במלחמה, אנשים עם מוגבלות חסרי אונים עוד יותר

בחודש האחרון אנו עדים לקושי ולסבל הרב של תושבי אוקראינה - 2 מיליון פליטים המנסים להימלט על נפשם בקור המקפיא, פקקי ענק בגבולות המדינה, רכבות מלאות עד אפס מקום, הפצצות בריכוזי אוכלוסייה ועוד. במציאות בלתי נתפסת זאת ילדים, מבוגרים וקשישים מוצאים את עצמם מתמודדים עם תנאי מחיה קשים ופחד אמיתי על חייהם. אחת מהאוכלוסיות המוחלשות ביותר, שחווה קשיים גם בימים כתיקונם, היא אנשים עם מוגבלות, שמוצאים את עצמם חסרי אונים ומשאבים להתמודד עם המציאות הנוכחית.

סעיף 11 לאמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות קובע כי "מדינות שהן צדדים ינקטו את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח את הגנתם וביטחונם של אנשים עם מוגבלויות במצבי סיכון, לרבות מצבים של סכסוך מזוין, מקרי חירום הומניטריים ואסונות טבע". קביעה זאת נשענת על הניסיון המר, המוכיח כי בכל מצב של משבר או קונפליקט אנשים עם מוגבלות עומדים בפני סיכון משמעותי לנטישה, לאלימות ולמוות. זאת ועוד, נשים עם מוגבלות נמצאות בסיכון מוגבר לאלימות מינית, וילדים עם מוגבלות חשופים יותר להתעללות והזנחה.

מקלטים ברחבי אוקראינה אינם נגישים - ואנשים עם מוגבלויות נאלצים להישאר בבית | צילום: AFP

באוקראינה רשומים כ-2.7 מיליון אנשים עם מוגבלות. בשבוע האחרון אני שומע מקולגות ברחבי אירופה כי המצב של אנשים עם מוגבלות באוקראינה ובמעברי הגבול מחריד: מקלטים ברחבי אוקראינה אינם נגישים, ולכן אנשים עם מוגבלויות נאלצים להישאר בבית, בלי לדעת לאן הם יכולים ללכת כדי להיות בטוחים; התחבורה לאלו המבקשים להתפנות אינה נגישה; מספר עצום של ילדים, בני נוער ובוגרים עם מוגבלות המתגוררים במסגרות דיור מנותקים מהקהילות שלהם ונמצאים בסיכון של נטישה; הטיפול הרפואי והפסיכוסוציאלי כמעט ואינו קיים, והתנאים של הפליטים עם המוגבלות קשים ביותר.

כאזרח מדינת ישראל, החתומה על אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, וכנציג ארגון בית אקשטיין מקבוצת דנאל, החבר באיגוד האירופי של נותני השירות לאנשים עם מוגבלות, אני מבקש להעלות את המודעות למצבם הבלתי נסבל של ילדים, מבוגרים וקשישים עם מוגבלות.

אני מצטרף לקריאה של ארגוני הזכויות של אנשים עם מוגבלות ושל ארגוני זכויות, להבטיח שלאנשים עם מוגבלות יש גישה מלאה לכל הסיוע ההומניטרי הנחוץ; לוודא כי הם מוגנים מפני אלימות, התעללות ויחס לרעה; כי הם מקבלים מידע נגיש בנוגע לנוהלי פינוי ותמיכה; לוודא כי יש להם גישה מלאה לשירותים בסיסיים, לרבות מים ותברואה, תמיכה חברתית, חינוך, שירותי בריאות, תחבורה ומידע; לערב אנשים עם מוגבלות באופן משמעותי בכל פעולה הומניטרית באמצעות הארגונים הייצוגיים שלהם.

מניסיון של מלחמות עבר בסדר גודל כזה, יש לצפות כי שיעור משמעותי מהאזרחים והחיילים המושפעים מהמלחמה יתמודדו עם מוגבלויות פיזיות או נפשיות. לכן יש להיערך מוקדם ככל הניתן למתן סיוע רפואי, ובעיקר פסיכוסוציאלי, לאחר ימי הלחימה. בהקשר זה אסור לנו להשאיר אף אחד מאחור.

ד"ר אמיר טל הוא מדען ראשי בבית אקשטיין מקבוצת דנאל