רכב כביש־השטח הסיני ג'אקו 7: ב-200 אלף שקל אפשר היה לצפות ליותר

השנה התרחש בענף הרכב הישראלי אירוע מעניין: יצרן רכב העניק זיכיון יבוא של שני מותגים שונים שלו לשני יבואנים שונים. כיום בענף מקובל שכאשר קבוצת רכב בינלאומית מעניקה זיכיון יבוא לישראל, היא מעניקה את הזיכיון לכל מותגיה. למשל, כל הזיכיונות של קבוצת פולקסווגן (כולל אאודי, סקודה וכו') הם בידי צ'מפיון מוטורס, וכל הזיכיונות של ג'נרל מוטורס (שברולט, איסוזו וכו') בידיים של UMI. אך לא כך אצל יצרנית הרכב הסינית צ'רי. הסינים רוצים לחלק את הביצים לכמה שיותר סלים, וכך הזיכיון של צ'רי נמצא בידיים של קבוצת קרסו, אבל הזיכיון של חטיבה אחרת של צ'רי ששמה ג'אקו נמצא בידיים של כלמוביל, המייבאת גם את יונדאי ומרצדס.

הדגם הראשון של ג'אקו שמגיע לישראל נקרא 7 – בלי שטויות. וכאן העסק הופך להיות מעניין: ג'אקו 7 חולק מכלולים עם צ'רי טיגו 7, בדיוק כפי שאאודי חולקת מכלולים עם פולקסווגן. מבחינת המראה, ג'אקו 7 הוא הרבה יותר נאה מהמוצר של צ'רי. למעשה, הסינים יודעים לעשות את מה שהאירופים שכחו והקוריאנים אולי ילמדו: כיצד לעצב מכונית עממית שמי שנוהג בה יכול באמת להציץ בבבואה בחלון ראווה ולהיות מרוצה. הגריל הקדמי כולל מעל 20 חריצי אוורור בצבע כרום. זה נשמע מוגזם אבל זה לא, זה יפה. הקורות האחוריות כוללות בתוכן קימוט מעניין שהופך את המראה להרבה יותר הרמוני, יש ספוילר אחורי ויש גם דיפונים לבתי הגלגלים שמצליחים לא להיראות זולים, וזה נדיר למדי ברכבי כביש־שטח. מה שכן נראה זול הוא הבחירה התמוהה בצלחות גלגלים ולא בחישוקי סגסוגת.

אבל מה שחשוב כיום הוא תא הנוסעים, או יותר נכון – המסך. ל־7 יש מסך ענק אשר שולט על רוב הפונקציות ברכב. מסכים כאלה הם בגדר חובה במכוניות חשמליות, ומן הסתם יש להם את היכולת הקסומה למשוך גם את קהל ה"טסלה וונאבי". זה של ג'אקו עושה עבודה טובה אבל נופל בפרטים הקטנים. הממשק סביר, אבל איטי. המסך פותח אינספור אפשרויות לשלוט בכל פונקציה אפשרית של הרכב, משינוי של תאורת הפנים המטופשת ועד בחירה בין מערכות הנהיגה השונות, כיוון של המושבים ועוד ועוד ועוד. הבעיה היא שהתפריט עמוס מאוד. כדי להפעיל את מערכות הבטיחות השונות צריך להיכנס לתפריטים ותתי־תפריטים. זה לא נחוץ, זה מבלבל, זה מתאים למי שרוכש גימיק ולא מכונית.

מבחן רכב ג'אקו 7 JAECOO J7 ADVENTURE | צילום: טל סער

תא הנוסעים מרשים מאוד ברמה הראשונית. למעשה, יש בו גם לא מעט מאפיינים שיצרני רכב אחרים לא מציעים. נתחיל דווקא בתא המטען, כמה פשוט ככה חכם. יש בו שפע של ווי קשירה, יש בו שני מיקומי תאורה, יש בו שפע של מתלים לשקיות קניות, אפילו את משולש החירום קל מאוד להוציא. הספסל האחורי מציע מקום למכביר, שני שקעי טעינה ותאורה טובה. יש בו רק פתח אחד למיזוג האוויר אבל זה לא נורא. מקדימה, ברכב המבחן רמת הגימור גבוהה, ויש מערכת שמע מעולה. הצימוד שלה מעט מעצבן. תנוחת הישיבה טובה והמושבים הקדמיים טובים. בבחינה יותר מדוקדקת מתגלה שאחד ממתגי השליטה בהגה לא פועל לפעמים. בחברה מסבירים שמדובר בעדכון תוכנה. בין המושבים יש תא כפפות מקורר, אבל יש בו חור גדול והקירור בורח. בדלת הנהג יש ידית כסופה שלא מובילה לשום דבר ולא ניתן להכניס בה יד. ידיות הדלתות אומנם קופצות כשהנהג קרב, אבל הן לוכדות את אצבע הנהג. ועוד נקודה חשובה מאוד: כשהמנוע מתאמץ, המזגן חדל מפעולה. ועוד דבר: איכות הפלסטיק בחלק העליון של תא הנוסעים טובה, אך הפלסטיק למטה פחות טוב.

