל מתשלומי מס, ארנונה, ותשלומים נוספים לרשויות, משכנתא, והלוואות, אך גם תשלומים אחרים במגזר הפרטי אליהם התחייבו במסגרת חוזה כגון שכר דירה, תשלום למסגרות לימוד או תשלום לספקים ותשלום שנקבע בפסקי דין.

יש מספר החרגות לחוק: תשלום שכר לעובדים, תשלום מזונות ומקרים בהם גם הצד שאמור לקבל את התשלום נכלל באוכלוסייה שנפגעה מהמלחמה - במקרים אלה יש להמשיך ולשלם כרגיל.

דחיית התשלומים תיעשה לפרק זמן של חודש, אולם ניתן יהיה להאריכה עד לסוף השנה באישור שרי הביטחון, האוצר והמשפטים, וועדת החוץ והביטחון של הכנסת (יש צורך באישור של כלל הגורמים). דחיית התשלומים לא תתבצע באופן אוטומטי, אבל האוכלוסיות שזכאיות לכך, יוכלו בחסות החוק לדרוש את הקפאת התשלום מהגורמים השונים (לאחר שתהליך החקיקה יושלם כמובן).

"מכיוון שניהול מערכה זו (מלחמת חרבות ברזל - ע.א) השפיע משמעותית על מספר קבוצות אוכלוסייה והביא לכך שהם אינם מנהלים שגרת חיים רגילה ואינם יכולים לקיים את התחייבויותיהם המשפטיות במועד, יש צורך בקידום תיקון חקיקה זמני. התיקון המוצע יעניק פתרון משפטי מוסדר לדחיית מועדים בחוזה, בפסק דין או לתשלום לרשות ציבורית לגורמים אלו, בהתאם לצרכים הידועים לנו כעת", נכתב בדברי ההסבר לחוק.

אין ספק שיש לעשות ככל הניתן בכדי לסייע לאוכלוסיות שנפגעו במלחמה, אולם צעד גורף זה מעורר תהיות, שכן עלולות להיות לו השלכות על המשק כולו. למשל עסקים קטנים, שממילא סופגים בימים אלה צניחה בהכנסות, וכעת יצטרכו להתמודד עם מכה נוספת של עיכוב תשלומים מלקוחות המשתייכים לאוכלוסייה שתזכה בהקלה, או בעלי דירות שמסתמכים על שכר הדירה כמקור אקוטי למחייתם (כמו למשל אנשים ששוכרים ומשכירים דירה), או גופים פיננסים קטנים, שעלולים להיקלע למשבר נזילות אם ייעצרו החזרי ההלוואות שנתנו.

במקביל, כלל לא בטוח שכל מי שנכלל בזכאות להטבה הזו אכן צריכים אותה. ברור למשל שההקלה צריכה להיעשות לכלל הנעדרים והחטופים, אולם להבדיל, ניקח שכירים בעלי הכנסה גבוהה שגויסו למילואים, או אנשי שירות הביטחון שממשיכים לקבל משכורת באופן סדיר. האם אכן נכון לתת להם אוטומטית הקלה שכזו, שעלולה לערער את הצד השני שמסתמך על התשלומים מהם?

גורמים במשרד המשפטים מציינים כי המהלך אמור לתת זריקת הרגעה לכל אותן אוכלוסיות שחשופות למלחמה, וכי החקיקה קודמה לאחר עמדות מהצבא שלפיהם ללא חוק שכזה, הדבר עלול לפגוע ביכולת הגיוס והלחימה של אנשי מילואים, שנשלפו לתקופה ארוכה באמצע חייהם, כאשר חלקם היו באמצע עסקאות או לפני חיובים גדולים לעמוד בהם.

עוד נציין שהחוק הזה מהווה תחליף לחקיקה שבוצעה בשנת 1974 בזמן מלחמת יום כיפור. אז ניתן הפטור בצורה אף גורפת יותר ולמשך זמן ארוך יותר. באותה חקיקה המיועדת לשעת חירום נעשה שימוש גם במלחמת לבנון השנייה ובמבצע צוק איתן בשנת 2014, אלא שאז היא חלה על אוכלוסייה בהיקף נמוך יחסית. היות והפעם מדובר בלפחות כמה מאות אלפי אנשים, הוחלט להכיל חוק מעט שונה, כשההבדל המרכזי זה שהוא יחול לתקופה של חודש בלבד.

בזמן זה, ניתן יהיה לראות מה השלכות של חוק כזה, ובמקביל משרד המשפטים יכין חוק אזרחי מאוזן יותר, שיחול לתקופה ארוכה יותר. חוק כזה גם ימפה טוב יותר את הציבור שיש לסייע לו, וגם יבצע הבדלה מסוימת בדחיית התשלומים בין המגזר הציבורי, שיכול לספוג בצורה טובה יותר את הדחייה, לעומת המגזר הפרטי, בו צעד שכזה עלול לערער גופים מסוימים.