הוויזה, המיזוג והפטור: הטובות של נתניהו לארנון מילצ'ן

1. אף שלא מדובר בתיק שוחד, עדות ארנון מילצ׳ן היום התמקדה במתנות שהרעיף המיליארדר על בני הזוג נתניהו, בעוד היום התמקדה במה שביקש מראש הממשלה.

התובעת ליאת בן ארי ניווטה את ספינת התביעה אל בקשות מילצ׳ן בשאלות קצת טריקיות כמו: ״קרה פעם שסירבת לבקשות בני הזוג? מה היה קורה לתחושתך אילו היית מסרב לבקשות ואומר 'אני לא רוצה לקנות'?״ הסנגור עמית חדד, שלא נח לרגע, התערב שוב ושוב, התנגד לשאלה. ״הוא לא סירב״, אמר, ״אז למה לשאול מה הייתה תחושתו אילו היה מסרב? זו הזמנה של סברה, של ספקולציה״. בן ארי הגנה על השאלה: ״יש לה משמעות לדרך שבה תפס מילצ׳ן את האירוע״.

השופטים, לאחר התייעצות ארוכה, הציעו נוסח חלופי: ״למה אף פעם לא אמרת לא?״ מילצ׳ן התפתל: ״לא רציתי לומר לא. אם נתתי אז לא רציתי לומר לא. איך אוכל לעזור כאן?״ פנה בתחינה לתובעת ולשופטים. הסנגור חדד נחלץ לעזרתו: ״רצית לתת כי הייתם חברים״. מילצ׳ן טיפס על הטרמפ שהוצע לו: ״כי היינו חברים ושמחתי לתת להם מתנות״.

2. כאן החליטה בן ארי להתקדם ליעד שלה: ״הייתה עוד סיבה שבגללה לא אמרת לא?״ חדד כהרגלו הקים מהומת אלוהים, שכן כבר זיהה את הכיוון שעוד מעט יקשור בין המתנות לבין הבקשות שמילצ׳ן שטח לפתחו של הלקוח שלו, נאשם מספר 1.

אבל לפני זה אתנחתא קומית. בן ארי ביקשה למסמר את הכיוון החד־סטרי של המתנות ושאלה את מילצ׳ן אם אי פעם התקבלו מתנות מהצד של בני הזוג נתניהו. מילצ׳ן לא זכר, והתובעת הקריאה לו מחקירתו במשטרה. החוקר מומי משולם: ״האם שרה הביאה לך אי פעם מתנות?״ מילצ׳ן: ״אתה רוצה שאפול על הרצפה מצחוק?״

היום, כששרה יושבת עמו באותו החדר, ניכר בו שהיה רוצה לבלוע ולהעלים את התשובה ההיא. ״אמרתי את זה ואחר כך הרגשתי לא נוח וביקשתי להסיר. לא הייתי אף פעם בחקירות משטרה, זה הלחיץ אותי״. וחוץ מזה, אמר, "אולי שרה הביאה מתנה לאשתי אמנדה. אם זה היה משהו משמעותי הייתי יודע״.

3. מריענוני הזיכרון מחדרי החקירות שלפה בן ארי עוד אחד ממשפטי המפתח שמאירים את חדוות מתן המתנות של מילצ׳ן. ״הייתי אורח פחות רצוי בבלפור״, אמר אז מילצ׳ן.

ולמה חשוב היה לו להיות אורח רצוי? הו, עכשיו הגענו לעיקר. למילצ׳ן היו, מסתבר, לא מעט בעיות שנתניהו יכול היה לסייע בפתרונן. בן ארי החלה עם הוויזה לארצות הברית, המשיכה בהארכת תקנות הפטור, עברה לענייני תקשורת - מיזוג קשת־רשת, מכירת האחזקות בערוץ עשר, וקינחה במיליארדרים: ההודי ראטן טאטא והאוסטרלי ג׳יימס פאקר.

לוויזה ולתקנות מכנה משותף - בשניהם שיווע מילצ׳ן להארכה של עשר שנים. הוא מתראיין לאילנה דיין ולדבריו ״כנראה דיברתי יותר מדי, התוכנית טלטלה את האמריקאים״. ייתכן שהאמריקאים חשדו שהוא פעל מאחורי גבם בארצות הברית לטובת ישראל ובתגובה ״הענישו״ אותו בהארכת הוויזה לשנה אחת בלבד. ״זה היה מאוד מעליב מבחינתי״, אמר מילצ׳ן, ״פניתי לכל העולם ואחותו״.

