רמת חוסר הביטחון התזונתי עומדת על 14%, לעומת ממוצע של 7.5% במדינות ה-OECD | דורון גולן
חוסר הביטחון התזונתי בישראל – כפול מב-OECD
מדו"ח תמונת מצב המדינה של מרכז טאוב עולה שמספר תקני העו"סיות הלא מאוישים מתקרב בעקבות המלחמה לאלף. הסיכוי של ערבי להירצח על רקע פלילי בישראל גדול פי 13 משל יהודי
רמת חוסר הביטחון התזונתי בישראל כפולה מאשר ב-OECD. הגידול במספר תקני העובדות הסוציאליות בשל המלחמה רק הגדיל את המחסור בעו"סיות שעומד היום על 900 תקנים לא מאוישים. הסיכוי של ערבי בישראל להירצח על רקע פלילי גדול פי 13 מאשר של יהודי - כך עולה מדו"ח "תמונת מצב המדינה", שנתון של נתונים מרכזיים על ישראל, שמפרסם היום (ג') מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
רמת חוסר הביטחון התזונתי בישראל עומדת על 14.2% והיא כמעט כפולה מממוצע המדינות המפותחות (7.5%). ישראל וניו זילנד ממוקמות בראש צמרת חוסר הביטחון התזונתי של מדינות הרווחה בעולם, כאשר בתחתית המאוד מכובדת נמצאת שווייץ עם שיעור אי ביטחון תזונתי של 2.2% בלבד. הנתונים מתבססים על סקר של סוכנות המזון והחקלאות של האו"ם. על פי הגדרת הארגון, אי-ביטחון תזונתי הוא "היעדר נגישות רציפה למזון בטוח ומזין בכמות מספקת כדי להבטיח גדילה והתפתחות תקינות וחיים פעילים ובריאים". יש לזכור שכחצי מהאנשים בישראל שנמצאים בחוסר ביטחון תזונתי שרויים בו ברמה חמורה שמשמעותה רעב.
מצוקת עובדות סוציאליות
תוספת של כ-400 תקנים של עובדות סוציאליות בעקבות המלחמה לא פתרה את המצוקה, אלא רק החמירה את בעיית הקושי לאייש משרות של עו"סיות. מספר תקני העו"סיות במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות גדל בשנה האחרונה מ-6,300 ל-6,700. אלא שבמקביל מספר התקנים הלא מאוישים גדל מ-750 ל-900. במרכז טאוב מציינים ש"הקושי באיוש תקנים מאפיין את כל העשור האחרון, ובפרט את השנים האחרונות. הוא קשור לתנאי העבודה, לעומס התיקים, לשכרם ולמעמדם של העובדות והעובדים הסוציאליים במערכת הרווחה".
עוד עולה מהדוח כי הסיכוי של ערבי להירצח על רקע פלילי בישראל גדול פי 13 מהסיכוי של יהודי. זאת לעומת פי 4 לפני עשור. הדבר נובע מכך שמאז 2018 שילש עצמו מספר מקרי הרצח באוכלוסייה הערבית. מתוך 299 מקרי רצח בישראל ב-2023, 78% היו באוכלוסייה הערבית למרות שהיא מהווה רק 21% מהאוכלוסייה בישראל.
הדו"ח מביא גם נתונים על אחת הבעיות הכלכליות האסטרטגיות של ישראל - תקציב החינוך המיוחד גדל ב-47% מ-10.9 מיליארד שקל ב-2017 ל-16 מיליארד ב-2022, בעוד שתקציב החינוך הרגיל גדל באותה תקופה ב-24% בלבד, כלומר בחצי. זאת, כתוצאה מהגידול המהיר במספר תלמידי החינוך המיוחד. כתוצאה מכך עלה חלקו של תקציב החינוך המיוחד מכלל תקציב משרד החינוך מ-18.7% ב-2017 ל-21.4% ב-2022. במרכז טאוב מציינים ש"משרדי החינוך והאוצר הביעו חשש עמוק שהמשך המגמות בחינוך המיוחד יובילו למצב שבו התקציב לחינוך המיוחד יגזול חלק לא סביר מכלל תקציב משרד החינוך ויפגע בחינוך הרגיל".