יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין (מימין) וראש הממשלה בנימין נתניהו. השפעה דרמטית לחוק ההשתמטות על כנס החורף שייפתח בכנסת | צילום: עמית שאבי
בזמן שנלחמתם: הממשלה מאיצה חוקי הפיכה משטרית ובולמת גיוס חרדים
כנס החורף של הכנסת ייפתח מחר כאשר הפלונטר עם החרדים בסוגיית הפטור מגיוס טרם נפתר. הצעתם לנתניהו לדחות את הדיון על התקציב תתפרש כאוזלת יד של ראש הממשלה ותהווה איתות שלילי לשווקים ולחברות הדירוג. במקביל, הקואליציה מתכננת מסלול לעקיפת היועמ"שית בעזרת בליץ של חקיקה פרטית
ארבעה ימים לפני כינוסה של הממשלה ביום חמישי השבוע לדיון בחוק התקציב לשנת 2025, והמחלוקות על חוק ההשתמטות לא נפתרו.
החוק מאיים לטלטל את הקואליציה בפתיחתו מחר של כנס החורף של הכנסת, ולכן ראש הממשלה בנימין נתניהו ינסה לשכנע את יו"ר יהדות התורה שר השיכון יצחק גולדקנופף לאפשר את אישור התקציב השבוע בממשלה, מתוך הבנה שעד להגשתו לכנסת בתחילת דצמבר תושג הסכמה לגבי גיוס החרדים.
כזכור, גולדקנופף תבע באחרונה שלא להעלות בממשלה את חוק התקציב לשנת 2025 ואמר כי "אם אין חוק גיוס אין תקציב". גולדקנופף תובע לאשר את החוק בוועדת חוץ וביטחון בשבוע הקרוב, עוד לפני הדיון בממשלה בתקציב ביום חמישי. אבל בשל המחלוקות, ולוח הזמנים הקצר הסיכויים לכך קלושים. החרדים טוענים כי עדיף לנתניהו לדחות את ישיבת הממשלה שנועדה ליום חמישי, מאשר להסתכן בזעזוע של הקואליציה. אלא שדחייה שכזו, תתפרש כאוזלת יד של נתניהו ועלולה לפגוע בהמשך בדירוג האשראי של ישראל לנוכח הקשיים של הממשלה באישור התקציב. בלשכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מכירים הצעה לדחות את הדיון בתקציב בשל משבר הגיוס.
בתוך הקלחת נמצא גם שר הביטחון יואב גלנט שמתנגד לפשרה שנרקמה בין הליכוד לחרדים לפיה יגויסו 3,000 אברכים בשנה, בנוסף ל־1,800 האברכים שכבר מתגייסים. גלנט דורש לחוקק חוק שיזכה להסכמה רחבה גם באופוזיציה, והוא חזר והבהיר שחוק שיגיע באופן חד־צדדי לא יהיה מקובל עליו. מבחינתו, צה"ל אומנם התייחס ליכולת קיבולת השנה של 3,000 חרדים (בנוסף ל־1,800) אלא שמדובר בחוק ויש להגדיל את יעדי הגיוס.
גלנט, אף שחרב הפיטורים מעל צווארו לא מתכוון להתפשר בעניין. לפיכך, שוקלים בקואליציה שחוק בנושא גיוס והשתמטות החרדים שיעלה להצבעה בוועדת חוץ וביטחון יוגש על ידי נתניהו. אבל, מאחר שמדובר בהצעת חוק ממשלתית, נדרשת הממשלה להתייחס לחוות דעתה של היועמ"שית גלי בהרב־מיארה שתתנגד לפשרה שרקחו החרדים והליכוד. התנגדותה, תסייע בעתיד לבג"ץ לפסול את החוק.
בינתיים יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין (ליכוד) דורש השגת הסכמה בין מערכת הביטחון לייעוץ המשפטי של הוועדה, שמשמעותה גיוס אמיתי של אברכים, והוא לא מקדם את נוסח החוק המאפשר השתמטות נרחבת שכבר אושר בקיץ בקריאה הראשונה בכנסת. זאת ועוד, אדלשטיין היתנה את קידום החוק הממשלתי להעלאת לגיל הפרישה ממילואים בקידומו של חוק ההשתמטות. ועדת חוץ וביטחון האריכה את החוק להעלאת גל הפרישה ממילואים עד לסוף דצמבר 2024 בלבד. כלומר לא רק החוק לגיוס חרדים תקוע, אלא שבעוד חודשיים — אם לא יוארך גיל הפרישה תסבול מערכת הביטחון ממצוקת כוח אדם במידה שגיל הפרישה מהמילואים לא יחוקק. ביהדות התורה וש"ס ערים לכך שהקואליציה לא מצליחה להעביר את חוק השתמטות ועל כן, מקדמים הצעת חוק שתמשיך להעניק סבסוד מעונות לאברכים ברי גיוס. זאת לאחר שהיועמ"שית קבעה שיש להפסיק את סבסוד המעונות לאברכים ב־30 בנובמבר 2024, בשל אי־חקיקתו של חוק גיוס חדש.
