ממשל ביידן מתקשה לאתר חלופות ומחיר הנפט מאבד שליטה

תחושת הפאניקה שאוחזת היום (ב') בשוק הנפט, באופן מיוחד בתחילת המסחר, לא זכורה כבר שנים ומצביעה על מצבו השברירי על רקע המערכה באירופה. בשיא הגיע מחיר חבית מסוג ברנט לכ־139 דולר, שיא של 14 שנים, בעוד חבית מסוג WTI נסקה ליותר מ־130 דולר. בהמשך נרשמה רגיעה מסוימת והמחירים נעו בין 120 ל־125 דולר לחבית. העלייה החדה נרשמה לאחר שבשבוע שעבר זינקו מחירי הנפט ב־21% בעקבות הלחימה באוקראינה.

אם לא די במצוקה האופפת את השוק בצל המשבר האוקראיני, מלוב הגיעו ידיעות כי שני שדות נפט נסגרו על ידי מיליציה מקומית ובכך הופסקה הפקת למעלה מ־300 אלף חביות ביום, כמות המהווה 25% מהתפוקה של המדינה הצפון־אפריקאית. אבל לוב היא רק "הדובדבן שבקצפת" במה שקורה בשוק.

שדה נפט של חברת רוזנפט הרוסית | בלומברג

שני גורמים עיקריים ליבו את העליות החדות: הדיווחים כי ארה"ב בוחנת אפשרות להטיל חרם על הנפט הרוסי וכן התחושה ששיחות הגרעין בווינה מדשדשות, מה שיוביל לעיכוב בכניסת הנפט האיראני לשוק ומכאן למחסור בהיצע. אנליסטים מעריכים כי אם אכן ארה"ב תטיל חרם נפט על הרוסים ובמקביל לא תיסגר עסקה עם איראן, מחיר הנפט עשוי להגיע השנה לרמה שעד לאחרונה נראתה דמיונית - 200 דולר לחבית.

עוד בטרם הוכרזו סנקציות ישירות נגד תעשיית הנפט הרוסית, המגזר מתקשה למצוא רוכשים. לפני הפלישה לאוקראינה נאמד יצוא הנפט הרוסי בכ־7 מיליון חביות ביום. בפועל, עקב הסנקציות שהוכרזו על רוסיה בתחום ההובלה והפיננסים, ההערכות הן כי היצוא נחתך ב־50% לפחות. זאת משום שלקוחות פוטנציאליים, כולל צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם סין, מעדיפים להתרחק מהנפט הרוסי עקב הקשיים שמערימים צעדי הענישה המערביים.

בהנחה שיצוא הנפט הרוסי ימשיך להתכווץ ככל שיעמיק המשבר באוקראינה, בשוק מעריכים כי ייווצר מחסור של בין 4 מיליון ל־5 מיליון חביות ביום שאותו צריך יהיה לכסות. אם לא, המחירים ימשיכו לזנק. כרגע, נראה כי המשימה אינה פשוטה, בין השאר עקב חוסר היכולת של ממשל ביידן לייצר חלופות לנפט הרוסי גם לפני שהחלה הפלישה לאוקראינה.

מדינות אופ"ק - סעודיה, כווית ועיראק - יכולות לספק חלק מהמענה. למדינות אלה יכולת תפוקה לא מנוצלת של כ־2.5 מיליון חביות, רובה בסעודיה.

ממשל ביידן, שהתעלם מהסעודים עד המשבר באוקראינה, שלח שליחים לריאד כדי לשכנעם להגביר את הייצור, אך הם נדחו. השבוע תצא שוב משלחת לממלכה

ממשל ביידן, שהתעלם מהסעודים עד המשבר באוקראינה, כבר שלח שליחים לריאד כדי לשכנעם להגביר את ההיצע, אך הם נדחו. השבוע ארה"ב מתכננת לשגר משלחת נוספת לממלכת הנפט, זאת בניסיון לשכנע את ראשיה, בדגש על יורש העצר מוחמד בן סלמאן, להורות על הגברת התפוקה. אך על מנת שהוא ישנה את עמדתו העקבית בנושא, הממשל צריך להציע לבן סלמאן תמורות הולמות. הסעודים לא מוכנים בשלב זה לתפוס צד במלחמה, כל עוד הנשיא ביידן אינו מוכן לדבר ישירות עם בן סלמאן.

עסקת הגרעין עם איראן, שנדמה היה כי תיחתם השבוע, ספגה מהלומה בעקבות דרישות חדשות שהציבו רוסיה וגם סין. הרוסים ככל הנראה רוצים להבטיח לעצמם את האפשרות שיוכלו להשתמש באיראן כדי לעקוף את הסנקציות, אך זו דרישה שארה"ב תתקשה לספק. בכל מקרה, הצפי הוא שאיראן תוכל להוסיף לשוק כ־2 מיליון חביות ביום, אך זה לא יוכל לקרות מיד עם הסרת הסנקציות ויידרשו לכך כמה שבועות. זמן זה דרוש לאיראן כדי לשקם את יחסיה עם לקוחות מאסיה ואירופה. לפיכך, ההערכה היא שגם אם תיחתם החודש עסקת הגרעין, איראן תוכל להוסיף לשוק במהלך אפריל כ־500 אלף חביות בלבד. תפוקתה עומדת כיום על 2.4 מיליון חביות ביום לעומת כ־4 מיליון לפני החזרת הסנקציות ב־2018.

הקשיים של ארה"ב לארגן חלופות אינם רק מול איראן. גם הניסיון להחיות מחדש את יצוא הנפט של ונצואלה, בת הברית הקרובה ביותר של רוסיה ואיראן באמריקה הלטינית, עדיין לא הניב תוצאות. ונצואלה, שתעשיית הנפט שלה נמצאת תחת סנקציות אמריקאיות מאז 2019, מפיקה כ־750 אלף חביות ביום, כשליש מיכולתה. כמו סעודיה, גם במקרה של ונצואלה יצטרכו האמריקאים להציע תמורה הולמת לקראקס - כלומר, הסרת מלוא הסנקציות - מחיר שכרגע הם לא מוכנים לשלם. כל עוד זה יהיה המצב, הצרכן האמריקאי ייאלץ לשלם את המחיר בתחנות הדלק.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת