מעגל הזכאים לדרכון גרמני הורחב וזה בדיוק הזמן לפעול בנושא

באוגוסט 2021, ממשלת גרמניה החליטה על שינוי חקיקה אשר מקל באופן משמעותי על התהליך לקבלת דרכון גרמני לישראלים. השינויים האחרונים בחוק האזרחות הגרמני הוסיפו לפי הערכות כמה מאות אלפי ישראלים למעגל הזכאות לדרכון גרמני.

החוק המעודכן מקנה זכאות לאזרחות עבור צאצאי קורבנות הרדיפה הנאצית שהיו תושבי קבע בגרמניה ולא רק אזרחיה בעת המלחמה ולפניה.

המדיניות החדשה אמנם מרחיבה את היקף הזכאות, אך חוק האזרחות הגרמני והפרוצדורות הכרוכות בהתאזרחות במדינה נותרו מסובכות ומורכבות למדי.

על מנת לתמרן בין הסבך הבירוקרטי והמשפטי בדרך לקבלת האזרחות, כדאי לבדוק המלצות לשירותים מקצועיים של עורך דין המעורה ברזי התהליך.

משרד עו"ד ונוטריון ערן וגנר מטפל בהסדרת אזרחות גרמנית עבור ישראלים רבים. ניתן לפנות למשרד בכל עת לצורך בדיקת זכאות וקבלת ייעוץ והכוונה מקצועית.

הוצאת דרכון גרמני לישראלים – למה כדאי ואיך עושים את זה? | באדיבות: משרד עו"ד ערן וגנר

להלן מידע מפורט אודות היתרונות, התנאים והמסלולים לקבלת דרכון גרמני.

היתרונות המרכזיים וההטבות שמקנה הדרכון הגרמני

החזקת דרכון גרמני לו זכאי כל בעל אזרחות גרמנית פותח צוהר לעולם שלם של יתרונות והטבות.

ראשית כל, בעלי אזרחות גרמנית רשאים לחיות במדינה שנחשבת לאחת מהמתקדמות באירופה ואף בעולם כולו.

גרמניה מציעה לאזרחיה מערכת חינוך מצוינת, מערכת בריאות מתקדמת, ומערכת סוציאלית מפותחת המציעה שלל שירותים איכותיים וקצבאות נדיבות לאזרח.

שנית, מכוח חברותה של גרמניה באיחוד האירופאי, בעלי הדרכון יזכו לא רק באזרחות גרמנית אלא גם בזכות לנוע, להתגורר, לעבוד וללמוד בכל רחבי האיחוד האירופאי ללא כל צורך בהוצאת ויזה.

יתרה מזאת, הדרכון יאפשר כניסה ללא אשרה למדינות שונות, לרבות אוסטרליה, קנדה וארצות הברית.

מהם תנאי הזכאות לדרכון גרמני?

גרמניה מעניקה אזרחות ליהודים קורבנות הרדיפה של המשטר הנאצי, אשר איבדו את אזרחותם הגרמנית בנסיבות הקשורות למלחמת העולם השנייה והשואה. כמו כן, החוק מעניק אזרחות עבור צאצאיהם של הרדופים.

ככלל, חוק האזרחות הגרמני מגדיר את בסיס הזכאות על סמך קשר דם לאזרח גרמניה. כלומר, כל צאצא/ית להורה גרמני זכאי/ת לאזרחות במדינה.

אך כעת, השינויים בחוק שהובילו להרחבת מעגל הזכאים לדרכון גרמני קובעים כי הזכאות ניתנת לא רק למי שהיו אזרחי גרמניה (וצאצאיהם), אלא גם למי שהיו תושבי קבע בגרמניה (וצאצאיהם), כלומר, נתינים חסרי אזרחות שחיו במדינה.

חשוב להדגיש כי יש לצרף לבקשת האזרחות הוכחות אודות קיומה של אזרחות או תושבות גרמנית אחרי 30 בינואר, 1933 ולפני תום מלחמת העולם השניה.

תנאי נוסף נוגע להוכחת הנרדפות. אמנם עבור יהודים שחיו בגרמניה או יצאו ממנה בתקופה של עליית היטלר לשלטון ועד לסוף המלחמה ניתן מעמד אוטומטי של "נרדפים". אך ברוב המקרים עדיין יהיה צורך לספק מסמכים תומכים להכרה בנרדפות.

להלן תנאי ההתאזרחות העיקריים אשר רלוונטיים עבור ישראלים שמעוניינים בהוצאת דרכון גרמני:

1. למעט מקרים חריגים, צאצאים של אזרחים גרמניים זכאים לאזרחות גרמנית. האזרחות במקרה זה עוברת בקשר דם, לאור הקלות בחוק אין חשיבות אם הזכאות נובעת מגבר או אישה בעלי אזרחות גרמנית.

