רוני מזרחי נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת מזרחי ובניו זירת הנדלן | צילום: עזרא לוי
העלאת הריבית כפתרון לרולטה הרוסית של שוק המשכנתאות
אין זה סוד שהייתי במהלך השנה האחרונה אחד ממבקריו החריפים ביותר של נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, על פעולות שגויות שביצע והיו גורמים מרכזיים בתדלוק שוק הדיור והמשכנתאות לשיאים שאותם לא ידענו מעולם.
במיוחד ביקרתי את העובדה שהנגיד, בעיתוי אומלל במיוחד, החליט בדצמבר 2020 לאפשר קבלת משכנתא בתנאים חלומיים, כביכול, של שני שלישים בריבית פריים. מלכודת דבש זו הייתה לכל הדיעות גורם לאותה "רולטה רוסית" שהביאה לעליית מחירי הדיור בשיעור של 13 אחוזים במהלך השנה האחרונה.
גם העובדה שהנגיד, עמד מן הצד שעה ששוק הדיור נכנס למשבר חסר תקדים, ובמיוחד בתקופה מאתגרת המשלבת בתוכה מגפת קורונה, אינפלציה עולמית ומלחמה בין רוסיה לאוקראינה, כשכל אלה גורמים לעלייה של עשרות אחוזים בתקורות הבנייה, תרשם ללא ספק לחובתו.
בנושא אחד אני דווקא מסכים עם הנגיד. העובדה שבמהלך השבועות האחרונים אותת בבירור על כוונתו להעלות את הריבית במשק ערב חג הפסח, בעוד ימים מעטים, זאת גם בעקבות הלחצים האינפלציוניים וגם בעקבות העלאת הריבית על ידי הבנק הפדרלי של ארצות הברית.
העלאת הריבית, ורצוי בשיעור משמעותי של מחצית האחוז לפחות, עשויה בהחלט למתן משמעותית את הלחצים האינפלציוניים במשק הישראלי בכל התחומים, החל ממזון ומוצרי צריכה וכלה גם בזינוק המסוכן במיוחד בנטילת משכנתאות בהיקפים ממש לא פרופורציונליים.
העובדה, לדוגמא, שבשנה האחרונה לבדה נלקחו משכנתאות בהיקף חסר תקדים של 130 מיליארדי שקלים, כ-30 אחוזים(!) מכלל המשכנתאות שנלקחו ב- 10-20 שנה האחרונות, מלמדת אודות תיבת הפנדורה שעלולה, חלילה, להביא למשבר משכנתאות חסר תקדים.
גם העובדה שגובה המשכנתא הממוצעת שלקחו אזרחי מדינת ישראל עלה בכ-80 אחוזים, מכ-550 אלף בממוצע ב-2015 לכ-950 אלף כיום וכן העובדה שכ-45 אחוזים מנוטלי המשכנתאות התחייבו על מימון 60 אחוזים לפחות ממחיר הדירה, מלמדת בפנים איזו "רולטה רוסית" אנחנו מצויים.
נכון, להעלאת ריבית יהיה גם מחיר בעייתי שעל נגיד בנק ישראל ויתר מקבלי ההחלטות, יהיה צורך לטפל בו. העובדה שהחזר המשכנתא החודשי עלול לגדול בעוד מאות שקלים לכל נוטלי המשכנתאות, הינה בעיה שבהחלט יהיה צורך לטפל בה נקודתית ופרטנית, מול חלק נכבד מנוטלי המשכנתאות.
אולם, וזה אולם גדול, מדובר בבעיה בהחלט פתירה באמצעות, לדוגמא, פריסה ארוכת טווח וידידותית יותר של המשכנתא או לחלופין מורטוריום, כלומר אופציה לדחיית החזר המשכנתא לפרק זמן שייקבע בין הבנק לבין נוטלי המשכנתאות.
לעומת חסרון זה, אני בהחלט רואה יתרון משמשמעותי ליציבות המשק הישראלי בהעלאת הריבית. העובדה שהצריכה תרוסן אינה, חלילה, כניסה למצב של מיתון. נהפוך הוא. המשק הישראלי צמח השנה בשיעור חסר תקדים של כ-8.5 אחוזים ועם אבטלה נמוכה במיוחד, כך שמהלכים נבונים ונכונים של קברניטי המשק, יוכלו להמשיך ולהתניע את מנועי הצמיחה קדימה.
בד בבד על נגיד הבנק הממלכתי שלנו לא לשקוט על השמרים ולהסתפק בפעולה זו של העלאת ריבית, אלא לייצר צעדים משלימים שישמרו על יציבות המערכת הבנקאית בכלל והפיסקלית בפרט וכן לדחוף מהכיוון שלו את מקבלי ההחלטות בתחום הדיור, על מנת שסוף סוף יתניעו את בעיית הבעיות, המחסור בהיצע.
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"