אלא שגם אם יושגו הסכמות לגבי ההשתמטות, הכנסת לא תספיק לחוקק את חוק התקציב לשנת 2025 עד ל־31 בדצמבר 2024. לכל המוקדם הח"כים יוכלו לאשרו לקראת סוף חודש ינואר 2025. שכן שר האוצר צפוי להגיש את חוק התקציב רק במחצית השנייה של נובמבר או בתחילת דצמבר, והכנסת מקדישה לדיוני התקציב לפחות 60 ימים. כלומר, שנת התקציב 2025 תחל בלא תקציב מאושר.
הצעות חוק פרטיות לעקיפת היועמ"שית
בצד סערת התקציב וההשתמטות מתוכננת פעילות פרלמנטרית אינטנסיבית לקידום האינטרסים של הקואליציה במגוון נושאים. ועדת השרים לחקיקה צפויה לאשר מחר את קידומן של הצעות חוק פרטיות שמהוות במהותן חלק מחוקי ההפיכה המשטרית. הסיבה לכך שהחוקים הללו הם פרטיים נעוצה בכך שהח"כים לא מחויבים לקבל עבורם את עמדת היועמש"ית.
בין היתר תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין בהצעת חוק להקמת רשות לגיל הרך. הצעת החוק אומנם עוסקת במכלול פעילותה של רשות חדשה לגיל הרך אבל היא נועדה לאפשר לממשלה בעיקר להמשיך בסבסוד המעונות לאברכים שאינם מתגייסים. בקואליציה מבקשים לקבוע כי גם משפחה שבה רק האם עובדת, תוכל לקבל את הקצבה ובכך לעקוף את עמדת היועמ"שית.
על הצעת החוק בראשות ינון אזולאי (ש"ס) חתומים 24 ח"כים ובהם גם 6 מאופוזיציה: נעמי לזימי (עבודה), מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) ולדימיר בליאק, נאור שירי, רון כץ, שלי טל מרום (יש עתיד). באופוזיציה רוצים לדאוג לילדים בגיל הרך, ובקואליציה בעיקר לילדי האברכים.
הצעת חוק נוספת מעניקה לשר המשפטים יריב לוין את הסמכות לקביעת גובה דמי החבר בלשכת עורכי הדין. הצעת החוק הזו, שהוגשה על ידי ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד) צפויה לפגוע בעצמאותה של לשכת עורכי הדין ולפגוע בהכנסותיה. כזכור, במסגרת ההפיכה המשטרית ביקשו בקואליציה להחליש את לשכת עורכי הדין שיש לה שני נציגים בוועדה לבחירת שופטים. ביולי 2023 אישרה המליאה בקריאה טרומית הצעת חוק אחרת של מילביצקי שנועדה לפרק את לשכת עורכי הדין ולהקים במקומה מועצה חדשה שתסדיר את מקצוע עריכת הדין ותהיה בשליטת הממשלה.
במקביל צפויה בשבועות הקרובים ועדת החוקה לקדם את הצעת החוק לשינוי בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים. הצעת החוק אושרה בקריאה הראשונה בכנס הקיץ 2024. כיום נבחר הנציב על ידי הוועדה לבחירת שופטים לאחר שהוצע על ידי נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים. לפי הצעת החוק הוא יוצע על ידי שר המשפטים, וייבחר במליאת הכנסת בהצבעה חשאית ברוב של 70 ח"כים.
