שבב מחשב צ'יפ סיליקון | צילום: שאטרסטוק
סמסונג ו-IBM משתפות פעולה וחושפות שבב שמשנה את חוקי המשחק
השבב החדש, שנחשף בכנס איגוד מהנדסי האלקטרוניקה הבינלאומי, עשוי להכפיל את עוצמת המעבדים ולהוריד את צריכת החשמל ב-85%. המשמעות, לדוגמה: הטענת הנייד פעם בשבוע
ענקיות הטכנולוגיה סמסונג ו-IBM חשפו במהלך כנס של איגוד מהנדסי האלקטרוניקה הבינלאומי (IEEE) בסוף השבוע סוג חדש של שבב המיועד להחליף את עיצובי השבבים המסורתיים ולאפשר ייצור של צ'יפים בגודל של פחות מננומטר אחד. השבב עוצב על בסיס פיתוח של IBM מלפני כמה שנים, המאפשר לערום את הטרנזיסטורים שבשבב במבנה לגובה, במקום השיטה הנוכחית, במסגרתה הם מודפסים במבנה שטוח על פני הסיליקון.
קראו עוד בכלכליסט:
הטכנולוגיה החדשה נקראת Vertical Transport Field Effect Transistors (VTFET). מדובר בשבב שאם יכנס לייצור שוטף, הוא עשוי להכפיל את עוצמת החישוב של מערכות ומעבדים או לחסוך בצריכת חשמל. על פי נתוני היצרניות שהוצגו, החיסכון יכול להגיע לכ-85% ביחס למעבדים הקיימים כיום. זאת אומרת שניתן יהיה, למשל, לטעון את הטלפון פעם בשבוע במקום פעם ביום-יומיים.
מעבר לכל זה, השבב החדש עשוי לאפשר להחזיר את חוק מור - זה הקובע כי עוצמת מעבד מכפילה את עצמה בכל שנתיים - ובאותה נשימה לייעל את ניצול האנרגיה. מדובר בבשורה מרעישה עבור כורי ביטקוין, למשל, או מפעילים של מרכזי נתונים. ייעול הנצילות האנרגטית יאפשר הקמה של דאטה סנטרים קטנים וחסכוניים יותר - מה שיוריד את היקף צריכת החשמל שלהם.
IBM וסמסונג לא חשפו מפת דרכים לקראת השקה רשמית. הן לא היחידות, כמובן, שמנסות לפתח שבבים קטנים יותר מ-1 ננומטר - גודל הנחשב למשוכה פיזיקלית בלתי עבירה. גם אינטל חשפה במפת הדרכים שהציגה ביולי שעבר את תכניותיה לעצב שבבים בגדלים של פחות מננומטר - למעשה בגדלים של אנגסטרום - עד 2024. ב-IBM, בכל אופן, לא ממהרים לקפוץ לגדלים קיצוניים מעין אלה. מהחברה נמסר כי הטכנולוגיה לאו דווקא תיושם למזעור שבבים אלא בעיקר לייעול הפעולה שלהם.
סמסונג הפכה בשנים האחרונות לכוח חשוב בתחום השבבים. הזינוק בביקושים הביא אותה להרחיב את מערך הייצור שלה ולהשקיע מיליארדים - בסיוע ממשלת דרום קוריאה - בהקמה של מפעלים חדשים, ביניהם אחד בארה"ב. הכניסה של שבבים מבוססי ARM לתחום המחשבים בסיוע אפל הפכה את הקערה על פיה ויצרה עבור יצרני שבבי מובייל כמו סמסונג הזדמנות להרחיב את שוק הלקוחות שלהם. כעת נותר לראות כמה זמן ייקח לחברה להגיע לשלב שבו היא יכולה להציג מוצרים שיכולים להתחרות באלה של אינטל, AMD וקוואלקום.