הנשיא מקרון | צילום: Yara Nardi / POOL / AFP
חוסר ודאות פוליטית בצרפת אחרי פרסום תוצאות הבחירות
הפתעת ענק בצרפת: כישלון צורב ללה פן והימין הקיצוני, השמאל במקום הראש. במשך שבועות חזו הסקרים שמפלגת "האיחוד הלאומי" תרשום ניצחון היסטורי בבחירות, תהפוך לסיעה הגדולה בפרלמנט ואולי גם תקים את הממשלה הבאה. אבל המרכז והשמאל התאחדו נגדה ברגע האחרון, והצליחו מעל למשוער. כעת לא ברור מי יהיה ראש הממשלה הבא ואיזו קואליציה אם בכלל יצליח להקים
מפלגת הימין הקיצוני של מרין לה פן "האיחוד הלאומי" נחלה אמש (א') אכזבה גדולה בבחירות לפרלמנט הצרפתי, כשבניגוד לסקרים גרפה רק 143 מושבים באספה הלאומית, הבית התחתון של הפרלמנט – הרבה פחות משחזו לה הסקרים. דווקא ברית מפלגות השמאל "החזית העממית החדשה", הכוללת גם אנשי שמאל קיצוני רבים, הפכה לסיעה הגדולה בפרלמנט, עם 182 מושבים. ברית מפלגות המרכז של הנשיא עמנואל מקרון ניצבת במקום השני עם 168 מושבים, אבל איבדה הרבה מכוחה. ראש ממשלת צרפת גבריאל אטאל, בעל בריתו של מקרון, הודיע בעקבות התוצאות כי יתפטר מתפקידו.
משמעות התוצאות אמש היא שלראשונה בתולדות צרפת המודרנית צפוי פרלמנט תלוי, כלומר בלי רוב ממשי לשום סיעה, כך שיהיה קשה מאוד להקים בו ממשלה: האספה הלאומית תהיה מחולקת לשלושה גושים גדולים הנבדלים דרמטית בהשקפותיהם ואינם מורגלים בשיתופי פעולה פוליטיים עם מחנות יריבים. מקרון עדיין עשוי לפנות לחלק מהמפלגות בניסיון להקים קואליציה שתנהל את צרפת, אבל כל קואליציה שתגובש עלולה לסבול מחוסר יציבות ולהיות מועדת לנפילה בהצבעות אי-אמון. ההערכה לפיכך היא שצרפת צועדת לעבר טלטלה פוליטית וכלכלית. תקופה ארוכה של חוסר יציבות אף עשויה להוביל לקריאות למקרון להתפטר ולא להשלים את כהונתו כנשיא, שאמורה להימשך עד 2027.
תוצאות המדגמים התקבלו בתדהמה ברחבי צרפת. תומכי שמאל שהתאספו בפריז פרצו בקריאות שמחה, ובמשך דקות ארוכות התחבקו זה עם זה ועם עוברי אורח. במטה "האיחוד הלאומי", שם התכנסו תחילה כדי לחגוג ניצחון, השתררה לעומת זאת דממה, ורבים נראו בוהים בטלפונים שלהם. "הצרפתים הפכפכים, משנים את דעתם בין הסיבוב הראשון לשני", אמר באכזבה אחד התומכים שהגיעו לשם. "אני דואג לצרפת יותר משאני מאוכזב". פעילה אחרת הזילה דמעה: "לא לזה ציפינו אחרי כל העבודה שהשקענו".
באספה הלאומית של צרפת יש 577 מושבים, וכל אחד מהם מוקצה למחוז בחירה אחד, שתושביו מחליטים למי להעניק אותו. בשבוע שעבר נערך הסיבוב הראשון, וכדי לנצח בו נדרש כל מועמד להשיג יותר מ-50% מהקולות במחוז הבחירה שלו. ברוב המרוצים לא הושגה הכרעה, ולסיבוב השני והמכריע היום העפילו רק המועמדים המובילים. עם זאת מניתוח הקולות בסיבוב הראשון עלה שרוב המצביעים, יותר מ-33%, נתנו את קולם ל"איחוד הלאומי" של לה פן, וגם מסיבה זו היא סומנה כמי שנמצאת בדרך לניצחון.
