מודי'ס מסמנת את החוזקות של ישראל, שהממשלה עושה הכל להחריבן

"החברה האזרחית ומערכת המשפט העצמאית הוכיחו את עצמן כמספקות בלמים ואיזונים חזקים במבנה המוסדי של ישראל". המשפט הזה שנחבא בתוך הדו"ח של מודי'ס, בו הורידה את דירוג האשראי של ישראל, משקף נכונה את המציאות הישראלית. הוא מתאר את שתי החוזקות העיקריות שלה - החברה האזרחית ומערכת המשפט - שממשלת ישראל עושה הכל כדי להחריבן. שני אלה, החברה והמשפט, ניצבו במוקד המערכה לבלימת ההפיכה המשטרית, ממחוללי הקרע שמונח לפתחו של האסון שאליו נקלענו.

הקשר בין כלכלה לעצמאות המשפט ברור. משקיעים לא נוטים לסכן את כספם ולהשקיעו במדינות שלא ניתן לסמוך על מערכת המשפט שלהן. ההפיכה המשפטית ביקשה להחליש את המערכת הזו ולשעבדה למערכת השלטונית. ואז הסיכון הוא כפול. ראשית, שלא יהיו שופטים עצמאיים שיבקרו חקיקה ורגולציה שיפגעו באופן לא סביר ולא מידתי בקניין או בחופש הפעולה של חברות זרות. שנית, שלא יהיו שופטים עצמאיים שיכריעו בצורה מקצועית בסכסוכים שבין חברות אלה לבין יריבים ישראלים, פרטיים או שלטוניים. העצמאות המשפטית היא נכס של ישראל בזירה הבינלאומית. גם בזירה של האג וגם במגרש הכלכלי, באמצעות הנחת רשת ביטחון למשקיעים זרים שחשובה להם הוודאות לשיפוט ניטרלי־מקצועי למקרה שייקלעו לסכסוכים משפטיים מול גורמים מקומיים.

בהערכת הסיכונים הגבוהים הדו"ח נועץ את שיניו לתוך "ההבדלים הגדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינה ביחס לשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, הכנסה, מיומנות ורמות פריון". במילים אחרות, החרדים שמתחזקים את הקואליציה נעדרים מהתרומות שמתחזקות את המדינה - בביטחון, בתעסוקה ובפריון.

הדו"ח הזה הוא לא רק כלכלי, אלא מנומק בסיכוייה וסיכוניה של ישראל כפי שהוגדרו מחדש ב־7 באוקטובר. ובעיקר כפי שייראו בנעלם הגדול של "היום שאחרי", מושג שלא קיים בתחזיות המדיניות הרשמיות ובסדר היום של נתניהו. המניע העיקרי להורדת הדירוג, כך נכתב, הוא "הערכה כי השלכותיו הרוחביות של העימות הנוכחי עם החמאס, הן במהלכו והן לאחר סיומו, מעלות באופן מהותי את הסיכונים הפוליטיים במדינת ישראל, מחלישות את הרשות המחוקקת והמבצעת ופוגעות בחוסנה הפיסקאלי של המדינה בעתיד הנראה לעין". היעדר מתווה לסיום הלחימה מייצר "סביבת ביטחון ירודה" שגם "מרמזת על עלייה בסיכונים החברתיים וכן מאותתת על חולשתן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת למול ההערכות הקודמות שלנו".

הדו"ח מדבר על חולשת הכנסת והממשלה, שזה בעברית פשוטה המשך שלטון קואליציית הביביסטים־כהניסטים־חרדים. הוא מציב בפנינו תמרור כלכלי פסימי שיתעצם כל עוד תמשיך הקואליציה הזו להוביל את ישראל אל מול האתגרים הקיומיים והביטחוניים שרק הולכים ומתגברים. אין כאן רק תחזית כלכלית, אלא תחזית פוליטית וביטחונית קודרת למדי, אבל גם טבעית במסקנתה המבעיתה: מי שהביא אותנו עד הלום – בהפיכה המשטרית, בהחלשת החברה, באחריות לטבח ולמלחמה שנעדרת חזון סיום אמיתי – לא ניתן לסמוך עליו שגם יחלץ אותנו מהאסון הזה.