עסקים בקשיים ממתינים: האם ההסדר שמקל עליהם בקורונה יוארך?

הקורונה גבתה עד היום למעלה מ-9,370 קורבנות בנפש, אולם יש לה קורבנות נוספים בדמות בעלי עסקים וחברות בקשיים כלכליים. אחד מהמכשירים המשפטיים שגובשו לצורך הטיפול במשבר הקורונה הכלכלי הוא תיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון.  

מדובר בתיקון המאפשר לחברה בקשיים להגיע עם נושיה להסדר, ועד שתגיע לאותו הסדר מיוחל היא מבקשת מבית משפט "שקט תעשייתי", שמתבטא בכך שנושיה לא יוכלו לפתוח כנגדה בהליכים משפטיים. כלומר, התיקון מעניק לחברה צו עיכוב הליכים עד 4 חודשים ומספק לחייבים מרווח נשימה שיאפשר להם ליזום ולגבש הסדר חוב מבלי להיות מאוימים בנקיטת הליכים משפטיים כנגדם.

בחודש הבא צפוי לפוג התוקף של תיקון מס' 4 שנכנס לתוקפו במרץ 2021 . טיוטת הצו להארכת התוקף פורסמה להערות הציבור ובתום המועד תתקבל החלטה האם להאריכו. 

לאחרונה ציינה עו"ד סיגל יעקבי, הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי בישראל, ובקרוב שופטת מחוזית כי מדובר בתיקון חשוב ויש לקוות ולהאמין כי למרות שנועד לאפשר התמודדות עם חובות בתקופת הקורונה, הוא יאומץ כהסדר של קבע. 

עו"ד סיגל יעקבי | צילום: אוהד צויגנברג

מתחילת תיקון הקורונה (תיקון 4) בחודש מרץ 2021 ועד תחילת 2022 הוגשו לבתי המשפט 77 בקשות לעיכוב הליכים, 38 על ידי יחידים ו- 39 תאגידים. 

היתרונות של ההליך ברורים מנקודת המבט של החברות. ברגע שבית משפט מוציא לחברה צו עיכוב הליכים על פי תיקון 4 היא זוכה לשקט מגורמים להם היא חייבת כספים  ובית המשפט ימנה לה מנהל הסדר. האחרון יפקח על המו"מ להגעה להסדר נושים ואינו מפקיע את ניהול החברה מידיה. זאת, לעומת נאמן שמתמנה במסגרת הליכי חדלות פירעון רגילים כמו צו פתיחת הליכים (הקפאת הליכים לשעבר) . הנאמן משתלט על החברה ומנהל אותה בפועל. בעלי החברה לרוב מסייעים לו, אבל השליטה וניהול החברה נלקחים מהם. בהיבט הזה אין ספק, שתיקון 4  נוח לחברות בקשיים. 

מנגד, יש שיטענו כי לא הגיוני שאותם בעלי מניות שתחת המשמרת שלהם החברה נקלעה לקשיים וצברה חובות ונושים ימשיכו לנהל אותה. בתיקים לא מעטים שהגישו חברות בקשיים תחת תיקון 4 נרשם בפרוטוקולי הדיונים  זעמם של הנושים. 

באחד המקרים ציין עו"ד מור נרדיה המייצג את בנק דיסקונט בתיק בו קבוצת ברוש של התעשיין שרגא ברוש ביקשה צו עיכוב הליכים לפי תיקון 4 כי "נראה שכול תכליתה של הבקשה לייצר לבעלי השליטה סידור נוח על חשבון הנושים ו'חבילת פינוקים' לבעלי השליטה תוך רמיסת זכויות הנושים". בסופו של יום בית משפט הוציא צו עיכוב הליכים לקבוצה ובימים אלה מתנהל הליך למכירתה. 

שרגא ברוש | צילום: עמית שעל

כמו כן לא ממש ברור מהן בדיוק הסמכויות המוגדרות של  אותו מנהל הסדר שבית משפט ממנה. האם הוא מנהל? מפקח? 

התיקון אומנם נוצר בתקופת הקורונה למען החברות והיחידים שנקלעו לקשיים בעקבותיה, אבל גם  לחברה שנכנסה לקשיים לפני הקורונה וללא קשר אליה תיקון מספר 4 יספק הגנה.   

כך למשל, חברת ההסעדה שולץ, עוד כשהיתה בשליטת קרן אייפקס, פנתה בנובמבר האחרון לבית המשפט המחוזי בת"א בבקשה לעיכוב הליכים בהסתמך על תיקון 4 לחוק בשל חובות בסך של כ-98 מיליון שקל.  מבקשת החברה ונספחיה עלה כי הרבה לפני שהמגיפה הגיעה לישראל, שולץ (תחת הבעלים הקודמים שלה)  רשמה הפסדים. 

בסופו של יום בית משפט דחה את בקשת שולץ לחסות תחת תיקון הקורונה ומונה לה נאמן על פי הליכי חדלות פירעון רגילים. השופט חגי ברנר קבע אז בהחלטתו כי "במקרה דנן, אינני משוכנע כלל ועיקר כי ההנהלה אכן חפה מכל אחריות שהיא לכישלונה העסקי של החברה וכי מדובר אך ורק במצב אליו נקלעה החברה מחמת משבר הקורונה". יש לציין כי החברה נמכרה ונמצאת כיום בבעלות מחודשת של מייסדיה. 

כמו כן באוגוסט 2021 נקבע על ידי השופטת  איריס לושי-עבודי כי תיקון 4  שנכנס כאמור לתוקף במרץ 2021 בעיצומו של משבר הקורונה לא חל רק על חייבים (תאגידים ויחידים) שקשייהם נגרמו כתוצאה ממשבר הקורונה. כלומר, חברות בקשיים יזכו להגנת התיקון למרות שנקלעו למצבן בלי שום קשר לנגיף הסיני.  

לסיום, כמו כל דבר בחיים, התיקון, אינו מושלם. תמיד קיימת אפשרות כי בין הבאים בשערי התיקון יהיו גם מי שיבקשו לנצל לרעה את ההגנות שהוא מספק "ביודעם שאין סיכוי, ולו סביר, שיעלה בידם לגבש הסדר חוב עם נושיהם, והכל מתוך ניסיון לדחות את הקץ...", קבעה כבר השופטת איריס לושי עבודי. יחד עם זאת, לתיקון 4 יש גם יתרונות לא מעטים ואם אסתכן בניחוש, אעריך כי התיקון יוארך ואף יישאר עמנו לעוד שנים רבות, לפחות עד המגיפה הבאה.