לקראת ההצבעה אתמול בסיבוב המכריע ביטלו מפלגות שמאל ומרכז את מועמדותם של יותר מ-200 נציגים מטעמן שנחשבו בעלי סיכויים נמוכים לנצח, וקראו לתומכיהן להתאחד במקום זאת סביב המועמד המתון בעל הסיכויים הטובים ביותר לגבור על נציגי הימין הקיצוני במחוז הבחירה שלהם, וכך לסכל השתלטות של "האיחוד הלאומי" על הפרלמנט. אמש הסתמן כי הטקטיקה הזו הצליחה הרבה מעל למשוער, ואנשיה של לה פן נותרו הרחק מאחור. ערב הבחירות חזו הסקרים למפלגתה כ-220 מושבים, ואילו בפועל היא נשארה עם כ-80 פחות, במקום השלישי בלבד. יצוין כי עדיין מדובר בגידול חד בכוחה של "האיחוד הלאומי", שבבחירות הקודמות השיגה 89 מושבים, אך היא ציפתה להישג גדול בהרבה.
הבחירות לפרלמנט, המשפיעות בין השאר על זהות ראש הממשלה הבא, נתפסו כרגע היסטורי עבור הרפובליקה: בשום שלב מאז מלחמת העולם השנייה לא היה הימין הקיצוני קרוב כל כך להקים ממשלה בצרפת, ועל רקע זה התגייסו בשבועות האחרונים ידוענים רבי-השפעה, בהם כוכב נבחרת צרפת בכדורגל קיליאן אמבפה, כדי להזהיר את הבוחרים ממתן כוח ל"קיצונים". נסיקת "האיחוד הלאומי" בסיבוב הראשון של הבחירות באה כשברקע שורת הצלחות של מפלגות ימין קיצוני ברחבי האיחוד האירופי, בין השאר בהולנד, באיטליה ובגרמניה, והיא הדאיגה מאוד את בריסל.
על חשיבות הבחירות בעיני הצרפתים מלמד שיעור ההצבעה: נכון לשעה 18:00 (שעון ישראל) מימשו את זכותם 59.71% מבעלי זכות הבחירה, לעומת 38.11% בבחירות הקודמות, ב-2022. זהו הנתון הגבוה ביותר זה יותר מ-40 שנה.
ז'אן-לוק מלנשון, מנהיג שמאל קיצוני שנחשב לדמות הבולטת ביותר בברית מפלגות השמאל שהגיעה כנראה למקום הראשון, הצהיר דקות אחרי פרסום המדגמים כי מדובר בתבוסה של מקרון, וכי על הנשיא להכיר בכך בלי התחמקויות ולהטיל את הקמת הממשלה הבאה על ברית השמאל "החזית העממית החדשה". הוא שיבח את התגייסות ההמונים למניעת ניצחון של לה פן ואנשיה, ואמר: "הימין הקיצוני רחוק מרוב בפרלמנט הלילה. הפוך מכך. התוצאות הן הקלה עצומה לרוב העם".
מלנשון, יצוין, ידוע בעמדותיו הפרו-פלסטיניות והאנטי-ישראליות הקיצוניות, ובעבר הואשמו הוא ורבים במחנה שלו באנטישמיות. אחרי הסיבוב הראשון בבחירות בשבוע שעבר הוא העלה לצדו לבמה את רימה חסן, פעילה פרו-פלסטינית הנוהגת להופיע עם כאפייה ולצייץ תוכן אנטישמי בוטה, וזו הייתה פרובוקציה מכוונת מצדו, משום שחסן כלל לא הייתה מועמדת בבחירות. מלנשון, כמו רבים במפלגתו, מעולם לא גינה את טבח 7 באוקטובר, הוא טוען שישראל מבצעת רצח עם בעזה, ובעצרות הבחירות שלו התנוססו יותר דגלי פלסטין מאשר דגלי צרפת.
