קריאת השכמה: חייבים לנצל את הזמן לתכנון תשתיות

עם ציון שנה לטבח הנורא שפקד אותנו באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, המשק הישראלי עודנו מתמודד עם אתגרים חסרי תקדים. ענף הבנייה והתשתיות, אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בכלכלה הישראלית, ספג מכה קשה עם עזיבת עשרות אלפי עובדים זרים, אזורים שלמים שהפכו לשדות קרב ופרויקטים חדשים שהואטו. בעוד שהביצוע בשטח מתעכב וחוסר הוודאות מקיף אותנו מכל עבר, השאננות והסטגנציה הם אויב לא פחות מסוכן לענף שנמצא במלחמת קיום ולמשק כולו.

למרות חלוף הזמן, ממשלת ישראל ממאנת להפנים את גודל השעה. בעוד שהמשק הסתגל ל"שגרת המלחמה", קובעי המדיניות נותרו קפואים, ללא תכניות המתאימות לגודל השעה. במקום לנתב את הספינה בהתאם, משרדי הממשלה רחוקים מלהיכנס באירוע ומטילים אחריות אחד על השני. באטימות מוחלטת, מותירים את הענף ללא פתרונות גדולים, מהירים ויעילים למאות פרויקטים ברחבי הארץ וללא גוף שינהל את המשבר.

הורדת דירוג האשראי של ישראל מהווה אות אזהרה חריף, ועדות חותכת לכך שהמצב הנוכחי אינו בר קיימא. קו ישר מחבר בין הזנחת תכנון ופיתוח תשתיות לבין האטת צמיחת המשק והתדרדרות אמון המשקיעים. הורדת הדירוג תגרור הוצאות נוספות, מיליארדים שיכלו לשמש לפיתוח תשתיות חיוניות וכעת המדינה תיאלץ לגבות מאזרחיה בעבור כיסוי תשלומי ריבית גבוהים יותר. מדובר במעגל קסמים שלילי שרק מעמיק את הבעיה: השקעה מוגבלת בתשתיות עלולה להאט את הצמיחה במשק, מה שעשוי להשפיע על יציבות הכלכלה ותפיסת המשקיעים, ובתורו עלול להוביל לתנאי מימון פחות נוחים ולהגביל את יכולת ההשקעה של המדינה בעתיד.

ענף התשתיות הציבוריות מטעם החברות הממשלתיות מהווה חלק ניכר מהתמ"ג ומגלגל מידי שנה כ-20 מיליארד שקלים, סכום זה מתוכנן לגדול משמעותית בשנים הקרובות. לא מדובר בעוד סקטור כלכלי, אלא במנוע מרכזי בכלכלה הישראלית. הזנחתו בזמני שגרה, במיוחד בזמן חירום, עלולה להתברר כהרת אסון. השפעתו מורגשת בכל רובדי המשק, החל ממפעלי בטון וברזל, דרך יבואני ציוד כבד, חברות לוגיסטיקה ואחסנה, מערכות ותקשורת ועד לספקי שירותים מגוונים. השקעה בתשתיות היא צורך לאומי, המאפשר את תפקוד המשק כולו. ללא כבישים וגשרים, אין תחבורה. ללא מוסדות חינוך, אין חינוך. ללא בתי חולים ומרפאות, אין בריאות. ללא חשמל, מים ותקשורת, אין ישראל. עשרות אלפי משפחות מתפרנסות ישירות ובעקיפין מענף זה ולכן, מצופה מהמדינה להעלות הילוך באופן מידי ומעשי, על מנת להבטיח את המשך פעילותו ואת היערכותו לעתיד.

משה לייבו | צילום: ניב קנטור

חייבים לנצל את הזמן לתכנון מעמיק של פרויקטי תשתית עתידיים. לדוגמה, מסילות רכבת, מחלפים והרחבת כבישים, פיתוח שכונות מגורים, חיזוק תשתיות ביטחוניות ופתרונות בתחומי האנרגיה, המים והתקשורת. זאת בכדי להניע את המשק הישראלי לעבור לשלבי ביצוע, ברגע שהתנאים יאפשרו זאת. תכנון והיערכות מוקדמים ככל האפשר יכולים לסייע בשידור מסר יציב של יציבות והתאוששות של המשק. כל יום שחולף ללא תכנון מעמיק מקרב אותנו לאובדן הזדמנויות בלתי הפיך. כיום, פרויקטים רבים בתחום התשתיות חונים במוסדות התכנון, במשך שנים רבות, ללא קידום. ועדות התכנון פועלות ללא תוכנית עבודה סדורה ויעדים ברורים במקום להאיץ תכנון סטטוטורי, הן מערימות קשיים, ומעכבות פיתוח תשתיות חיוניות בכלל התחומים. נדרשת רפורמה מקיפה, הכוללת חיזוק והרחבת סמכויות הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל).

לממשלה ולמשרדיה אין תירוץ להזנחת התכנון. בעוד שמיטב כוחותינו מושקעים בחזית, תכנון אינו דורש משאבים יקרים ועלותו היא אחוזים בודדים מעלות הביצוע. זו השקעה מינימלית עם תשואה מקסימלית. יש לנצל את התקופה להתמודדות עם אתגרים שהתחדדו בעקבות המלחמה, כמו מיגון תשתיות קיימות, חיזוק תשתיות המים, האנרגיה והתקשורת, התמודדות עם מחסור בכוח אדם, ותכנון לטכנולוגיות עתידיות. זו גם הזדמנות קריטית לחשוב מחדש על פיתוח הפריפריה ויצירת הזדמנויות כלכליות מחוץ למרכז.

הקריאה לפעולה מופנית לכלל הגורמים הממשלתיים והציבוריים האחראים על תשתיות, לעבור לתכנון אקטיבי, להוביל פרויקטים יעילים יותר ולקדם טכנולוגיות חדשות. ההשקעה בתכנון היום תניב פירות משמעותיים בעתיד, ותסייע לישראל לצאת מחוזקת מהאתגרים הנוכחיים. זו אינה המלצה, אלא הכרח לפיתוח המשק. הממשלה חייבת להפנים שתכנון תשתיות קריטי כמו כל החלטה אסטרטגית אחרת. תכנון היום יקבע אם נצא מחוזקים מהמשבר או נגרר לאחור לשנים ארוכות.

לסיכום, שילוב של קידום תכניות, הפחתת בירוקרטיה, הסרת חסמים, הורדת התלות בעובדים זרים ומתן חלופות עבודה, תוך שמירה על יציבות החברות והספקים ושילוב חדשנות טכנולוגית, יאפשר התמודדות מוצלחת עם שיקום ופיתוח התשתיות במדינה. ההלם הראשוני כבר אמור היה לחלוף מזמן. מדינה חפצת שיקום אינה יכולה להמשיך ולטמון ראשה בחול. אם לא נפעל כעת, נצטער על כך דורות קדימה.

משה לייבו הוא סמנכ"ל חטיבת התשתיות בברן ישראל מקבוצת ברן