ישיבת הממשלה, השבוע | צילום: מארק ישראל סלם
הגירעון הממשלתי ממשיך לטפס: עלה ביוני לרמה של 7.6% מהתוצר
מדובר בעלייה בשיעור של 0.4%, שמגיעה לאחר עלייה של 0.3% בחודש מאי, ובסכום של 146 מיליארד שקל; יחד עם ההוצאות מקרן הפיצויים מגיע הגירעון לרמה של כ-8.3%; זאת בשעה שתקרת הגירעון לסוף 2024 עומדת על 6.6%
הגירעון הממשלתי ממשיך לטפס, ועלה בחודש יוני לרמה של 7.6% מהתוצר (סכום של 146 מיליארד שקל), כך התפרסם היום (ב'). מדובר בעלייה בשיעור של 0.4%, בעוד שתקרת הגירעון לסוף 2024 עומדת על 6.6%. יש לציין כי בחודש מאי נרשמה עלייה של 0.3% בגירעון ל-7.2% מהתוצר.
יש להדגיש כי חישוב הגירעון לא כולל את ההוצאות מקרן הפיצויים (למרות שמדובר בהוצאות שיש לממן כגירעון, ש"ט) שעמדו מאז פרוץ המלחמה על 15 מיליארד שקל נוספים. יחד עם הוצאות אלו הגירעון מגיע לרמה של כ-8.3% ב-12 החודשים האחרונים, שהם כ-161 מיליארד שקל.
עם זאת, במשרד האוצר ובבנק ישראל עדיין לא עדכנו את תחזיות הגירעון לשנת 2024 והם מעריכים כי חודשי השנה האחרונים יורידו את אותו ונחזור לרמה של 6.6%-7% (ללא קרן הפיצויים, ש"ט). זאת מכיוון שבשלושת החודשים האחרונים של 2023 (פרוץ המלחמה) נרשמו שיעורי הגירעון החודשיים הגבוהים ביותר. עם זאת, היום צפויים בבנק להוציא תחזית מאקרו עדכנית במקביל להודעת הריבית, וייתכן שיהיה עדכון של הגירעון לשנת 2024.
הגירעון בחודש יוני עצמו עמד על רמה של 14.6 מיליארד - רמה גבוהה גם לחודשי המלחמה בשנה זו (רק במרץ נרשם גירעון בהיקף דומה). ההתרחבות נובעת הן מהשינוי בצד ההכנסות והן מהשינוי בצד ההוצאות, ושניהם קשורים כמובן בראש ובראשונה למלחמת חרבות ברזל. בצד ההוצאות, הממשלה הוציאה מתחילת השנה 300 מיליארד שקל, זהו גידול של 34.2% לעומת ההוצאה המקבילה בשנת 2023.
אם אנו רוצים לדעת בכמה התקציב גדל בגלל המלחמה, ההשוואה הרלוונטית יותר היא לתקציב 2024 המתוכנן לפניה. תקציב זה שיקף גידול של 12.9% לעומת תקציב 2023, אך עם פרוץ המלחמה נרשם גם זינוק גדול בתקציב בשיעור של 34.2%. מובן אם כן שברובו המוחלט הגידול נובע מהמלחמה. ובמספרים: מתחילת השנה, 55.6 מיליארד הוצאו על המלחמה (80 מיליארד מאז פרוץ המלחמה, ו-95 מיליארד יחד עם ההוצאות מקרן הפיצויים). אם מנכים את הגידול בגין המלחמה, הרי שהגידול בפועל בתקציב 2024 לעומת 2023 עומד על 9.3% בלבד.
בחודש יוני נרשמו הכנסות בהיקף של 36.5 מיליארד שקל, זה גידול נומינלי של 11.7% לעומת יוני 2023. בהכנסות ממסים (שעמדו על 35.3 מיליארד שקל) חל גידול ריאלי של 7.2% לעומת יוני אשתקד. צריך להדגיש כי למעשה, ההכנסות ממסים הן גבוהות יותר, שכן בשנת 2023 לא בוצעו הפרשות לקרן הפיצויים ממס רכישה, ובשנה זו חודשו ההפרשות לקרן מס-רכוש. אך גם לאחר הפרשות הללו יש המשך של מגמת ההתאוששות בהכנסות ממסים: הן מסים הישירים - בשיעור של 5%, והן במסים העקיפים - כ-11%. יש להיזהר ולא למהר להסיק על התאוששות המגזר העסקי בישראל, שכן חלק משמעותי ממסים אלו כנראה מונע על ידי הגידול העצום בהוצאה הציבורית.
ההכנסות מתחילת השנה עומדות על 238 מיליארד שקל, וממסים - על 225.4 מיליארד שקל. הכנסות אלו גבוהות ממה שהיה חזוי בתקציב (224 מיליארד בלבד), וברשות המסים אומרים שחלק משמעותי מעלייה זו הוא טכני בלבד, וקשור לכך שניתנה הארכה ביכולת לדרוש החזרי מע"מ עד ל-26 לחודש, ושייתכן שנראה החזרי מע"מ ביולי הבא שיפחיתו את ההכנסות. כך או כך, המגמה של הכנסות יציבות ומפתיעות ממסים מתבררת כעקבית.
בכל הנוגע למימון הגירעון, הרי שבחודש יוני גייס החשב הכללי 15.5 מיליארד שקל בשוק המקומי (נטו) ו-200 מיליון שקל בחו"ל. מתחילת השנה גייס החשב הכללי כ-84 מיליארד שקל בשוק המקומי, וכ-28.8 מיליארד שקל בחול, ובסך הכל כ-113 מיליארד שקל מתחילת השנה.