7 נוסע דרומה, כי לצפון אי אפשר. זו הגרסה הבכירה, כולל מערכת הנעה כפולה. המערכת מתאימה לעבודת שטח קלילה מאוד, כזו שסובארו פורסטר יודע לעשות בלי להרגיש. לג'אקו יחסית קשה. ל־7 יש מנוע בנזין טורבו בנפח 1.6 ליטרים, הוא מפיק 147 כוחות סוס. זה לא נשמע הרבה אבל זה בהחלט מספיק לו, פרט לנסיעה שדורשת עקיפות בעלייה. עצרו! מכסה המנוע רועד, כאילו מאיים להיפתח. בדיקה מגלה שהוא לא מורכב היטב על ציריו. בדיקה נוספת למחרת בחניון היבואן מגלה שבכל ה־7 החדשים הבעיה קיימת.

בנסיעה ג'אקו מזכיר היטב שהוא מבוסס על טיגו 7 של צ'רי, מכונית שרחוקה שנות אור מלהיות נוחה. אולי בג'אקו בחרו להקשיח את המתלים לתחושה ספורטיבית, אולי הצמיגים הרחבים והגדולים אחראים לזה, אבל ג'אקו הוא רכב שמתרסק על בורות ושיבושי כביש, במיוחד בנסיעה עירונית.

מערכות הבטיחות האקטיביות עובדות בצורה אגרסיבית. מערכת הבלימה האוטונומית והנסיעה בפקקים קשוחה. המערכת בולמת בפתאומיות, פעם אחת היא חשבה שעמוד בטיחות הוא הולך רגל ובלמה את ג'אקו. גם מערכת מירכוז ההגה האקטיבית אינה סלחנית. בסופו של דבר, יש גבול להתלהבות ממסך גדול במכונית שבורות בעיר עושים לה רע.

מחוץ לעיר המצב משתפר משמעותית: אפשר לשייט בג'אקו בניחותא, גם במהירות גבוהה. צריכת הדלק הריאלית היא כ־11 עד 12 ק"מ לליטר. בנסיעה עירונית הצריכה עולה פלאים.

בסופו של דבר, ג'אקו 7 ממחיש היטב את הכיוון שאליו הולך שוק הרכב הישראלי וגם את סדר העדיפויות של יבואני הרכב. ראשית, מה שקובע כיום הוא היקף הטכנולוגיה הנתפסת והתדמית שנתפרה לרכב על ידי יבואנים ומשרדי פרסום. לפני שנה הצרכנים לא שמעו על ג'אקו, היום הם נדרשים לשלם 200 אלף שקל על גרסת ההנעה הכפולה. אבל בל נשכח שזהו רכב סיני, שאינו חשמלי, שאין לו שבעה מקומות ישיבה, שיש לו מערכת הנעה כפולה שלא באמת מסוגלת להעניק לו יכולת של נסיעה מעבר לשבילים. האם זה מספיק? הנוסחה של יצרני הרכב האירופים, גם של הקוריאנים ושל היפנים קובעת שכדי להפוך יונדאי לג'נסיס או להפוך טויוטה ללקסוס צריך להשקיע הון תועפות בפיתוח של רכיבי שלדה, איכויות נסיעה ודיפוני פנים. הגישה של ג'אקו קובעת שהדגש הוא יותר על תוספת הטכנולוגיה שקיימת ביחס למכונית של צ'רי, ופחות על איכות נתפסת. ועוד נקודה חשובה: כלמוביל היא גם יבואנית יונדאי. ניכר שהתמחור של ג'אקו מיועד לפעול לפי הנוסחה המוכרת שקובעת שג'אקו מאובזר עולה כמו יונדאי בגודל מקביל בגרסתה הפשוטה.

בשורה התחתונה, למי שמחפש רכב שהעיקר בו הוא הטכנולוגיה, ויש כיום לא מעט כאלה, מדובר בעסקה טובה אך יקרה ביחס לתמורה הכוללת. למי שמחפש איכות, גם כיום כשמחירי הרכבים החדשים בישראל גובלים באבסורד, סובארו פורסטר ייתן תמורה טובה. ואגב, טסלה 3 חדשה עולה פחות מ־200 אלף שקל.

JAECOO J7 ADVENTURE

מנוע: בנזין, נפח 1,598 סמ"ק. הספק מרבי 147 כ"ס. מומנט מרבי 28.4 קג"מ

ביצועים: מהירות מרבית 180 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש 12 שניות

צריכת דלק רשמית: 12.5 ק"מ לליטר. צריכת דלק בפועל 10.9 ק"מ לליטר

בטיחות: 7 כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי

קבוצת זיהום: 14

מחיר: 200 אלף שקל

אהבנו

עיצוב, אבזור, שימושיות

אהבנו פחות

איכות נסיעה, איכות גימור

מתחרים

סובארו פורסטר, KGM טורס

לסיכום

רכב כביש־שטח מעניין אך מחוספס במחיר מופרז מאוד