אז מה אם השר הבטיח: התקציב רק מעודד הוצאת כסף משוק ההון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התבטא לא אחת כי בכוונתו לפעול לעידוד ההשקעות בשוק ההון המקומי. טיוטת חוק ההסדרים אף כוללת הקמת ועדה שתבחן את ניהול חסכונות הציבור על ידי המוסדיים, מה שעורר חשש שהמדינה תכפה על המוסדיים להגדיל את השקעותיהם בישראל. אלא שבינתיים צעדים אחרים שמקודמים בתקציב עלולים לגרום דווקא למגמה ההפוכה - יציאת כספים משמעותית משוק ההון המקומי.

סעיפי התקציב שעלולים לפגוע בשוק ההון המקומי

על רקע אישור התקציב הצפוי בממשלה, שלח מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות נמרוד ספיר מכתב לשר לפיו מדובר ב"גישה היא של 'כאן ועכשיו', והיא תדחף את הציבור לרוקן את חסכונותיו. הנזק הכלכלי צפוי להיות ארוך ובלתי הפיך". הצעדים הללו מטרידים את בתי ההשקעות, שכן ירידה בהשקעות בשוק ההון תפגע גם בהכנסותיהם.

הצעד שעלול להיות לו השפעות משמעותיות על שוק ההון קשור למיסוי רווחים לא מחולקים. באוצר רוצים להגדיל את גביית המס מחברות שמחזיקות ברווחים ואינן מחלקות אותן לבעליהן במטרה להימנע מתשלום מס על החלוקה (מס דיבידנד). לכן באוצר מציעים לקבוע מס עודף של 2% על אותם רווחים כלואים, מה שיפעיל לחץ על החברות לחלק את הכספים. באוצר מעריכים שהצעד יביא לגבייה של 10 מיליארד שקל ב־2025. כיום חלק גדול מאותם רווחים מושקע בשוק ההון המקומי. העלאת המס תעודד את החברות לחלק את הנכסים הללו כדיבידנד, מה שיביא למכירתם בבורסה. מאחר שהמדינה מעריכה שהכנסותיה יגיעו ל־10 מיליארד שקל, הרי שמדובר במכירה מהותית שיכולה אף להגיע לעשרות מיליארדי שקלים של נכסים בשוק ההון. כל זאת בתקופה שבצד הקונים המצב בבורסה חלש, שכן מפרוץ המלחמה פעילות המשקיעים הזרים ירדה באופן משמעותי.

לפי איגוד בית ההשקעות, בדברי ההסבר להצעה אין כל התייחסות של האוצר להשפעה על שוק ההון ו"יתרה מכך, לאחר חלוקת הדיבידנד לבעלי המניות, ייתכן שאלו יעדיפו להשתמש בכספים לצריכה פרטית, השקעה בחו"ל או באפיקים אחרים. אנו חוששים כי לצעד תהיה השפעה שלילית נרחבת על שוק ההון".

עוד צעד שעלול לדכא השקעות הוא הכוונה להטיל מס נוסף על הכנסות הוניות של 2% על בעלי הכנסה גבוהה בתחומים אלה (מעל ל־722 אלף שקל הכנסה שנתית). הגדלת המס מהווה תמריץ שלילי להשקעות בשוק ההון. "צעד זה מעלה בפועל את מס רווחי הון מ־25% ל־27%. העלאת מס רווחי הון אינה בהכרח מביאה לגידול בגביית מסים. במקום להרחיב את בסיס המס על ידי עידוד הסטת כספים מהעו"ש לשוק ההון, נוקט האוצר בשיטה הפוכה של העלאת מיסוי נוספת על שוק ההון", כותבים באיגוד בתי ההשקעות.

בנוסף, ישנם עוד צעדים בשוק החיסכון ארוך טווח שעלולים לפגוע בהשקעות בבורסה, היות והכספים בחיסכון הפנסיוני מהווים חלק מהותי מהמשקיעים בבורסה. הצעד המהותי ביותר הוא גביית מס בקרנות השתלמות נזילות החל מהשנה השביעית. צעד זה ככל הנראה יירד מהפרק, כחלק מההסכמות מול ההסתדרות, אם כי בנוסח התקציב שפורסם אתמול הצעד הופיע. צעדים נוספים הם עצירת הגידול בהטבות המס בקצבאות הפנסיה, שהיה אמור להיכנס לתוקף ב־2025, וקיצוץ בהטבות המס בהפקדות לפנסיה לבעלי שכר של מעל ל־25 אלף שקל. צעדים אלה עלולים לפגוע בהפקדות עתידיות בחסכונות הפנסיוניים.

אף על פי שאי אפשר להתעלם מהמצב הפיסקלי קשה והצורך בהתאמות, עדיין עולה השאלה אם מוצדק לפגוע כך בחסכונות ובשוק ההון. האם לא עדיף היה לקבוע הוראות זמניות לתקופת המלחמה, ולא לנקוט צעדים עם השלכות ארוכות טווח? מה עוד שבקרב המשקיעים הגדולים הפגיעה כנראה תהיה מינימלית, אם בכלל לאור יכולתם להשתמש בתכנוני מס או אולי אף מקלטי מס.