חשש: ניגוד עניינים במינוי גולדקנופף ליו"ר מועצת רמ"י

שר הבינוי והשיכון החדש יצחק גולדקנופף אמור לכהן גם כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, אולם הנכסים שבבעלותו וההיסטוריה הבעייתית שלו בתחום התכנון והבנייה מציבים אותו לכאורה בניגוד עניינים. המצב הזה עשוי להוביל לחוות דעת משפטית שתמנע ממנו את התפקיד שכל כך חשוב למפלגה החרדית.

בעוד ביהדות התורה ענו בביטול לשאלת "כלכליסט", וטענו כי המינוי הוא אוטומטי, יש במשרד המשפטים בכירים שדווקא חושבים אחרת. בכל מקרה ובניגוד לטענת יהדות התורה, מינוי יו"ר מועצה מחייב בדיקה של ניגודי עניינים ושל העיסוקים הפרטיים שלו.

רשות מקרקעי ישראל היא הגוף שמנהל את הקרקעות שבבעלות המדינה. בין תפקידיה - הקצאת קרקעות לצורך בנייה, ולא פחות חשוב, שמירה על הקרקע מפני פלישות ועבירות בנייה. מעל הרשות מכהנת מועצת מקרקעי ישראל שהיא מעין דירקטוריון ותפקידה לקבוע את מדיניות רמ"י, לפקח על פעילותה ולאשר את תקציבה. בראש הפירמידה הזו מכהן יו"ר, שהוא על פי החוק שר בממשלת ישראל. לרוב, אך לא תמיד, היה זה שר השיכון.

לגולדקנופף יש שתי הרשעות עבר בשימוש שלא כדין בדירות כגני ילדים, שבגינן נקנס בעשרת אלפים שקל במצטבר. כמו כן, עיריית בית שמש הגישה נגד עמותת בית יעקב שבראשה הוא עומד כתב אישום על ביצוע עבודות ללא היתר, לאחר שהקימה מעונות לפעוטות ומשרדים במגרשים שמיועדים לבנייה למגורים. בנוסף, בחודש האחרון חיים לוינסון מ"הארץ" חשף, בין היתר, כי בבעלותו דירה שפוצלה לחמש לכאורה ללא היתר ובניגוד לחוק. לפי פרסום אחר של עמית סגל בערוץ 12, גולדקנופף לכאורה עבר גם עבירות מס משום שלא הזדהה כבעל דירה בעת שגבו מטעמו שכר דירה בכמה נכסים בבעלותו.

עבירות בנייה מנעו בעבר, למשל, את מינויו של דני עטר לחבר מועצת מקרקעי ישראל כאשר כיהן כיו"ר קק"ל. עטר מונה ליו"ר קק"ל בשלהי 2015. במהלך 2016 התגלתה עבירת בנייה בביתו הפרטי ביישוב גן נר - בריכת השחייה בחצר הבית נבנתה על שטח ציבורי.

הניסיון להכשיר בדיעבד את עבירת הבנייה הזו נתקל בהתנגדות רשות מקרקעי ישראל. באותה עת היועץ המשפטי של רמ"י היה ינקי קוינט, שמשמש כיום מנהל רמ"י. ב־2019 התיק הסתיים בהליך מינהלי לאחר שעטר הרס את הבריכה.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי קוינט וארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מנעו מעטר לכהן כחבר מועצת מקרקעי ישראל בגלל אותה עבירת בנייה. לאורך חמש השנים שבהן עטר היה יו"ר קק"ל, מילאו את מקומו במועצה בכירים אחרים מהקרן, למשל נדב עשהאל, ששימש יועץ משפטי שלה. האם הממשלה תנקוט אותם צעדים נגד גולדקנופף, שמבקש תפקיד בכיר יותר במועצת מקרקעי ישראל, ומספר העבירות שבהן הוא מואשם לכאורה גדול יותר?

משפטן בכיר שבקיא בסוגיה אומר ל"כלכליסט": "יהיה מוזר מאוד שמישהו שהורשע בעבירות שנוגעות לתכנון יהיה אחראי על פעילות שנוגעת לאינטרס של מדינת ישראל בשמירה על הקרקע. איזה פרצוף יהיה למדינה בשמירה על הקרקע מול הבדואים, או עוצמת הטיפול בעבירות בנייה ביישובים ערביים, כשהוא בעצמו עושה עבירות בנייה?".

האחיזה במועצת מקרקעי ישראל חשובה ליהדות התורה משום שבאמצעותה היא יכולה לקבוע את מדיניות שיווק הקרקעות למגורים, כאשר ההיבט החשוב ביותר הוא שמירה ואולי אף העמקה של ההנחות שמוקנות לזכאים.

הוזלת הדירות יכולה להגיע באמצעות מדיניות ההגרלות וההנחות, וכן באמצעות מימון וסבסוד של עלויות פיתוח המגרשים. ככל שעלות הפיתוח נמוכה, כך הקבלנים יכולים להעמיק את גובה ההנחות. בנוסף, יהדות התורה מבקשת להגדיל את מספר הדירות שיוקצו בלעדית לחרדים, עד לשיעור של 20% מסך הדירות על קרקעות שתשווק המדינה. במיוחד מבקשים להסב שתי שכונות חדשות וענקיות בצפון־מערב קריית גת לחרדים.

הרצון של יהדות התורה לשלוט במדיניות שיווק המקרקעין של רמ"י מוצא את ביטויו בהסכם הקואליציוני. לפיו, החוק יתוקן כך שיו"ר המועצה החדש יוכל למנות מטעמו עוד חמישה נציגי ציבור, ובנוסף אחד מנציגי הממשלה במועצה חייב להיות חרדי. כך, יגדילו את כוחה היחסי של הממשלה במועצה. כיום החוק מאפשר למנות למועצה יו"ר שהוא שר בממשלה, בנוסף לו שבעה נציגי ממשלה, ושישה נציגים של קק"ל.

הסיבה לכך שלקק"ל השפעה כזו על מדיניות רמ"י היא משום ש־12% מקרקעות המדינה בבעלות קק"ל ומנוהלות על ידי רמ"י. ההכנסות של רמ"י מהחכרת הקרקעות ליזמי הנדל"ן מועברות לקק"ל בניכוי הוצאות. ב־2021 שיווק המקרקעין הניב לקק"ל כ־3 מיליארד שקל. מהסיבה הזו קק"ל נוטה להתנגד להחלטות שיובילו להצטמקות הכנסותיה. בעבר התנגדה להנחות על הקרקע, אך גם החלטות שהובילו לשחיקה בשווי הקרקע. להמחשה, ביולי 2022 יו"ר קק"ל הקודם אברהם דובדבני הביע התנגדותו להחלטת מועצת מקרקעי ישראל על העמקת ההנחה לזכאים מ־300 אלף שקל לדירה ל־500 אלף שקל.