ועדת הכלכלה תדון מחר בהצעת חוק שלפיה התנחלויות מעבר לקו הירוק (כמו קריית ארבע וחברון) ייהנו מתקציב ממשלתי המחולק דרך רשות הנגב והגליל. המשמעות היא החלת החוק הישראלי לעניין זה מעבר לקו הירוק ופגיעה ביישובי הנגב. הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ לימור סון הרמלך (עוצמה יהודית) ואושרה בקיץ בקריאה הטרומית בתמיכת הממשלה. ועדת השרים תדון גם בהצעת חוק שתאפשר למשטרה באישור נשיא בית משפט מחוזי או סגנו לפרוץ למחשב ולהעתיקו בלא נוכחותו של מחזיק המחשב, אם בית המשפט שוכנע שהחיפוש נדרש לגילוי לחקירה, לא למניעה של עבירת פשע חמור או לתפיסה של עבריינים. הצעת החוק הוגשה על ידי יו"ר הועדה לביטחון לאומי צביקה פוגל (עוצמה יהודית).
הצעת חוק נוספת שהוגשה על ידי שמחה רוטמן היא שלילת "זכות העמידה" של הרשות הפלסטינית ולמנוע ממנה להגיש עתירות או תביעות לבית משפט ישראלי. הצעת חוק אחרת שתידון בוועדת השרים נועדה לאסור ביקורים של אסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון טרור (החמאס) המחזיק בשבויים ישראלים שהוגשה על ידי קבוצת ח"כים בראשות גלית דיסטאל אטבריאן וקטי שטרית (ליכוד).
הצעת חוק להשתלטות על "ועדת המידרוג" שלפיה שר התקשורת יחליט על שיטת מדידה לבחירת הרייטינג, וערוצי הטלוויזיה יחויבו לדווח לו אחת לחודש על נתוני הצפייה בהם. כמו כן, נקבע בהצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כ שלום דנינו (ליכוד) כי בשעות שיא הצפייה בהם הערוצים ידווחו בזמן אמת על כמות הצופים בהם. הצעת החוק עלולה לפגוע באימון המפרסמים והערוצים בנתונים שיתקבלו.
פסילת מועמדים ברשימות ערביות
ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לאשר הצעת חוק שמקלה את התנאים לפסילת מועמדים בתוך רשימה כמו גם את כל הרשימה בבחירות לכנסת. הצעת החוק שהוגשה על ידי יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (ליכוד) נועדה בעצם להקל על פסילת מועמדים ברשימות הערביות ורשימות עצמן באמצעות הרחבת העילות, שבאמצעותן ניתן לפסול אותם, וכן לבטל את סמכות בית המשפט לאשר את הפסילה.
כיום, סעיף 7 א' לחוק יסוד הכנסת מעגן 3 עילות לפסילת התמודדותן של רשימות: אם הרשימה או המועמד שוללים את אופיה כמדינה "יהודית ודמוקרטית"; אם הרשימה או המועמד תמכו במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל; אם הסיתו לגזענות.
כעת מוצע בהצעת החוק החדשה להרחיב את "עילת התמיכה בטרור", כך שתכלול לא רק תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור אלא גם תמיכה במאבק מזויין מצד אדם בודד, ללא תלות בשאלה אם הוא מזוהה עם ארגון טרור. עוד מוצע שה"תמיכה בטרור" תחול גם על הבעת גילויי אהדה או תמיכה במאבק מזוין, שלא נעשו באופן מתמשך, כפי שנדרש כיום. כלומר גילוי אהדה חד פעמי יאפשר פסילת התמודדות של מועמד ברשימה לכנסת.
הצעת החוק קובעת גם שניתן לפסול מפלגה גם אם היא חלק מרשימה כוללת של כמה מפלגות. כיום לא ניתן לפסול מפלגה כזו אם היא חלק מרשימה הכוללת מספר מפלגות. בנוסף, הצעת החוק מבטלת את מעמד בית המשפט העליון כערכאה המאשרת את החלטת הפסילה של ועדת הבחירות המרכזית, אלא מעמד בית המשפט העליון יהיה של ערכאת ערעור.
הכנסת: לתקציב לא נשאר מספיק זמן*
- 28.10.2024 - פתיחת כנס החורף של הכנסת
- 31.10.2024 - דיון בממשלה על תקציב 2025, ימשיך גם ב־1.11.2024
- 15.11.2024 - שר האוצר יגיש לכל המוקדם את חוק התקציב
- 30.11.2024 - פקיעת סבסוד מעונות לאברכים
- 31.12.2024 - פקיעת הארכת גיל הפרישה ממילואים
- 1.1.2025 - תחילת שנת התקציב ללא תקציב מאושר
* הכנסת מקדישה לדיוני התקציב לפחות 60 ימים