ומי כלול ב"כל העולם ואחותו"? כמובן שגם נתניהו, שהפנה אותו לשגריר דן שפירו. בסוף הכל הסתדר ומילצ׳ן קיבל ויזה לכל החיים. הוויזה נחוצה כי רוב עסקיו היו בארצות הברית, ואילו לתקנות הפטור היה זקוק כדי לממש את החזון הציוני־פטריוטי ולהשתקע בישראל. הסנטימנט הציוני חזק, אבל גם הפטור ממס היה חשוב. ושוב, "כל העולם ואחותו" גויסו, ובעיקר עו״ד פיני רובין. והפעם, במקום שפירו, הפנה אותו נתניהו לשר האוצר יאיר לפיד, שאליו הגיע כבר מילצ׳ן קודם, כי מדובר היה בחבר אישי ומועסק לשעבר שלו.

4. אחר כך הגיעו עסקי התקשורת: מיזוג רשת־קשת שלא יצא לפועל בגלל התנגדות מוזי ורטהיים, והבור של ערוץ עשר שבו הפסיד מילצ׳ן 50 מיליון דולר (במכירה לבלווטניק קיבל 5 מיליון דולר). מנתניהו ביקש עזרה גם למיזוג וגם להיחלצות מההשקעה שאליה נכנס בעצתו של רון לאודר שחיפש, ומצא, פראייר לשאת עמו בנטל ההתרסקות של הערוץ.

והנה, גם מילצ׳ן מצא פראייר משלו לשאת בנטל הפרטי שלו - נטל המתנות למשפחת נתניהו. עד אוסטרליה הוא הרחיק לכת כדי למצוא את ג׳יימס פאקר, הבן של קרי פאקר, מיליארדר שמחזיק בשטחי חווה שגדולים משטחה של מדינת ישראל. מילצ׳ן סיפר על חבלי קליטתו של הבן בישראל: ״הוא נהיה חבר של יאיר נתניהו, לתושב ישראל, קנה בית בקיסריה, ועל נתניהו אמר שהוא האיש המרשים ביותר שפגש מימיו. פאקר רצה להקים חברת סייבר עם יוסי כהן. זה כמעט קרה, אלא שכהן הפך לראש המוסד״.

מילצ׳ן נשאל על יחס נתניהו לתקשורת. ״שתו את דמה של אשתו וזה העסיק אותו יום-יום״, אמר מילצ׳ן. ״הוא לא אהב את התקשורת, קרא לה שמאלנית״. מילצ׳ן תיאר מפגש טעון במיוחד שנכח בו עם בני הזוג נתניהו ואדלסון: ״היו להם תלונות ל׳ישראל היום׳ שהפך מביביתון לאנטי ביבי. שרה, שהיא יותר אמוציונלית, ביקשה לפטר את העורך ואמרה למירי אדלסון: ׳הדם שלי על ידייך׳. נדמה לי שמירי עזבה את החדר״.

5. בשבוע הבא צפויים שופטי נתניהו לפרסם את גרסתם לאירוע הדרמטי שהודלף משיחתם עם נציגי התביעה והסנגוריה בתיקי האלפים. מהשיחה הודלפה הערכת השופטים שהתביעה תתקשה להוכיח את סעיף השוחד בתיק 4000. הסנגורים בעז בן צור וז׳ק חן, בצעד יוצא דופן, האשימו את הפרקליטות בהדלפה חסרה ומגמתית: חסרה ההצעה של השופטים לשקול את משיכת האישום, והיא מגמתית בהשתלת הנימוק של ״טובת המדינה״ שלטענתם לא עלה כלל בפגישה ונועד להטות את דעת הקהל נגד השופטים.

הפרקליטות השיבה לסנגורים בבקשה שצופה קדימה: להאיץ את שמיעת הראיות ולקיים דיונים בפגרה. הסנגורים מתנגדים אבל כדי שלא יואשמו שוב בדחיינות הם מציינים: ״בלי למנות כרוכלים את בקשות הדחייה וביטול הדיונים עד כה, ניתן לומר בביטחון מלא שרובם של אלה רובץ לפתחה של המאשימה. היא זו שביקשה את רוב הבקשות כאמור״.