מלנשון הבהיר כבר מראשיתה של מערכת הבחירות כי הוא רואה עצמו כמועמד השמאל לרשות הממשלה, אך שותפיו לברית, מנהיגי הסוציאליסטים והירוקים, הודיעו מראש כי לא יתנו לכך יד. גם בתוך מחנה השמאל הרחב הוא נחשב בעיני רבים לגס רוח, לא יציב ובעל עמדות מפוקפקות. עם המנהיגים הנערצים עליו נמנה נשיא ונצואלה ניקולס מדורו.
יו"ר האיחוד הלאומי ז'ורדן ברדלה בן ה-28, בן טיפוחיה של לה פן שהיה המועמד מטעם "האיחוד הלאומי" לראשות הממשלה, אמר כי "צרפת מושלכת לידי השמאל הקיצוני". בהצהרה עגמומית שנשא אחרי פרסום התוצאות האשים את מקרון כי בחר לשתק את מוסדות הממשל בכך ששילב ידיים עם השמאל נגד "האיחוד הלאומי", והבטיח: "נגביר את מאמצינו מהאופוזיציה". שעה קלה אחר כך הגיבה גם לה פן: "בתוצאות של היום אני רואה את זרעי הניצחון של מחר", אמרה. "הניצחון שלנו רק נדחה".
לקראת יום הבחירות התכוננה מערכת הביטחון של צרפת בכוחות מתוגברים בשל חשש לאלימות. קמפיין הבחירות כולו היה אלים מהרגיל, ויותר מ-50 מועמדים דיווחו כי הותקפו במהלכו פיזית, נתון לא שגרתי לצרפת. בשבוע שעבר, עם היוודע תוצאות הסיבוב הראשון שבו הגיע הימין הקיצוני למקום הראשון, התעמתו פעילי שמאל עם שוטרים בפריז, והעימותים כללו הבערת אש, ירי זיקוקים וגז מדמיע.
לקראת הבחירות אתמול נפרסו 30 אלף שוטרים ברחבי צרפת. חנויות יוקרה בשאנז אליזה בפריז, בהן חנות לואי ויטון, כיסו את חלונות הראווה שלהן בלוחות עץ כדי למנוע מפורעים לנפץ אותן במקרה של מהומות. היערכות-הקרב הזו באה דווקא בשעה שצרפת מתמודדת עם קיץ פעלתני במיוחד: בסוף החודש תיפתח האולימפיאדה בפריז, השבוע תשחק נבחרת צרפת בכדורגל בחצי גמר יורו 2024 בגרמניה, ובימים אלה מפלסים רוכבי האופניים ב"טור דה פראנס" את דרכם ברחבי צרפת. המתח הפוליטי והביטחוני מעיב על כל אלה.
הבחירות לאספה הלאומית, יש לזכור, כלל לא היו אמורות להיערך השנה, אבל בחודש שעבר הדהים הנשיא מקרון כשהודיע על הקדמתן בעקבות התבוסה שנחלה מפלגתו מול הימין הקיצוני בבחירות לפרלמנט האירופי. מקרון ראה בכך הצבעת אי-אמון בממשלו, אבל הכרזתו על בחירות בזק נתפסה כהימור גדול: הוא יצא אליהן בתקווה שהתדהמה מעליית הימין הקיצוני בבחירות האירופיות תוציא אל הקלפיות המוני מתונים שירחיקו את לה פן ואנשיה מהשלטון, אבל סקרים הראו בשבועות האחרונים שבמקום זאת הוא עלול למצוא עצמו חולק את השלטון עם אותו ימין קיצוני, המתנגד בתוקף למדיניותו. בסופו של דבר הצליח כנראה להימנע מכך, אך עדיין יהיה עליו להתמודד עם פרלמנט תלוי, שבו לשום סיעה אין רוב מוחלט, וגורמים מהשמאל הקיצוני התחזקו באופן ניכר.