חשש באוצר: סיכוי גבוה לחריגה מתקרת הגירעון

ביום חמישי האחרון התפרסמו נתוני הביצוע של תקציב המדינה לחודש אפריל, ומתברר שבסוף אפריל הגיע הגירעון ב־12 החודשים האחרונים לרמה של 7% תוצר - יותר מ־6.6%, המספר שקבוע בחוק יסודות התקציב, והוא מהווה את תקרת הגירעון החוקית ל־2024. זו משמעות סמלית בלבד, שכן הגירעון בסוף אפריל 2024 מתבסס על שמונה חודשים של 2023, והשאלה איך הגירעון ייראה בסוף 2024 עדיין פתוחה.

אם מישהו יבחר לעשות חישוב ליניארי פשוט, הרי שניתן להסיק כי אם המצב יימשך כמות שהוא עכשיו, הרי שנעמוד בתקרת הגירעון הקבועה בחוק, שכן הגירעון שנצבר בשליש הראשון של השנה עומד על כ־2% תוצר (37.6 מיליארדי שקל). אך מדובר בחישוב מטעה, מכיוון שתמונת ההכנסות וההוצאות של המדינה היא לא ליניארית.

"הכנסות רבות מהמצופה"

מבחינה מעשית, יש ויכוח בין בכירים במשרד האוצר לגבי התחזית לגירעון בסוף 2024. הממונה על התקציבים יוגב גרדוס סבור כי כעת אנו על מסלול שמאפשר לנו לעמוד בתקרת הגירעון, ואילו החשב הכללי יהלי רוטנברג סבור כי כבר כעת נראה שנסיים בגירעון גבוה יותר מ־6.6%, אך הוא לא נקב במספר. אחת הסיבות להערכה של גרדוס זו העובדה שההכנסות ממסים מפתיעות לטובה. חשוב לחדד, ההפתעה לטובה היא לעומת תחזית ההכנסות של תקציב 2024 המעודכן, שהעריך כי ההכנסות ממסים יעמדו על כ־420 מיליארד שקל. בבניית תקציב 2024 המקורית הוערך כי ההכנסות ממסים יעמדו על כ־465 מיליארד שקל. מכל מקום, ההכנסות לשנה זו תואמות בינתיים את התחזית, ואף עוקפות אותה. רוטנברג הדגיש כי דבריו נאמרים למרות "תמונת ההכנסות הטובה יותר מהמצופה".

ייתכן שאחד המקורות לאי־ההסכמה בין הבכירים הוא שאלות טכניות בנוגע ליכולת להשתמש בתקציב הסיוע האמריקאי במהלך שנה זו.

יצוין כי כלכלני סוכנות דירוג האשראי מודי'ס, שהותירו בסוף השבוע את הדירוג של ישראל על כנו, מעריכים כי הגירעון השנה יעמוד על 7.8% תוצר - 1.2% מעל התקרה הקבועה בחוק.

עוד לא מעלים מסים

כך או אחרת, יש הסכמה רחבה שהסיכוי שיתרחש דבר־מה שיסיט אותנו מתקרת הגירעון גבוה למדי. זו יכולה להיות התלקחות חזית נוספת או התמשכות הלחימה מעבר למצופה, גידול בעלויות השיקום או הארכת שהות המפונים. אם הגידול בגירעון יגיע מאחת הסיבות הללו - החרפה ביטחונית - הרי שבאוצר לא מתכוננים להטיל מסים חדשים או להקדים את המע"מ, שכן מדובר באירוע חד־פעמי וחלק מעלויות המלחמה.

חשש נוסף הוא איבוד שליטה של הממשלה על ההוצאות מכיוונים אחרים - כלומר, הממשלה תיעתר לדרישה להגדלת תקציב אזרחי כלשהו. הגדלה כזו משמעה העמקת הגירעון המבני, ותעביר מסר רע מאוד לשווקים, ולכן יהיה הכרח מקצועי לממן הגדלת הוצאה כזו בדרך של מס או הקטנת הוצאה אחרת.

בכירים באוצר אמרו ל"כלכליסט" כי גם במקרה כזה, אין שום סיבה להקדים את העלאת המע"מ לפני שמנצלים כספים שנמצאים בתקציב. הבכירים הזכירו כי נכון לעכשיו, יש כמיליארד שקל שניתן להשתמש בהם שמורכבים משלושה תקציבים קואליציוניים שמעוכבים מסיבות משפטיות. הכוונה היא ל־300 מיליון שקל מתקציב הישיבות, 400 מיליון שקל של אופק חדש, ועוד 300 מיליון שקל של תלושי המזון.