2. צאצאי קורבנות הרדיפה של המשטר הנאצי שהיו תושבי קבע בגרמניה ובלבד שעזבו את המדינה אחרי 30 בינואר 1933, מועד עליית הנאצים לשלטון ועד ה-8.5.1948. הזכאות תתאפשר גם למי שהגישו בקשה לאזרחות מחודשת וסורבו או שנשללה מהם/ן האפשרות להגיש בקשה לאזרחות.

3. כל מי שנולד/ה לאחר ה-23.5.1949 וצאצאיו/ה, ובלבד שנולד/ה להורה גרמני אחד לפחות (אב או אם). תנאי זה חל גם במקרים בהם האם הגרמנית איבדה את אזרחותה בשל נסיבות כמו נישואין והתאזרחות במדינה אחרת לפני הלידה, וכן במידה והילד/ נולד מחוץ למסגרת הנישואין.

4. גרמניה מתירה את האפשרות להחזיק באזרחות כפולה, כך שאין צורך לוותר על הדרכון הישראלי. כמו כן, ברוב המקרים אין חשיבות אם מבקש הבקשה לאזרחות גרמנית משרת או שירת בהתנדבות בצבא זר שאינו הצבא הגרמני.

האם ניתן לקבל אזרחות גרמנית גם עבור הילדים וילדי הילדים?

התשובה היא כן. חוק האזרחות הגרמנית מבוסס כאמור על קשר דם, ולא קובע כל מגבלה בין-דורית. המשמעות היא שצאצאי אלו הזכאים לאזרחות גרמנית יהיו זכאים לאזרחות בעצמם.

עם זאת, יש הבחנה מכח איזה סעיף בחוק ניתנה האזרחות. הדבר תלוי בעיתוי הלידה ביחס למועד ההתאזרחות של ההורה/ים. אם הלידה התרחשה לפני התאזרחות ההורה, הדבר יצריך פרוצדורה רגילה של התאזרחות. אם הלידה התרחשה אחרי התאזרחות ההורה, יתאפשר תהליך פשוט יותר של אזרחות מלידה.

כיצד יש להגיש בקשה לקבלת אזרחות גרמנית:

1. ראשית יש לבסס את הבקשה עם מסמכים גרמניים מתאימים המצביעים על אזרחות גרמנית או עת תושבות קבע ונרדפות לאחר עלית הנאצים לשלטון. מסמכים כאלה לעיתים בהישג יד של המבקש מתוך הארכיב המשפחתי. ברוב המקרים יש צורך במחקר גינאולוגי ואיסוף של מסמכים בארכיונים שונים, בעיקר בגרמניה.
2. צריך לקשור בין המסמכים של אבי/אם המשפחה שממנה נובעת הזכות לקבלת האזרחות הגרמנית לבין המבקש עצמו בעיקר בעזרת תעודות כגון תעודות לידה, תעודות נישואין וגירושין, תעודות שינוי שם ועוד. בעיה שכיחה היא שיש שוני בין השמות של מעניק הזכות כפי ששמו היה ידוע בגרמניה לבין שמו כפי שהיה בישראל. לעיתים אין מסמך המקשר בין השמות ובמקרה כזה מסתמכים על טכניקות שונות כגון תצהירים כדי להסביר השוני בין השמות. כל המסמכים צריכים להיות מתורגמים בתרגום נוטריוני לגרמנית.
3. יש למלא את טפסי הבקשה בשפה הגרמנית לגבי כל מבקש ומבקש. מדובר בלא מעט טפסים שיש למלא, שכן המערכת הגרמנית ידועה בתור מערכת בירוקרטית מורכבת בה לכל דבר יש טופס מיוחד לו.
4. בסופו של דבר, יש להגיש את הבקשה לרשויות הגרמניות. הגשת הבקשה ישירות למשרדים הרלוונטיים בגרמניה עדיפה שכן היא המהירה ביותר ועדיין תהליך קבלת האזרחות אורך כשנתיים מים ההגשה לאור העומס הרב וכמות הבקשות הגדולה שהוגשה בשנים האחרונות.

לסיכום, מספר הזכאים לאזרחות גרמנית בקרב הישראלים גדל משמעותית למאות אלפים. כרגע זה הזמן הטוב ביותר להגשת הבקשה טרם יהיו שינויים לרעה בחוק ובמדיניות הגרמנית שיפחיתו את מעגל הזכאים לאזרחות.

עו"ד ונוטריון ערן וגנר הינו מומחה להסדרת אזרחות גרמנית ומשרדו בתל אביב הינו מהמובילים בתחום למעלה מעשרים שנים. לפרטים נוספים: 03-6911066