נתניהו נגד בהרב-מיארה: מציע שגרוניס יבחן מינוי נציב שירות המדינה החדש

רה"מ בנימין נתניהו הגיש בצהריים הצעת החלטה לממשלה, לפיה הוועדה למינויי בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס - היא שתבחן, תבדוק ותאשר את מינויו של נציב מדינה חדש לפי הצעה שתוגש לה על ידי רה"מ. ההליך המוצע יפטור עריכת מכרז למינוי הנציב - והוא יתקיים רק לגבי בחירת הנציב הבא.

בוועדה הזו, גם חברים 2 נציגי ציבור ונציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ. במקומו של הרשקוביץ, לעניין קבלת החלטה על מינוי הנציב הבא, מציע נתניהו שישתתף בוועדה מי ששימש בעבר כנציב שירות המדינה או כמנכ"ל של משרד ממשלתי ואינו מכהן כיום בשירות המדינה.

הוועדה הזו מוסמכת לדיון במינויי 7 בעלי תפקידים בכירים: רמטכ"ל, מפכ"ל, ראש מוסד, ראש שב"כ, נציב שב"ס, נגיד בנק ישראל, והמשנה לנגיד.

כידוע, כהונתו של הנציב הנוכחי פרופ' דניאל הרשקוביץ, בת 6 שנים, תסתיים ב-11 בספטמבר 2024. בהרב-מיארה דרשה באחרונה מהממשלה לשנות את הליך מינוי הנציב ובעצם להיות מעורבת במינוי חברי ועדת האיתור - דבר שזכה להתנגדות רבה בממשלה.

בדברי ההסבר להחלטה מותח נתניהו ביקורת על הצעתה של בהרב-מיארה להרכב הוועדה שתדון במינוי הנציב הבא וכותב כי "חוות הדעת המשפטית קבעה שהדרך היחידה למינוי נציב ואין בלתה היא הדרך שהוצעה באותו נוהל (ע"י היועמ"שית) קרי "ועדת איתור", בהרכב חריג בשליטתה של היועצת המשפטית לממשלה". עוד צויין כי כי בחוות הדעת של היועמ"שית למשרד רה"מ שלומית ברנע, המשנה ליועמ"שית גיל לימון ושל היועמש"ית בהרב-מיארה לא הופיעו נימוקים להרכב הספיציפי שנקבע בה, ולשליטתה שניתנת ליועצת המשפטית לממשלה על מינוי מרבית חבריה, ולשליטה שניתנת לגורמים המשפטיים על מינוי כל חבריה.

עוד נטען כי הממשלה דנה בנוהל שגובש על ידי בהרב-מיארה אך לא אישרה אותו, מאחר שהנוהל גובש ללא שיתוף גורמי הממשלה ונציבות שירות המדינה הנוגעים בדבר. עוד טען נתניהו נגד דרך המינוי שהציעה בהרב-מיארה כי "העמדה העקרונית שביסוד הנוהל שלפיו יש להרחיק מנבחרי ציבור את מלאכת הבחירה של נציב שירות המדינה, וממילא את השפעת אופיו על שירות המדינה, מנוגדת לקביעת המחוקק שהחריג מפורשות את מינוי הנציב משיטת מינוי מקצועית, במכרז ומנוגדת לאופן שבו מונו כל הנציבים הקודמים במשך למעלה מיובל שנים".

"הממשלה סבורה כי עקרונות הדמוקרטיה והמשילות דווקא מחייבים שלממשלה , לנבחרי הציבור, שמכהנים בו ומתוך גם לציבור שבוחר באותם נבחרי ציבור, תהיה השפעה על דמותו של של שירות המדינה, שתפקידו לסייע בידי הממשלה לשרת את הציבור. זאת, לצד הקפדה על עצמאות ומקצועיות התפקיד, בדיוק כפי שהדבר קורא במינוי רמטכ"ל, מפכ"ל ועוד".

לדבריו, "הנוהל הספציפי שגובש (ע"י היועמ"שית-צ.ז) באופן שרירותי ללא נימוק של הרכב הוועדה הספציפי שהוצע בו. הממשלה חלוקה על התפיסה שלפיה השליטה באיתור נציב שירות המדינה צריכה להיות דווקא של אנשי משפט. קל וחומר שלא להתנות את בחירת כל חברי ועדת האיתור עד האחרון שבהם, במינוי או בהסכמה של אנשי משפט".

יצויין כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הציעה באחרונה שלא ראש הממשלה והממשלה ימנו את הנציב, אלא שהוא ייבחר על-ידי ועדת איתור בראשות שופט בית משפט עליון בדימוס, ובהליך תחרותי. בעצם, מדובר בהצעה שמזכירה מכרז לתפקיד, כשהממשלה תתבקש לאשר את מי שיומלץ על ידי הוועדה.

במקביל, שדולת הנשים פנתה לנתניהו בטענה שהליך מינוי הנציב שיובא לממשלה לא מאפשר שוויון הזדמנויות לנשים להתמודד לתפקיד נציב המדינה. במכתב עליו חתמו 24 ארגוני נשים, הם דרשו להקים ועדת איתור שתורכב מ-50% נשים ו-50% גברים כדי לאפשר שוויון הזדמנויות בהליך הבחירה.

בפנייתן הדגישו הארגונים כי "המציאות הנוכחית של מינוי נשים בשירות המדינה מוכיחה כי נדרש שינוי אמיתי. כיום מכהנות שתי נשים בלבד בתפקיד מנכ"ליות מתוך 29 מנכ"לים למשרדי הממשלה. מתוך 16 משנה למנכ"ל רק ארבע הן נשים. מתוך 18 מינויים של הממשלה הנוכחית 17 הם גברים ורק אחת היא אישה".